עריכת הדף "פנינים" (פסקה)

== נקיבת מרגליות בעבודת האדם ==
{{ציטוטון|נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים|[[שיר השירים]] א, י}}
המילה "חרוזים" בפסוק זה, מתייחסת לשרשרת העשויה מאבנים טובות ומרגליות המושחלים על חוט שמחברם אותם. 

החוט שעובר את המרגליות הוא משל ל"קול קול יעקב", קול התורה והתפילה, שהקול מעורר הכוונה, העובר עד לדרגה הכי נמוכה, לחבר גם אותה ליחודו יתברך.

עשיית הנקב והחלל באבנים טובות בעבודת האדם היא, שצריך לעשות מקום חלל בלב (כמו שכתוב{{הערה|תהחלים קט, כב. [[ליקוטי אמרים - פרק א']].}} "וליבי חלל בקרבי") להיות "כלי ריקן מחזיק" את המשכות מ[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]], כי אין [[אור א"ס ב"ה]] שורה ומתגלה אלא במי ש[[ביטול|בטל]] אליו. 

כדי שהאדם יגיע לדרגת ביטול כזה, הוא על ידי בחינת קול יעקב שהקול מעורר הכוונה, שצריך לכוון את לבו איך שלגבי ה[[אין סוף]] אין ערך לשום דבר "אין ערוך לך כו'", ושיתפס במוחו ולבו ש[[אין עוד מלבדו]]{{הערה|שם=פנחס|ש"פ פנחס תשמ"ז, התוועדויות ע' 102, הע' 35. וש"נ.}}.

=== עבודה נעלית ===
ה[[עבודת ה'|עבודה]] היא בכל אדם לפי [[מהות|מהותו]] ומעלתו. מי שיש בידו לנקוב [[מרגליות (אבנים טובות)|מרגליות]] או ללטוש אבנים טובות ועוסק בעבודת מלאכת אפית לחם - ומובן דוגמת כל זה בעבודה - הגם שהיא עבודה ומלאכה הנצרכת במאד, בכל זה לחטא יחשב לאיש ההוא{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ה ניסן|היום יום כ"ה ניסן]].}}.

בדרך כלל עבודת מיוחדת כזו נעשים גם על ידי האדון של ה[[עבד עברי|עבד]].

ולמרות שהעבודה של אפיית לחם היא עבודה פשוטה, צריכה היא להיות חדורה בתוכנו הפנימית של נקיבת מרגליות - גילוי אלקות בעולם{{הערה|שם=פנחס}}.