עריכת הדף "דם" (פסקה)

==המשכת דם דקדושה בקליפה==
אברי האדם הם כלים המגבילים את הדם, הדם מחיה אותם באופן שהוא מוגבל בהם, ורק כשיש נקב (פצע) הוא יוצא לחוץ.

על דרך זו ממש אברי האדם העליות (שהם הכלים הנעשים ע"י רמ"ח המצוות) מקבלים חיותם מהתורה, ומגבילים אותה שלא תצא להחיות את הקליפות{{הערה|שאמנם גם החיות שלהן היא מהקדושה, אך רק יניקה מועטת ביותר מבחינת אחוריים, כפי הראוי להם.}}. וכשעובר האדם (או מבטל) אחת המצוות הרי הוא פוצע את הכלים, ונמשך דרך הפגם ההוא יניקה גם מפנימיות האור האלוקי, וזו סיבת אריכות חורבן בית המקדש והגלות.

דבר זה נרמז בנגלה דתורה{{הערה|מסכת גיטים נ"ו ב'}} בעניין טיטוס שגדר את הפרוכת ויצא דם: שהראו להם בזה מה שגרמו בעוונם, לתת חיות לקליפות עד שהחריבו את המקדש{{הערה|אוה"ת ואתחנן רמו-ז, ומובא במקומות אחרים בחסידות, שם מבוארים בזה פרטים נוספים.}}.