עריכת הדף "ועל הנסים" (פסקה)

===פורים===
*'''בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר:''' ההקדמה של מרדכי לאסתר מורה על כך שהוא היה העיקר ואסתר רק טפלה לו גם בנוגע לכל ההתרחשויות המופיעות במגילה, אלא שבנוגע לקביעת הנס כחג לדורות המגילה נקראת על שם אסתר היות שבשם זה מתבטא תוכן הענין של פורים{{הערה|1=שיחת חג הפורים תשכ"ו ([https://drive.google.com/file/d/19ynWsnElAW9hON_UHCTw68FPtMTDiVP4/view שיחות קודש תשכ"ו ע' 282]).}}.
*'''בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:''' הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה 'מוקפת חומה' מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה{{הערה|על פי דברי חז"ל (פסחים פז, א) "חומה זו תורה".}}, ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס{{הערה|1=שיחת חג הפורים תשי"ב ([https://drive.google.com/file/d/177swnDOqeaEpEJB7ghvjzCAxITo9LFiA/view שיחות קודש תשי"ב ע' קנט]).}}.
*'''כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם:''' דווקא '''עמידתו''' של המן היא זו שהביאה לכך שכל היהודים '''עמדו''' במשך שנה שלימה במסירות נפש{{הערה|1=[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2016/02/19-02-2016-15-46-14-וקבל-היהודים-תשכז.pdf מאמר 'וקבל היהודים' - שושן פורים קטן תשכ"ז]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15879&st=&pgnum=124 מאמר 'וקבל היהודים' - פורים קטן תרפ"ז].}}.
*'''הָמָן הָרָשָׁע:''' מפני שהמן היה מזרע עמלק שהמהות שלו היא קליפת הגסות והישות, הוא רצה להשמיד את כל היהודים, שנקראים על שם יהודה, לשון ביטול והודאה, המסמלים את ההיפך הגמור ממנו{{הערה|ד"ה חייב אינש לבסומי תקע"א (בוך 1004 ל, ב ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] - [https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.php?config=eyJocmVmIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJjb3VudGVyIjpudWxsLCJsaW5rcyI6eyJ0YWJsZSI6Im1zY2F0YWxvZ19tYXAiLCJwYWdlcyI6eyJoZWFkZXIiOiJcdTA1ZTJcdTA1ZGVcdTA1ZDVcdTA1ZDNcdTA1ZDlcdTA1ZGQiLCJsaW5rIjoiXHUwNWUyXHUwNWRlXHUwNWQ1XHUwNWQzIn0sInVzZWlkIjp0cnVlLCJpbWFnZSI6ZmFsc2V9LCJyb3ciOnsiMCI6IjEwMDQiLCJoYl9pZCI6IjEwMDQiLCIxIjoiNDkiLCJwYWdlcyI6IjQ5IiwiMiI6IjEwMDQiLCJ2b2xubyI6IjEwMDQiLCIzIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwicHJlZml4IjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwiNCI6IjAiLCJzaGFhciI6IjAiLCI1IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJwb3N0Zml4IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYifX0= גוכתי"ק הצ"צ]).}}.
*'''לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד:''' כנגד שלושת הבקשות שביקש, כתוב בו שלוש פעמים לשון 'נפילה', "אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו"{{הערה|ליקוטי לוי יצחק, אגרות קודש עמוד פט.}}, ולשונות אלו הם כנגד שלושת העולמות בריאה יצירה ועשיה, המקור הרוחני של נשמות ישראל{{הערה|סידור מהרי"ד חלק א' קיח, ב.}}.
*'''מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד:''' בחג הפורים האירה אצל כל היהודים, מהגדול ביותר ועד הקטן ביותר, בחינת המסירות נפש, הנרמזת בתיבות 'יום אחד', היות שבחינת ההתקשרות וההתאחדות עם 'יחידו של עולם', היתה בגילוי, באופן של 'יום'{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשל"ח]] ח"ג ס"ע 59.}}.
*'''וּשְׁלָלָם לָבוֹז:''' מזכירים זאת אף על פי שביחס לגזירה של להשמיד להרוג ולאבד השלל לא נחשב למאומה, כי גם זו היתה מעצת המן, שלמרות שבדרך כלל נכסי הרוגי המלך הולכים לאוצר המדינה, הוא נתן רשות לכל אזרח שרוצה לבוז את הרכוש, וכך להבטיח שלכולם יהיה אינטרס להרוג את היהודים כדי לבוז את שללם לעצמם{{הערה|שיחת חג הפורים תשל"ג ([https://drive.google.com/file/d/1PSY0-qMAXfeimlJGeVHpUDB1A7OXXDPH/view שיחות קודש תשל"ג ח"א ע' 418 ואילך]).}}.