עריכת הדף "כל נדרי" (פסקה)

==בתורת החסידות==
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/23/85a.htm לקוטי תורה פרשת מטות פה, א]}} את עניין אמירת כל נדרי ביום הכיפורים:

{{ציטוט|תוכן=וזהו שכתוב ושמע אביה את נדרה כו' הניא אביה אותה שהאב מפר את הנדר, כי מבחינת אהבה רבה הוא מפר כתרגומו מבטל כל האיסורים והקישורים אשר כנסת ישראל היא אסורה וקשורה ואין חבוש מתיר עצמו כי אם על ידי מידת אהבה רבה בחינת אביה. ועניין האיסורים שהיא אסורה וקשורה בהן יש לומר דהיינו חלישות כח הנפש, שאין בכחה לצאת מנרתקה ומאסרה וכו' חומריות הגוף ונפש הבהמית... דקישורים אלו נקרא סירכות ברעיא מהימנא שהנפש מסתבכת בהם ועי"ז אינה יכולה לעלות וכו'... וי"ל שהפרת הנדרים ביוהכ"פ היינו שעל ידי תשובה נמשך בחי' הפרת וביטול הקשרים וגילוי האהבה 
רבה בנפש.}}

נשמתו של היהודי מצד עצמה הרי היא עומדת להיות בטלה למקורה ושרשה, כנר בפני 
אבוקה, אבל מצד התלבשותה בגוף האדם 
נמשכת אחר מאוויי הגוף וצרכיו המרובים 
וקשה לה להיפרד מהם. גסות הגוף וחומריותו 
מלבישים את הנפש מראשה ועד רגלה, 
והתלבשות זו נקראת בשם "סירכות הריאה", 
כשם שהריאה נסרכת ודבוקה ומושרשת עד 
שאינה יכולה להניף על הלב. ואף אם לבבו 
של אדם יבין האמת, שהעולם, שהוא תחת 
הזמן והמקום, הוא בטל במציאות לגבי אור אין סוף שלמעלה מגדר זמן ומקום, מכל מקום קשה לו לצאת ממאסר הגוף. קשור ואסור הוא אליו באלפי נימים וחבלים. כח התשובה פועל הפרת ובטול כל הקישורים והאיסורים וה"סירכות", שהנפש מסתבכת בהם. הנפש משתחררת מכבליה. "נדרנא לא נדרי, ואסרנא לא אסרי". על ידי התשובה נפעל גילוי האהבה רבה בנפש שפועלת את ביטול כל הקישורים לענייני עולם הזה כאב המפר נדרי ביתו.