עריכת הדף "מים" (פסקה)

==בהלכה ומנהג==
===שתיית מים===
המים, ברכתם שהכל כששותה לצמאו. השותה מים, לא ישתה למול כולם, אלא יסובב פניו לקיר וישתה. יש לשפוך מעט מן המים לפני השתיה מפני "דשרי עליהו רוח רעה"{{הערה|חולין דף קה: וברש"י שם}}. ויש לעשות כן גם אחר השתיה וכן אם לא שתה כלל{{הערה|ראה המלך במסיבו חלק א עמוד ע"ר}}.
===מים אחרונים===
קודם ברכת המזון צריך לשפוך על פרקי אצבעותיו מים.
הרבי [[הריי"צ]] נהג לשפוך מעט מן הכוס גם קודם מים אחרנים

===מים שלנו===
{{ערך מורחב|מים שלנו}}
[[קובץ:מים שלנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשאיבת מים שלנו]]
לצורך אפיית ה[[מצה]] יש להשתמש במים ש"לנו" בלילה. הסיבה לכך היא על מנת שיהיו קרירים ולא ימהרו [[חמץ|להחמיץ]] את הקמח.
===מקווה===
{{ערך מורחב|מקווה}}
[[קובץ:מקווה חבד במדינת מונטנה, ארצות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מקווה חב"ד|מקווה טהרה על פי שיטת חב"ד]] במדינת מונטנה ב[[ארצות הברית]]]]
כאשר אדם טובל במקווה הוא נטהר מטומאתו

למקוה יש צורך במי גשמים שהם מים שלא הייתה בהם תפיסת ידי אדם מעולם, וכן שיהא בו 40 סאה.

לגבי זמני הטבילה: את עניין הטבילה במקווה הכניס רבינו האמצעי בסידור עם דא"ח{{הערה|עניין הטבילה במקווה מובא ומבואר בחסידות במקומות בודדים בלבד}} לפני סדר כניסת השבת (ומכאן הוראה לטבול כהכנה לשבתות וימים טובים), אך בלקוטי תורה{{הערה|תבוא, דף מב ע"ג.}} מובא שמקווה הוא אחת משלושת ההכנות לתפילה (של '''ימות החול''', יחד עם צדקה ולימוד חסידות), וכן ב[[המכתב הארוך|מכתב הארוך]] מסופר שחסידי הבעש"ט היו טובלים '''כל יום''' כהכנה לתפילה - וכך נוהגים היום רובם ככולם של חסידי חב"ד (למרות שהרבי עצמו לא נהג כך).

=== ניסוך המים ===
{{ערך מורחב|ניסוך המים}}