עריכת הדף "משה שניאורי" (פסקה)

===נדודיו===
לאחר שברח הסתובב ר' משה בערי [[פולין]] וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. הוא היה יושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך שיחה עם יהודי בביהמ"ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניו{{הערה|מגדל עוז, ראה מקורות באריכות שם.}}.

בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], וגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' [[אהרן מצ'רנוביל]]{{הערה|שם=בית רבי}}.

בזמן [[נשיאות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] הופיע בעיר [[ליובאוויטש]] לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי ה[[עיירה]] רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקן{{הערה|מסיפורי ר' [[דובער חסקינד]] בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד, [[תשס"ז]]. ברשימת היומן משנת תרצ"א (עמ' ריג) כותב הרבי ש"פעם אחת בא ר' משה לליובאוויטש". וראו בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 172 שפעם היה ר' משה בליובאוויטש אצל הרבי המהר"ש, וקרא הרבי המהר"ש לאשתו הרבנית כדי שר' משה יברכה. וראו שם בשם ר' יצחק הענדל [רב קהילת חב"ד במונטריאול] שבצעירותו בפולין הכיר יהודים זקנים שהכירו את ר' משה. עיי"ש.}}.

בתקופת נדודיו היה אוכל מדי יום צנימים (סוחארקעס) מדגנים, וב[[שבת]] היה אוכל צנימים מקמח חיטה. פעמיים בשבוע היה מקבץ נדבות ועם הכסף היה קונה עצים להסקה בשביל יולדות. הוא לא היה עולה אף פעם ל[[קריאת התורה]], חוץ מפעם אחת אז עלה ב[[יום כיפור]] בשנה האחרונה לחייו. זהותו לא הייתה ידועה לאיש, חוץ ממספר אנשים בודדים שזיהו אותו על פי פניו, שהוא בנו של אדמו"ר הזקן {{הערה|שם=פטירה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז - י"ח}}.

נפטר במהלך נדודיו, ונקבר בעיר [[רודמיסל]].

ר' צבי חייקין, במכתבו אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ביום [[כ' אדר]] [[תרל"ז]], כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת [[ה'תרל"א]]{{הערה|על פי אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=פטירה}}.}}.

זמן קצר לפני פטירתו, כאשר שאלו אותו מה לכתוב על המצבה ענה שיכתבו "פ"נ משה"{{הערה|שם=פטירה}}.