עריכת הדף "נבואה" (פסקה)

== מהותה והזכאים לה ==
*'''מיסודי הדת''': האמונה בכך שהשם מנבא את האדם היא '''מיסודי הדת.'''{{הערה|שם=הלכה א|רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ז הלכה א.}}
*'''על מי חלה''': [[חכם]] גדול בחכמה, גבור במדותיו, ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם, אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד, והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד{{הערה|שם=הלכה א}}.
*'''מכיר בעצמו''': הנביא יודע ומכיר בעצמו שהוא נביא - "ויבין בדעתו שאינו כמות שהיה אלא שנתעלה על מעלת שאר בני אדם החכמים"{{הערה|שם=הלכה א}}.
*'''דרגות נבואה''': לא כל הנביאים מעלתם שווה, אלא דרגות שונות בהן{{הערה|הלכה ב'.}}.
*'''מהות הנבואה''': הנבואה אינה דיבור ישיר בין הבורא לאדם, אלא מודיעים לאדם דבר מסוים דרך משל, כמו הסולם אותו ראה יעקב אבינו, ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו, [[משל]] לשעבוד גלויות וכיוצא בזה. - מלבד משה רבינו, שזכה לדבר עם השי"ת בצורה ברורה. הסיבה לכך היא מפני שכל הנביאים מתנבאים דרך מלאך, שלא כמשה רבינו שהתנבא ישירות פנים אל פנים "פה אל פה אדבר בו"{{הערה|הלכה ג', ו.}}.
*'''מתי חלה''': הנבואה אינה חלה בכל עת. אלא כאשר הנביא מכין את עצמו לכך, יושב שמח וטוב לב ומתבודד ומזכך את מחשבתו, וגם אז אין חלה עליו הנבואה אלא אפשר שתשרה [[שכינה]] עליהם ואפשר שלא תשרה{{הערה|הלכה ד, ה.}}.