עריכת הדף "עם ישראל" (פסקה)

==בחירתם באלקות==
{{להשלים|דרגות בבחירה.1דעת חזק להכיר שאין מציאות לממוצעים - שלילת השיתוף וע"ז. 2. שלילת הרצון בהשפעה מלעו"ז מב' טעמים כי לעתיד יתבטל ההשפעה ואדרבה וכן שמציאות האלוקות היא חיים ואמת בניגוד לקליפה.}}
בחירתם של בני ישראל לעבוד את [[הקב"ה]] ולקבל ההשפעות ממנו בלבד. אודות בחירה זו מובא במדרש על הפסוק{{הערה|איכה ג, כד.}}:"חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי".
{{ציטוט|תוכן=משל למלך שנכנס למדינה, והיו עמו דוכסין ואיפרכין ואיסטרטילוטין כו', חד אמר אנא נסיב דוכסין לגבי, חד אמר אנא נסיב איפרכין לגבי, וחד אמר אנא נסיב איסטרטילוטין לגבי, היה פקח אחד לשם אמר: "אנא נסיב מלכא דכולהו מתחלפין ומלכא אינו מתחלף", כן אומות העולם מהן עובדין לחמה, ומהן עובדין ללבנה כו' אבל ישראל אינן עובדין אלא להקב"ה, הדא הוא דכתיב: חלקי הוי' אמרה נפשי.}}
בחירה זו היא בחירה עצמית. השימוש במושג 'עצמי' בקשר לבחירה משמעותה שבחירה זו אינה תוצאה ו"מקבל" מכח נפשי אחר. (כלומר, היא אינה בחירה מתוך תובנה שכלית, אלא שעצם נשמת היהודי להיותה מקושרת ומאוחדת עם הקב"ה, היא בוחרת להידבק בו, ומרומז בלשון הפסוק: חלקי ה' שהנשמה היא חלק מה' ומצד זה היא בחירתה בו.) והיא הבחירה שלמעלה מהשכל.

אמנם בחירה זו שלמעלה מהשכל פועלת גם על שכלו של יהודי שגם בהבנת שכלו יכריח שהבחירה הרצויה היא הבחירה ב[[הקב"ה]] ויסוד השבר הוא כי היהודי להיותו בטל להקב"ה (מצד בחירתו העצמית) שכלו יכול לחייבו שראוי לוותר על מציאותו בשביל מציאותו של הקב"ה שהוא מציאות האמתית. אמנם אומות העולם היות ואין להם ביטול זה, הרי הם בבחינת 'יש' שאין ביכולת שכלם להסיק שראוי לוותר על מציאותם לפי שהם יש בעצם{{הערה|ביום עשתי עשר תשמ"ט- מלוקט ג}}.