עריכת הדף "שמירת הברית" (פסקה)

==דרכי התמודדות, ועצות לזהירות בזה==
===היסח הדעת===
להסיח דעתו מזה, היינו לא להלחם עם המחשבה, כי אם להעסיק את המחשבה בענין אחר שאין לה כל שייכות למחשבה הלא טובה, ומה טוב להעסיק את המחשבה באותיות התורה והתפילה, כי אם מעט אור דוחה הרבה חושך, על אחת כמה וכמה הרבה אור{{הערה|לקו"ש חי"ז ע' 482. ועוד.}}. ולהסיח דעתו אפילו מתיקון הענין, לפי שעה. ולכמה אנשים כתב הרבי להסיח דעת מזה עד אחר החתונה{{הערה|שם=אגרות|אגרות קודש מכ' ג'תשסט, חי"א ע' שפז.}}.
===טבילת עזרא===
מהעצות לזה – הזהירות לכל הפחות טבילת עזרא. לתוספת טהרה טובלים במקוה טהרה כל יום לפני התפילה כאחד מההכנות לתפילה{{הערה|ד"ה כי תשא תשי"א. ועוד.}}.
===זהירות בברית הלשון===
מהעצות לזה – הזהירות בברית הלשון, שמסייעת לשמירת הברית. כי לפעמים רבות סיבתו מהעדר קדושת הלשון{{הערה|שם=אגרות חט|אגרות קודש מכ' ב'תתקד, ח"ט ע' רעג.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]] שבמידה והמחנך רואה אצל המחונך מספר מידות רעות כגון שהוא בעל גוזמא, שקרן, כעסן, ורתחן - עליו לעסוק עמו בתיקון מידה אחת בלבד, והדבר הראשון שיבחר להתעסק עמו הוא לשרש ממנו את מידת הרתיחה שהיא הגרועה ביותר מביניהם, בין השאר מכיון שעלולה להביא את המחונך לחטאים רבים ובכללם פגם הברית המאבד את הגוף{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38857&st=&pgnum=20 ספר השיחות תש"ג עמוד 224].}}.
===שלילת מרה שחורה, ועבודה בשמחה===
מהעצות לזה – וענין עיקרי בזה – שלילת הענין דמרה-שחורה, שלא זו בלבד שאינו מסייע, אלא אדרבה, מקלקל יותר, כי אם עבודה בשמחה דוקא, וכמבואר באגה"ת שמה שכתוב "וחטאתי נגדי תמיד", אין הכוונה להיות תמיד עצב, שהרי אחר כך נאמר "תשמיעיני ששון ושמחה", כי אם שיהי' לזכרון בין עיניו שחטא, אבל באופן שאין זה מבלבל לשמחה של מצוה ושמחה של תורה.

שהיציאה למלחמה היא מתוך שמחה, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שאיש-חיל ("אַ סאָלדאַט") שהולך למלחמה, הולך הוא מתוך ניגון של שמחה. ועוסקים בעניני העבודה ד"עשה טוב", ובאופן שלא נשארים במעמד ומצב שלפנ"ז, ככל שתגדל מעלתו, אלא מוסיפים לילך בעילוי אחר עילוי, ואז מצליח בעבודתו, ונעשה "דידן נצח" בהמלחמה עם "הגוי אשר בקרבך"{{הערה|שיחת ליל ג' דחוה"מ סוכות תשי"ד, תו"מ ע' 64 ואילך.}}.

כמו שהרבי אמר לר' ראובן דונין{{הערה|הטרקטוריסט של הרבי ע' 93.}} "קודם כל יעלה על דרך התורה והמצוות בשמחה ובטוב לבב, ואחר כך נתדבר על ענין התשובה". והכל צריך להיות מתוך שמחה דוקא.
===זהירות בבריאות הגוף===
להיות זהיר שיהיה הגוף בריא{{הערה|שם=אגרות חד|אגרות קודש מכ' א'פ"ג, ח"ד ע' שסד.}}, כי לפעמים רבות הסיבה היא חלישות הגוף{{הערה|שם=אגרות חט}}.
===לא לאכול ולשתות קודם השינה===
שתי שעות או שעה וחצי קודם השינה לא לאכל ולשתות, והכוונה היא לאכילה ושתי' גדולה. אבל אינו נוגע לאכילה ושתי' קלה ביותר{{הערה|שם=אגרות חד}}.
===בדיקת תפילין ומזוזות===
לפעמים יש לבדוק את התפילין או המזוזות ובמקרה הצורך לתקנם או להחליפם{{הערה|שם=אגרות חט}}.
===הוספת אומץ בעבודת ה'===
יש להוסיף אומץ ב:
*לימוד תורת הנגלה,
*לימוד תורת החסידות,
*בעבודת התפלה,
*קיום המצות בהידור{{הערה|שם=אגרות חט}}.
===ומביט עליו===
ב'יחידות' לאחד (בסוף שנות הכ') אודות מחשבות זרות וכו' - "כי תאווה הוא לעיניים" - הורה הרבי: "תחזיק אצלך תמונה של הרבי ובשעה שנופלים לך מחשבות תאמר ליצר-הרע - הוא מביט!"