עריכת הדף "אריה לייב הלר" (פסקה)

==בתורת רבותינו נשיאנו==
רבי [[ברוך אפשטיין]] בספרו 'מקור ברוך' מביא את אשר שמע אביו - רבי [[יחיאל מיכל אפשטיין]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שפעם שאל בעל ה'נתיבות' את בעל ה'קצות' מדוע זכה שספריו יתקבלו יותר בעם ישראל, על-אף ששניהם כתבו את ספריהם באותו סגנון? ענהו בעל ה'קצות': "החילוק בינינו טמון בעובדה, שאתה בשעותיך הפנויות בשעות הבוקר מחפש להוסיף עוד ועוד לספרך, ואילו אני רק מחפש לגרוע, למחוק את אשר אינו נכון או מפריע לרצף הקריאה בספר. על-כן זכיתי שספרי יתקבל יותר"{{הערה|ראוי להעיר שיש המפקפקים באמינות הסיפורים המובאים בספר 'מקור ברוך', ראו [[יחיאל מיכל אפשטיין#ביקורו אצל הצמח צדק|כאן]].}}.

[[הרבי]] הורה שתלמידי ה[[תמימים]] ידעו לומר 'ווארט' מספרים למדניים, וכדוגמה לכך נקט בספר 'קצות החושן'{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19. גירסא שונה בה לא מופיעה דוגמה מספר ה'קצות' בתשורה גרוזמן, סיון [[תשע"ט]].}}.

הספר 'קצות החושן' הובא בשיחות רבותינו נשיאנו כדוגמה לספר למדני פעמים רבות{{הערה|ראה (לדוגמא) שיחות ימים אחרונים דחג הסוכות [[תש"ג]], [[י' שבט]] [[תשט"ו]], מוצש"ק חיי שרה [[תשל"ט]], ש"פ אחרי קדושים [[תשמ"ה]] (באחרונים הובא גם הספר 'שב שמעתתא'), ש"פ בא תשמ"ו, וכהנה רבות.}}.

בתורתו של הרבי נמצאים לפחות 18 ביאורים על דברי ה'קצות החושן'{{הערה|הרב [[שגיב עמית]] ב[[בית משיח]] גיליון 447 ע' 28.}}. וגם בשו"ת של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוא מובא פעמים רבות.