עריכת הדף "יואל טייטלבוים" (פסקה)

==שיטתו בענין הציונות==
האדמו"ר מסטמר היה מראשי ה[[מתנגדים]] ל[[ציונות|רעיון הציוני]] על כל פלגיו והתבטאויותיו, ושלל בחריפות את כל מי שקשור לציונים ואפילו אלו שמקבלים מהם תמיכה כספית בלבד, עד שסבר שהציונות היא כפירה ממש, ואסור לסייע לאנשים הציוניים כלל, אין להשתתף בבחירות, ואין לקבל כסף מאישים האוחזים מהשיטה הציונית.

את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בחיבוריו 'ויואל משה' ו'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ"ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע [[הקב"ה]] את ישראל קודם צאתם ל[[גלות]], ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית{{הערה|למעשה, גם אדמו"ר הרש"ב לומד מ'[[שלושת השבועות]]' להלכה (וראה מכתבו בספר "אור לישרים" נגד הציונות, שם מציין הרבי קל וחומר מכך שאם חל איסור "לדחוק את הקץ" על תפילה, ודאי שגם על נסיונות גשמיים. וראה בהרחבה בערך: התנועה הציונית, בפסקה 'דעת רבותינו' וש"נ.}}. בחיבורו 'על הגאולה ועל התמורה' נכתבו דברים נגד [[מבצע תפילין]] בזלזלו בחשיבות הנחת תפילין ע"י יהודים 'רחוקים' וכו'{{הערה|יש המפקפקים בשיוכו של חיבור זה לאדמו"ר מסטמר וטוענים שהוא נכתב ע"י מקורביו ותלמידי חכמים מחסידיו בהתאם לשיטתו בכללות}} והרבי השיב עליהם בהתוועדות [[שבת בראשית]] [[תשכ"ח]]. 

במענה לכמה מטענותיו כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון. בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים. {{הערה|לעוד פרטים, עיין בערך [[סאטמער]]}}
====שיטתו בענייני שידוכים וזיווגים====
סבר ש[[בחור ישיבה]] צעיר וכן [[בחורה]] ו[[נערה]] הלומדת ב[[סמינר]] צריכים להתחתן בני 18 שנה ולא לאחר את נישואיהם לגיל מבוגר כי יש בכך הפסד מרובה לאושר הזוג בחייהם כפי השיטה המקובלת בקרב בני [[עדות המזרח]] וקהילות ה[[חסידות|חסידים]] ולא כמקובל אצל הישיבות ה[[ליטא]]יות לאחר את הנישואין לצורך לימוד ועשיית [[שטייגן|שטייגען]]{{הערה|הרב אברהם דוד גליק שליט"א בספר '''הבית בהבנותו''' עמוד ז' (הודפס ברוקלין תשס"ז)}}. יעץ לשואליו ומבקשי עצתו לחפש נערה ו[[עלמה]] לקשר נישואין בתנאי שיש בה 3 דברים. א. '''שתהיה עקרת בית טובה שאוהבת את הבית שלה''' וכוונתו יותר מ'''בתי חברותיה והוריה אחיה ואחיותיה''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''אבעל הבית'טע אין שטוב'''). ב. '''שלא תהיה כעסנית''' אלא רגועה בטבעה. ג. '''שלא תהיה חכמה מדאי עבורו, ולמעלה מהרמה שלו''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''צו קלוג פאר איהם'''). ואם ישנם את 3 תנאים הללו זה נקרא '''שידוך מוצלח'''.{{הערה|הרב [[אברהם מייזלס]] בספר אוצר השידוכים}}{{הערה|הובא בספר נעימות החיים ([[ברוקלין]] תשס"ד) עמוד פז}}.
טען שעל האב (ומסתמא כשהם יתומים מאב אז על האם) לסייע לשדך בניו ובנותיו אפילו בהגיעם לגיל מבוגר, וחובת השתדלות האב היא להתקשר עבור ילדיו ל[[שדכנית]] או ל[[שדכן]] פעם בשבוע חוק ולא יעבור.{{הערה|קונטרס '''שמחת בית סטמאר''' שנת [[תשס"ג]]}}{{הערה|ספר '''נעימות החיים''' (הודפס [[ברוקלין]] תשס"ד) עמ' 55}}{{הערה|ספר '''זכרונם לברכה''' מאת הרב [[אהרן פרלוב]] (לחודש [[מנחם אב]] עמוד תרסז) בשם רבי '''מרדכי דוד מייזלס''' נ"י מנהל גשמי ד[[ישיבת סטמאר]] ב[[ארצות הברית]]}}.

'''משפחתו:'''

*'''סב סבו''' - האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים (ישמח משה)]]
*'''אחיינו וממלא מקומו''' - האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים (ארצות הברית)|משה טייטלבוים]] (בן ר' חיים צבי) (מכונה גם "בירך משה" על שם ספרו)
*'''בני אחיינו''' - האדמו"רים מסאטמר הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה ר' זלמן לייב).