עריכת הדף "מצוות אכילת קדשי קדשים ושיירי מנחות" (פסקה)

==בחסידות== 
===אכילת מזבח ואכילת האדם===

הגמרא{{הערה|זבחים יג, ב.}} מפרשת את הפסוק{{הערה|ויקרא ז', י"ח.}} "אם האכל יאכל" שמדובר בשני אכילות: '''א'''. אכילת האדם ו'''ב'''. אכילת המזבח. כל אחד מהם מהווה שלב בתהליך עליית הניצוצות ובירורם. אכילת המזבח מתייחסת להקרבת הקרבן על המזבח, שמהווה פעולה של [[בירור הניצוצות]] שנפלו אל מ[[עולם התוהו]], ועתה יש להעלותם ל[[קדושה]]. הקרבן, בדרך כלל בהמה, נלקח מ[[קליפת נוגה]] של העולם, ומתוך המזבח עולה השפע אל העליונים.

'''אכילת המזבח''' משמעה היא ירידת אש אלוקית משמים, האש היה כמו "אריה יורד ואוכל את הקרבנות"{{הערה|עי' יומא כ"א ב'.}}, לעורר את כוחות הנוגה, ולתת להם עלייה ותיקון. המלאכים השומרים על המזבח משמיעים כמו "אריה יורד ואוכל את הקרבנות", התמונה הרוחנית היא של העלאת שארית הקרבן אל המקורות הרוחניים.

'''אכילת האדם''' היא [[אתערותא דלתתא]] כדי להמשיך את בחינת [[אדם העליון]] – דהיינו בחינת [[ז"א]] של [[אצילות]] שנקרא אדם. ולכן אכילת הקרבנות [[אתערותא דלתתא]] צריכה להיות בדומה לההמשכה שרוצים להמשיך, ולכן צריכה להיות דוקא אכילת אדם התחתון - [[כהן]] איש החסד, שהוא בדוגמת [[ז"א]] שרובו חסדים, נדרש לאכול את הקרבנות כדי להמשיך את השפע מ[[עצמות אור א"ס ב"ה]] לתוך ה[[אדם העליון|אדם דלעילא]] ואזי ממילא יומשך השפע מאדם שהוא ז"א למטה ב[[בי"ע]].

והסדר הוא שקודם כל צריכה להיות אכילת המזבח להקריב החלב ודם על גבי המזבח, שלפני זה הבהמה מקליפת נוגה צריכה להתברר ולהיפרד מן הרע ולהעלות לקדושה עד שיקרא [[מ"ן]], ואחר כך כשנשאר בשר הזבח שכבר נתברר, אז באה אכילת האדם לא בכדי לברר הטוב מהרע (כי היא כבר נתברר), אלא על ידי אכילת הבשר שכבר נתברר, יש בהם כח שעל ידי אכילתם ימשיכו שיהיה אכילת אדם דלעילא את המ"ן שנברר ע"י המל' (- ב[[בירור שני]] (?)), ואכילה זו נקרא המשכת [[מ"ד]] מ[[ז"א]] על ידי שיקבל את הכח מעצמות א"ס ואח"כ נמשך מהאדם העליון למטה בבי"ע, וכל זה נעשה על ידי [[אתעדל"ת]] של אכילת הכהנים.

ולכן תקנו חז"ל{{הערה|ע' רש"י פסחים קכ"א א' ד"ה ברכת.}} לברך "אקב"ו על אכילת הזבח". כי ה"ברכה" היא המשכה מעצמות אור הא"ס לאדם דלעילא, כי מצד עצמו עצמות המאציל ית' הוא מרומם לבדו ואינו בערך לרד להימשך, כי כל ההשתלשלות כולם כלא חשיבי' קמי' ית' שבטילים בתכלית. ולכן מברכים לפני אכילת הזבח להמשיך ע"י הברכה ממקור כל החיים בחי' עצמותו ית' שישפיע השפע לתוך האדם העליון. 

ולכן בשר החטאת והאשם נאכל לזכרי כהונה, כדי לגרום אכילת אדם דלעילא שהוא הז"א עלמא דדכורא. וגם היו אוכלים מעומד בבחי' ביטול כי כל המשכה שבאצי' הוא בבחי' עמידה.

===בזמן הזה===
נאמר ששלוחנו של האדם מכפר עליו, אך שולחנו של האדם היא בדומה ל"אכילת מזבח", ולכן אין מברכים "אשר קדשנו במצותיו".

אך האכילת ב[[שבת קודש]] היא בדומה ל"אכילת הכהנים", והברכה היא התפילה בכוונה לפני האכילה, שאז נפעל פעולת האכילה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות אכילת קדשי קדשים ושיירי מנחות, ע' צא ואילך.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]