עריכת הדף "ניצוץ משיח" (פסקה)

==השפעתו על שאר הכוחות==

ניצוץ משיח [[משפיע]] על כל כוחות הנפש ומאפשר קשר עמוק יותר עם ה[[אלוקות]]. כוחות הנפש השונים הם בעלי תכונות שונות, ולכן הקשר שלהם עם אלוקות נמדד בכל כוח לפי תפיסתו והכרתו באלוקות, בעקבות כך הקשר שנוצר על ידם עם אלקות מדוד ומוגבל לפי תכונתם. לעומת זאת הניצוץ משיח נוצר "קשר עצמי" שאינו מוגבל, ועל ידי התגלותו נרגש קשר זה בכל הכוחות, שגם בהם יורגש קשר עצמי עם אלוקות שיתבטא בהתקשרות והתבטלות מוחלטת לאלוקות. נוסף לכך הניצוץ משיח מכלה ומבטל את הנטיות השליליות שבנפש האדם "בדרך ממילא", משום שביחס לדרגת התקשרותו לאלקות אין המנגדים לאלקות תופסים מקום כלל. זהו אחד הטעמים שכח זה מכונה 'ניצוץ' - שהוא כניצוץ אש שמכלה ושורף ומתפשט מעצמו.

השפעתו של הניצוץ היא השפעה '[[פנימי]]ת'. וכן יש בכח התגלותו של הניצוץ לפעול ב'כל' הכוחות כולם{{הערה|כפעולת ניצוצו של [[משה רבינו]] שנמצא בכל אחד מישראל. שפועל בכל כוחותיו באופן פנימי. שעל ידי [[התבוננות]] בעניינים המתאימים יוכל בנקל להגיע ליראת שמים. (תניא [[ליקוטי אמרים - פרק מ"ב]].)}}. כך גם ניצוץ משיח פועל על כל כוחות הנפש של היהודי באופן פנימי. זאת משום שהניצוץ משיח הוא ה'עצם' של כל הכוחות, וכל הכוחות כולם התגלות הארה ממנו, לכן התגלותו פועלת בהם משום שהוא העצם שלהם{{הערה|שם=מו}}.

התגלות הניצוץ בכוחות הנפש היא "חידוש". היות וההתקשרות של כוחות ה[[נשמה]] עם אלוקות הוא קשר של "גילויים" - שני מציאויות נפרדות המתקשרות זה לזה, והזקוקים בכל עת לפעולת התעוררות מחודשת על מנת להשפיע בהם כוחות אלוקות מחודשים. לעומת זאת הקשר של הניצוץ משיח הוא קשר עצמי - שבעצם מציאותו הוא אחת עם אלוקות, שהוא סוג נעלה יותר באין ערוך במעלת ההתקשרות, לכן ההתחדשות בו היא תמידית, ועל ידי התקשרותו עם שאר חלקי הנפש הוא פועל "חידוש" בכל סוגי ההתקשרות שבכל הכוחות. ולכן גאולתם של ישראל לעתיד לבוא מכונה "חידוש" בברכת קידוש לבנה, בה אומרים: "שהם (עם ישראל) עתידים להתחדש כמותה".