עריכת הדף "רקיעים" (פסקה)

==עניינם הפרטי==
====וילון====
"אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום מעשה בראשית{{הערה|גמרא חגיגה שם.}}". [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצ"צ]]{{הערה|אוה"ת נביאים כתובים א' עמ' רל"ו.}} מסביר שהוילון אינו "פועל" כלום, אלא הוא מסך המסתיר על האור. בשעה שיוצא ומסתיר נהיה לילה, וכשהוא נכנס לתיקו אינו מסתיר עוד ואז הוא יום. מציאות הוילון הייתה עוד לפני בריאת השמש והירח, שהרי אדרבה – כל עוד לא נבראו השמש והירח היה החלל '''כולו''' מאיר ומואר (ולא רק מנקודה אחת שמאירה לכל עבר).

====רקיע====
"שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועים בו כו'{{הערה|גמרא חגיגה שם.}}", דהיינו, בו קבועים כל ה[[כוכבים]]{{הערה|התוועדויות חלק יח עמ' 276 ועוד.}} (בשבעת הרקיעים שבו, שהם שמונת הגלגלים שברמבם{{הערה|הלכות יסודי התורה פ"ג.}}).

====שחקים====
"שבו רחים עומדות וטוחנות מן לצדיקים כו'{{הערה|גמרא חגיגה שם.}}", עניינו מוסבר בתניא{{הערה|אגה"ק ט"ו.}} שהם ה"כליות היועצות". דהיינו, מידות נצח והוד, ה"מפוררות" את ההשפעה{{הערה|בנצח והוד יש עניינים נוספים, אבל אינם נוגעים לנושא ה"רקיעים".}} על מנת שהמקבל יוכל להכילה. לדוגמא, אב הרוצה ללמד משהו את בנו צריך לפורר את ההשכלה לחלקים קטנים וללמדו דבר אחר דבר בסדר מסודר.

====זבול====
"שבו ירושלים ובהמ"ק ומזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן{{הערה|גמרא חגיגה שם.}}". זבול הוא "ירושלים של '''מעלה'''" שהיא שלימות היראה (יראה עילאה). ירושלים של מטה הוא יחוד ז"א ומלכות (יחודא תתאה, "ביטול היש"), וירושלים של מעלה הוא יחוד חכמה ובינה (יחודא עילאה "ביטול במציאות"). עניינו של ה"מזבח" שב"ירושלים של מעלה" הוא העלאת נשמות הצדיקים מדרגת "ביטול היש" ל"ביטול במציאות"{{הערה|לקו"ת פקודי, ד"ה אלא פקודי המשכן אות ד'.}}.

====מעון====
"שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל{{הערה|גמרא חגיגה שם.}}". עניינו של "מעון"{{הערה|בכל הבא לקמן ראה ספר הליקוטים להצ"צ בערך "יום".}} הוא שירת המלאכים. נשמות ישראל הן מבחינת הפנימיות (ז"א) ושירתן שייכת ליום, והמלאכים מהחיצוניות (מלכות), ועיקר שירתן בלילה{{הערה|ואמירת המלאך ליעקב שהגיע זמנו לומר שירה, מתרץ הצ"צ ואכ"מ.}}. בלילה מסתלקת מהעולמות השפעת ז"א למקורה ושורשה{{הערה|שלמעלה מהעולמות, באריך אנפין. וזהו עניין שהקב"ה בלילה "שט על כרוב קל שלו בח"י אלף עולמות", ואכ"מ.}}, ומאירה בהם רק מידת ה"מלכות". בהבדל ב"עולמות" בין "יום" לבין "לילה" שני עניינים: '''א.''' ביום היא השפעה פנימית (כדרך אדם ער) ובלילה חיצונית (כדרך אדם ישן, שאז השכל והמידות אינם בפעולה, אבל דוקא אז מתגלה כח העיכול הבונה את הגוף, וזהו עניין המלכות היורדת בלילה לעולמות "ליתן טרף לביתה"). '''ב.''' ביום העיקר הוא השפעה מלמעלה למטה (כדרך השמש המאירה), ובלילה עליית המקבל (על דרך הזכר המשפיע כל טוב לביתו).

====מכון====
" שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד ועליית טללים רעים ועליית אגלים וחדרה של סופה [וסערה] ומערה של קיטור ודלתותיהן אש{{הערה|גמרא חגיגה שם.}}". רקיע זה הוא מקור כל הדברים הרעים{{הערה|בהבא לקמן ראה לקו"ת לג' פרשיות ד"ה להבין עניין הברכות אות ח'.}}, כמו שכתוב "ובורא רע". דהיינו, הקב"ה בעצמותו הוא טוב בלבד{{הערה|כמאמר "לית שמאלה בהאי עתיקא", וגם בחינת הגבורה שבו ("[[בוצינא דקרדוניתא]]" אינה "רע"}}, אבל בשביל להעניש את הרשעים נדרשת גם בחינת "רע", ורקיע זה הוא המקור לו.

====ערבות====
"צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמותן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתידים להבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים{{הערה|גמרא חגיגה שם.}}". ערבות {{הערה|בהבא לקמן ראה אוה"ת דברים ד"ה עניין כי עם ה' החסד עמ' א'תקצ"א, וש"נ.}} הוא הרקיע השביעי, החביב משאר הרקיעים כערך שבת לגבי ששת ימי המעשה{{הערה|זוהר שמות, תרומה קס"ה ב', ובמדרש רבה פרשת אמור ס"פ כ"ט.}}, ועיקר עניינו "גנזי חיים וגנזי שלום" עליהם לומדת הגמרא מהפסוק{{הערה|תהלים ל"ו י'.}} "כי עמך מקור חיים". מקור חיים הוא [[אור אין סוף]], והוא "מקור כל התענוגים ומקור כל החיים שנהנין הנשמות עמך בעצמותך"{{הערה|לקו"ת בשלח ד"ה ראו כי ה' נתן לכם את החיים.}}, ועניינו מבואר באריכות במקומות רבים בתורת החסידות.