עריכת הדף "שירת הים" (פסקה)

===בקריאת התורה===
השירה נמצאת ב[[פרשת בשלח]] שב[[ספר שמות]], וה[[שבת]] שבה קוראים אותה כחלק מ[[פרשת השבוע]] נקראת גם "[[שבת שירה]]" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מ[[קריאת התורה|הקריאה הרגילה בתורה]]. בשבת זו [[הפטרה|מפטירים]] בקריאת [[שירת דבורה]]. שירת הים גם נקראת ב[[שביעי של פסח]], שבו אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל. הפטרת קריאה זו היא [[שירת דוד]], בה מופיעים רמזים לקריעת ים סוף{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/490/13.htm שולחן ערוך אדה"ז אורח חיים ת"צ, י"ג].}}.

בקהילות חסידים שונות נוהגים בתפילת שחרית של [[שביעי של פסח]] ושל [[אחרון של פסח]], לשנות בנעימת השירה או באופן אמירתה - כולה או חלקה - פסוק פסוק וכדומה{{הערה|ראה בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' ס).}}. בחב"ד אין נוהגים לשנות באמירת שירת הים מכפי שהיא בכל שבת ויום טוב{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/7/2/6.htm אוצר מנהגי חב"ד, שביעי של פסח].}}.

בעת קריאת השירה נוהגים לעמוד{{הערה|ספר המנהגים, על פי לוח 'היום יום' עמ' מז.}}. בשנים שבהן נהג [[הרבי]] לעמוד כל משך קריאת התורה, היה מסובב פניו לעבר בעל הקורא. בשנים שבהן נהג לשבת במשך הקריאה (החל מ[[תשל"ח]]) נעמד במיוחד לקריאת השירה כשפניו אל הספר תורה. לפעמים נעמד בתחילת קריאת הפסוק "ויושע", ולפעמים בתיבות "וירא ישראל" ולפעמים בתיבות אחרות. פעמים רבות אירע, שבמשך קריאת השירה היה מרים עיניו מהחומש מפעם לפעם, ומביט בבעל קריאה.

בדרך כלל, משנעמד לקריאת השירה, שוב לא היה חוזר לישב, אלא רק סבב - בסיום קריאת השירה - לכיוון מזרח, ועמד עד שקראוהו לעלות ל"מפטיר"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/7/2/8.htm אוצר מנהגי חב"ד].}}.