עריכת הדף "שמחת תורה" (פסקה)

==מהותו של החג==
{{פסקה חסרה}}
===שמחה על הלוחות האחרונות===
בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=שמחת+תורה אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב].}}.

=== ביאור שם החג ===

בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:

(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.

(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=ז'+אדר תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}.

=== ישראל משמחים את התורה ===
התורה ירדה ממקומה העליון לעולמנו התחתון, וכאשר יהודי שמח עם התורה ורוקד ומנגן עם התורה, הוא מוסיף שמחה בתורה, משום שליהודי יש כח לעשות [[דירה בתחתונים]], שעל ידי זה ממשיך את ה[[עצמות]]{{הערה|מאמר שמחת תורה תשי"ב}}.

=== שמחה כללית לכל השנה ===
הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.
וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=הערבה תורת מנחם תשי"ג עמ' 94].}}.