עריכת הדף "לקוטי שיחות" (פסקה)

===שפת הכתיבה===
בעקבות סיבות שונות, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת ה[[אידיש]] וחלקים אחרים ב[[לשון הקודש]].

בשנים הראשונות אחרי ה[[שואה]], רוב קהל [[חסיד|חסידי חב"ד]] היו יוצאי ארצות [[אירופה]] ושפת הדיבור שלהם הייתה [[אידיש]]. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.

עם השנים גדל היישוב החב"די ב[[ארץ הקודש]], ואט אט, במיוחד אחרי התפתחות תנועת החזרה ב[[תשובה]], התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך בשיחות בלשון הקודש.

בתחילת שנת [[תשל"ג]] הסכים הרבי להתחיל להגיה את הליקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי ב[[קראון הייטס]]{{מקור}}.

בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' - י"ד. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחילת שנת [[תשל"ה]] הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.

במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה ([[תשל"ה]]). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות{{הערה|והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י'-י"ד.}}, וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלשון הקודש וחלקם באידיש.

בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו - כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, עד [[דבר מלכות ויקהל|שבת פרשת ויקהל תשנ"ב]]. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל' - ל"ט.