עריכת הדף "ראשון לציון" (פסקה)

== מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי פעל ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן. במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק ססובר מא"ש בעיר, בהמשך פעלו ע"י '[[כולל חב"ד]]' ובקיץ תשפ"ד עברו לניהול בית חב"ד בשכונת רמב"ם בהנהלת השליח הרב [[שרון גושן]].

גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3–4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|ממוזער|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] עקב הביקוש הרב והגידול בקהילה הוחלט על ידי רב הקהילה לפתוח מחדש בית ספר לבנות. בית הספר הנקרא בשם "בנות חיה" נפתח בשנת תש"פ וכיום הוא מונה 3 כיתות, א-ד. על ניהול בית הספר מופקדת הגברת חני אשכנזי.

=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הר' [[בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון)|בנימין זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] וב[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד, ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[קובץ:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|ממוזער|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר. בצוות הישיבה היו אז הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] הרב [[שמעון וייצהנדלר]] והרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)]].

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את כלל תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]].

כיום לומדים בישיבה כ-40 תלמידים. על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב אליעזר יוסף חי קלנגל, משגיח ור"מ שיעור א' - הרב יוסף יצחק רוך, ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביץ]], משפיע שיעור ב' - הרב [[חיים אלתר בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופצ'יק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב רייכמן, משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב אביחי פנחס רוטשילד, ועוד.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת. כיום עברה הישיבה לרחוב טיבוביץ'.

=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. גם הישיבה קטנה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום ב'זאל' ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].

{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)]]}}
לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה הוא בקמפוס רחב ידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לישיבה גדולה ולקריה החרדית קריית קאליב בעיר.
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]], הרב [[שמעון ויצהנדלר]], והרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]. מנהל גשמי: הרב אהרון אברהם קעניג, ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]], משפיעים: הרב [[לוי יצחק דורון]], הרב [[שלום דובער טאלער]], הרב אוריה סילברמן, הרב ברנשטיין, יועץ ומדריך חינוכי: הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם קעניג]], משגיח ראשי: הרב מנחם מענדל פרידמן.

=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פעל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל היה רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהל הכולל היה בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי. הכולל נסגר בקיץ תשפ"ה מסיבות כלכליות והיעדר אברכים. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.