עריכת הדף "שנה מעוברת" (פסקה)

==ביטול העיבור ב[[תשנ"ב]]==
בד בבד עם כך שהרבי הפליא במעלת האדר הכפול בשיחות של חורף [[תשנ"ב]], בכמה וכמה שיחות, ניסה הרבי באופן שמימי, להציע את האפשרות לבטל את העיבור{{הערה|1='''[https://drive.google.com/file/d/1peopmhwK4b1qynlTM8PyS_vmbev4gJn4/view ביטול שנה מעוברת]''', קובץ הערות 'לאפשא לה' תות"ל קווינס גליון כ"ו, כ' אב תשפ"ב עמוד 82.}}, ואת [[חודש אדר]] השני, ולקפוץ ישר לחודש [[ניסן]] - חודש [[הגאולה]], וכך אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בנוגע לענינים ששייכים דווקא לאדר ב' מצד הענין ד"מסמך [[גאולה]] ל[[גאולה]]" (גאולת [[פורים]] לגאולת [[פסח]]), הרי בכחו ויכלתו של יהודי על ידי עבודתו לשנות ולהפוך סדרים! ובמילא, הוא פועל את כל הענינים של אדר, כבר באדר ראשון!{{הערה|שיחות קודש [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 681}}}}

וכן בשיחת מוצאי ז' אדר ראשון [[תשנ"ב]] אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וגם בזה מיתוסף בשנת העיבור, כיון שאז התשוקה והציפיה לחודש [[ניסן]] היא שלא בערך! וכמובן בפשטות שכאשר צריכים לחכות ולצפות לענין מסוים במשך שישים יום (כמו שהציפיה ל[[ניסן]] בשנה זו היא במשך שישים יום), אזי התשוקה היא שלא בערך לגמרי לגבי התשוקה שישנה כאשר הציפיה היא במשך שלושים יום!}}

הרבי גם האריך, בפן ההלכתי, לבאר איך ייתכן לבטל את [[חודש אדר]] בשנה זו, למרות החשבון הקבוע, כי אם מקדשים את הירח על פי הראיה ממילא לא מתחשבים בחשבון הקבוע של הלוח, והרבי אף אמר שאפשר לקדש את הראיה גם בזמן ה[[גלות]], על ידי ש[[בית דין]] שהינו "בר סמכא" יחדש את ענין ה[[סמיכה]] (לפי הדעה שלא צריך שהסמיכה מוכרחת להיות בהמשך אחד) ויקדשו על פי הראיה.

לאידך העלה הרבי{{הערה|שיחת יום א' פרשת תרומה תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 685}} את השאלה באם ח"ו משיח יבוא רק בסוף אדר ראשון ([[תשנ"ב]]), האם כבר יהיה מאוחר מידי לקפוץ לניסן, מכיוון שכבר [[שבת מברכים|ברכו את החודש]], ולא חגגו את פורים, או שבכל זאת יהיה ניתן, וסיים הרבי שנזכה תיכף ל[[גאולה]] האמיתית ונשמע מהסנהדרין את המענה והפסק לשאלה זו.