עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן כ"ט"

{{תניא}}
'''אגרת הקודש כ"ט - אשת חיל עטרת בעלה'''

==מבוא==
באגרת מתבאר מעלת ה[[תורה שבעל פה]] שהיא למעלה מתורה שבכתב וכן למעלה ממצוות מעשיות, ועד ש[[חז"ל]] קראו ללימוד ההלכות "תגא" - הכתר של התורה!

==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ט|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף כ"ט}}}}

==סיכום==
בתחילת האגרת שואל [[אדמו"ר הזקן]] מדוע תורה שבעל פה - הגם שהיא "אשת חיל" (מקבל) נקראת "עטרת בעלה" (משפיע)?

ולבאר זה מקדים שני עניינים במצוות, שמהן עולה שהמצוות הן הן '''רצון העליון''':

: ראשית מבאר, שהמצוות הן "לבושים" - שעל ידם יכולה הנשמה '''לקבל את התענוג''' האלוקי ב[[גן עדן]] (ונקודת ההסבר היא שרק "רצון העליון" יכול להיות לבוש).
: לאחר מכן מוסיף, שהמצוות הן גם "עמודים" - '''שבאמצעותם ודרכם עולה''' הנשמה לגן עדן (שאם לא תעלה ולא תגיע לשם - מה יעזרו הלבושים?). גם כאן, נקודת ההסבר היא שהן "רצון העליון", שהרי רק הוא היכול לשמש כ"עמוד" המחבר הרצפה עם הגג.


ולאחר שהובהר שהמצוות הן הן "רצון העליון", מסכם מדוע הן '''מתגלות''' דווקא בתורה שבע"פ (אשת חיל):
:בתורה שבכתב - רצון העליון עדיין '''מכוסה''' ונעלם.
:בקיום מצוות מעשיות - רצון העליון רק '''מתלבש''' בקיום המצווה, אבל פעולת המצווה היא של '''האדם''' - ואינה רצון העליון.
:ורק בתשבע"פ '''מתגלה''' רצון העליון.


וכעת מובנת השאלה שבתחילת האגרת:
:מצד אחד תורה שבע"פ היא רק "מקבל" (אשת חיל) מתורה שבכתב.
:אך מצד שני דוקא בה מתגלה ה"כתר" (רצון העליון) והיא "עטרת בעלה".

{{כתב גדול|'''סיכום המסר שבאגרת'''}}[[חז"ל]] יחסו ל[[תורה שבעל פה]] חשיבות יותר מתורה שבכתב ומצוות, כי דווקא היא שמגלה את רצונו יתברך בעולם.

==מושגים יסודיים==
*[[תורה שבעל פה]]
*[[לבושים]]
*[[עמודים]]
*[[רצון|כח הרצון באדם]]
*[[תענוג|כח התענוג באדם]]
*[[כתר#פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר|פנימיות וחיצוניות רצון העליון]]

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סעיף כ"ח|פרק כ"ח]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סעיף ל'|פרק ל']]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]