עריכת הדף "אורי יהודה כהן"

[[קובץ:ר' אורי יהודה כהן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אורי יהודה כהן]]
הרב '''אורי יהודה כהן''' ([[י"א שבט]] [[תר"ע]] - [[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]]). לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], הוא פעל להקמת מוסדות חינוך, כולל [[ישיבה]] ו"[[חדר]]", תרם להצלת יהודים במהלך המלחמה ולאחריה, ומילא שליחויות רבות ברחבי העולם בהוראת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]{{הערה|חלק מהשליחויות, וככל הנראה רובן, עדיין לא נחשפו לציבור, וכנראה לא יחשפו. וראה חלק קטן מהנ"ל בתשורות שיצאו בחתונות צאצאיו.}}.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[י"א שבט]] [[תר"ע]] בעיר המבורג שב[[גרמניה]], לרב אברהם אריה ([[הי"ד]]). בילדותו למד בישיבה בפרנקפורט, שם שהה עד עליית ה[[נאצים]] [[ימ"ש]] לשלטון ב[[תרצ"ג]]. בעקבות זאת והיותו בעל אזרחות הולנדית היגר לרוטרדם שב[[הולנד]], שם הקים מפעל לגבינות. ב[[ת"ש]], לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נשא את רבקה יעקובסן, בתו של מזכיר הקהילה היהודית ברוטרדם.

==פעילות במלחמת העולם השנייה==
ב[[ב' אייר]] [[ת"ש]] פלשו הגרמנים להולנד, ובמשך שנתיים היהודים סבלו מגזירות קשות. ב[[ט"ז אב]] [[תש"ב]] זומנו כ-2,000 יהודים לכיכר העיר רוטרדם, משם נשלחו רובם למחנות ההשמדה. אורי, רעייתו ובתם התינוקת מרים נותרו בעיר. ב[[תש"ג]] נולד להם בן שנפטר כעבור שנה, ואורי דאג לקבורתו ב[[בית הקברות]] היהודי תוך כדי המלחמה{{הערה|היה זה בתקופת החורף, ובתחילה ניסה לקברו לבדו. אבל כשנוכח שאינו מצליח בכך בעקבות היותה של הקרקע קפואה לגמרי. הניח את גופת התינוק בפתח תחנת משטרה שנחשבה כ"אמינה". בצירוף פתק המסביר שמדובר בתינוק יהודי שצריך לבוא לקבורה ב[[בית הקברות]], וכך נקבר התינוק לפי ההלכה.}}. את בתו ואת בנו עוזיאל, שנולד במהלך המלחמה, החביא אצל משפחות גויות עד תום המלחמה.

אורי נמלט ממספר ביקורות של המשטרה בביתו, ולבסוף שילם לגוי הולנדי שהסתיר אותו עד סיום המלחמה. הוא ניצל את ידיעתו בשפה הגרמנית ואת הופעתו החיצונית, בכדי להציל חפצים תשמישי קדושה וחפצים שווי ערך ממרתף בית הכנסת המרכזי ברוטרדם, את התשמישי קדושה החביא עד סוף המלחמה, ואת החפצים שווי הערך מכר בשוק השחור. בכסף שקיבל תמך ביהודים שהוסתרו וחילק מדי יום כ-200 ארוחות למשפחות יהודיות{{הערה|אורי חילק מדי בוקר חבילות מזון, ובכך מנע רעב בקרב כ-200 משפחות יהודיות ברוטרדם שהתחבאו מאימת הנאצים.}}. כמו כן, ארגן שחיטה כשרה של עופות פעמיים בשבוע, בבית ששכר בסמוך למשרדי הנאצים{{הערה|בזמן המלחמה השחיטה נאסרה, ובצעד נועז שכר בית ברובע בו שכנו משרדי הנאצים (!), ופעמיים בשבוע הביא שוחט למקום ששחט כמות מספקת של עופות עבור יהודי רוטרדם.}}. הוא שיתף פעולה עם המחתרות השונות, שסיפקו לו תלושי מזון, ובאמצעות פעולות שונות שביצע נגד הנאצים זכה באמונם, מה שאפשר לו להסתיר יהודים נוספים.

===לאחר המלחמה===
לאחר המלחמה נודע לו כי הוריו, הורי רעייתו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה. שני ילדיו, שהוסתרו אצל לא-יהודים, שרדו והתאחדו עם הוריהם. יהודי רוטרדם והשלטונות הכירו באורי כ"רב מחתרתי" בשל פעילותו בזמן המלחמה. הוא שיקם את בית הכנסת היחיד שנותר ברוטרדם, בשיתוף עם הרבנית שרה פורסט, וארגן בו תפילות קבועות. אורי הקים מוסד בעיר חאודה שבהולנד עבור בחורים ממחנות הפליטים, אך המוסד נסגר בשל התנכלויות מצד גורמים ממשלתיים{{הערה|שייתכן והושפעו מהאווירה הנאצית ולכן דאגו לסגירתה.}}. הוא פתח את ביתו לפליטים וחסרי קורת גג{{הערה|כלתו, רחל כהן, סיפרה על מסירותו של אורי בהכנסת אורחים: בביתו בישלו תמיד בסירים גדולים. הוא אירח יהודים רבים שמצא ברחוב. כששאלתי אותו כיצד הוא מסוגל לארח חולים ואנשים במצב קשה, השיב: "האם אפשר להשאיר יהודי רעב?" כל יהודי שהגיע לרוטרדם ידע שכתובתו של כהן היא המקום להתארח. נהגי החשמלית היו מפנים יהודים לתחנה הסמוכה לביתו ואומרים: "כנראה לפה אתם רוצים להגיע".}}. מאוחר יותר, עבר לאמסטרדם בשל התמעטות הקהילה ברוטרדם.

==הקמת ה"חדר" בהולנד==
[[קובץ:אורי בעת בנית הקמפוס.jpg|ממוזער|שמאל|ר' אורי בעבודות בניית הקמפוס החינוכי]]
[[קובץ:הקמפוס החינוכי שהקים אורי.jpg|שמאל|ממוזער|הקמפוס החינוכי שהקים אורי]]
ב[[תשרי]] [[תשל"ה]], בעקבות ביקורו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] באמסטרדם, שבמהלך התוועדות חסידית תבע מהנוכחים להקים "חדר", לקח על עצמו ר' אורי את הקמת המוסד. ה"חדר" הוקם בביתו, בשני חדרים, עם ארבעה תלמידים, כולל שני בניו של הרב [[יצחק פורסט]]. המורה הראשונה הייתה רעייתו, רבקה כהן, שלימדה את האלף-בית העברי.

ה"חדר" התפתח והפך לתלמוד תורה, שמונה מאות תלמידים באמסטרדם. בתחילה{{הערה|וגם בהמשך...}} נתקל אורי בהתנגדות מצד גורמים בקהילה, שטענו כי המוסד מעורר מחלוקות, מאחר שכבר קיים בית ספר יהודי בעיר{{הערה|בית הספר היה יהודי מבחינת תלמידיו, אך לא כלל תכנים יהודיים משמעותיים בתוכנית הלימודים.}}. אורי ספג איומים ואף תקיפה פיזית{{הערה|אחד המתנגדים הגדיל לעשות וסטר לאורי בפני המתפללים, ואחרים איימו עליו ועל משפחתו.}}. הוא נדרש לגייס משאבים כספיים להחזקת המוסד, שגדל במהירות. בתחילה התקיים ה"חדר" בביתו, ולאחר מכן השתלט על מבנה בית ספר סמוך שלא פעל, למרות התנגדות השלטונות{{הערה|אורי לקח את התלמידים למבנה בית ספר סמוך שלא פעל, וסירב לפנותו עד שהשלטונות יספקו מבנה מתאים.}}. לאחר גידול במספר התלמידים, ה"חדר" זכה להכרה רשמית ממשרד החינוך ההולנדי, אך נתקל במגבלות חוקיות שאסרו לימודי קודש בבתי ספר ממשלתיים{{הערה|חוק השוויון בהולנד אסר הקדשת שעות ללימודי דת בבתי ספר הנתמכים על ידי הממשלה.}}. אורי ניהל משא ומתן עם בכירים במשרד החינוך, ובסופו של דבר השיג שינוי בחוק שאפשר לימודי קודש.

אורי ניהל את ה"חדר" במשך כ-20 שנה, תוך פיקוח על התקציבים והמבנים, והפקיד את הניהול החינוכי בידי צוות מקצועי. שותפו המרכזי היה הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מאנטוורפן שב[[בלגיה]], ששימש כחבר הנהלה וסייע בניהול המוסד{{הערה|הוא זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה (גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט).}}. לצד ה"חדר" לבנים, הוקם בית ספר לבנות. אורי גייס שווה ערך ל5 מיליון יורו לבניית קמפוס חינוכי, שכלל מבנים בני שלוש קומות עם מעליות המותאמות לתלמידים עם מוגבלויות. תוכניות הבנייה הוגשו לרבי, שנתן את ברכתו. ב-[[שבט]] [[תשנ"ד]] נחנך הקמפוס החדש במעמד רבנים, אישי ציבור ושרי ממשלה, כשאורחת הכבוד הייתה אחות המלכה ההולנדית, בציון 20 שנה לייסוד ה"חדר".

===הרבי וה"חדר"===
הרבי עצמו עקב אחר התקדמות המוסד{{הערה|הרבי אף שלח סכומי כסף משמעותיים לתמיכה ב"חדר".}}, בעיקר דרך מזכירו ומנהל [[המרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]{{הערה|[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]] כתב לאורי: "שמחנו לקרוא כי בעזרת השם יתברך מסתדרים ענייני החדר החדש באופן טוב ובדרכי שלום, ותודה על תמונת החדר ששלח לנו המראה פניהם המאירות של התלמידים שיחיו. פרישת שלום לכל חביריו שיחיו המתעסקים בהחדר".}}. אורי נסע פעמים רבות ל-[[770]] בניו יורק, השתתף ביחידויות עם הרבי, ובמקרה אחד חזר להולנד בדחיפות כדי למנוע פגיעה ב"חדר", עוד לפני שהספיק אפילו להיכנס ל-770{{הערה|כאשר נודע לרב חודקוב שאורי חזר להולנד מבלי להיכנס ל-770 כדי להגן על ה"חדר", הוא שיבח אותו על כך.}}. הרבי הורה לאורי ליצור קשרים עם אנשי ממשל, מה שהוביל להכרה רשמית ב"חדר" למרות קשיים ראשוניים, כגון דרישת חוק להימצאות 164 תלמידים, בעוד שב"חדר" למדו 24 תלמידים בלבד.

==הצלת יהודים ממדינות ערב{{הערה|להרחבה, ראה תשורה לחתונת בן נכדו.}}==
ב[[תשי"ג]] תכנן אורי להוציא יהודים מסוריה, אלג'יר ו[[מרוקו]]. הוא התייעץ עם הרבי, שהשיב ב[[ו' שבט]] [[תשי"ג]] כי יש לשקול את האחריות הכרוכה בהוצאת יהודים ממדינות שבהן חיו חיי יראת שמיים, אך אישר את הצורך בהצלתם{{הערה|הרבי כתב: "בנוגע לרעיון להוציא יהודים ממרוקו וסוריה, הרי בקשר ליהודים הספרדים, זו אחריות גדולה כיון שהם במדינה בה חיו במשך מאות שנים חיים של יראת שמיים, אולם מצד שני הבעיות האחרות מציקות, לכן מוכרח להוציאם משם".}}. התוכנית לא יצאה לפועל, אך לאחר עליית חומייני לשלטון בשנת התחיל אורי להבריח יהודים מ[[איראן]]. בתחילה הוא סייע ליהודי שברח מאיראן למדינה מוסלמית אחרת, ובהמשך ארגן הברחת יהודים רבים מאיראן דרך מדינות מעבר למדינות כמו [[ארצות הברית]] ו[[ארץ ישראל]]{{הערה|אורי יצר קשר עם אנשי קשר במדינה ערבית, שסייעו בהברחת יהודים מאיראן, ומשם דאג להעבירם למדינות חופשיות.}}. הוא גייס סכומים גדולים למימון דרכונים, ויזות ואישורי מגורים, תוך סיכון אישי. באחת הפעמים נעצר במדינה מוסלמית לאחר שיחה טלפונית שבה הוזכרה ארץ ישראל, ושוחרר רק לאחר חקירה ארוכה.

==הצלת ילדי צ'רנוביל==
{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}}
ב[[תשמ"ו]], לאחר אסון [[צ'רנוביל]], יזם אורי לראשונה רעיון להעלות ילדים יהודים מאזור האסון ל[[ארץ ישראל]]. ב[[תש"נ]] נסע ל[[ברית המועצות]], שם בדק אפשרויות להעברת הילדים. בשיתוף הרב [[יצחק קוגן]], בדקו את יהדותם של הילדים וביקרו משפחות באוקראינה ובלרוס. לאחר מאמצים מול משרדי הממשלה, ארגנו קבוצת ילדים לעלייה לישראל. אורי פנה למוסדות [[חב"ד]] בישראל לקלוט את הילדים, אשר בתחילה לא הביעו התלהבות מהרעיון. אבל לאחר אישור הרבי, [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] התחילה לטפל בפרויקט, אשר עבר בסופו של דבר לידי [[צעירי אגודת חב"ד]]{{הערה|לאחר אישור הרבי, אנשי צא"ח המשיכו את הפרויקט, ואורי ליווה את הילדים עד לתחנת ביניים באירופה.}}.

==קשריו עם הרבי==
התוודע לחסידות [[חב"ד]] לאחר שיחות עם [[שד"רים]] מישיבות [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]] אשר התארחו בביתו, בתקופת תחילת נשיאותו של [[הרבי]]. הוא למד חסידות, כתב מכתבים לרבי, וזכה ליחידויות רבות ב-[[770]]{{הערה|בידי המשפחה, נמצא קלסר ובו מענות מהרבי ליהודים שפנו דרך אורי.}}. הוא תמך כספית במוסדות חב"ד, גם בתקופות כלכליות קשות{{הערה|במכתב מ[[ו' שבט]] [[תשי"ג]], הודה הרבי לאורי על תמיכתו בשליח מ[[תומכי תמימים]] וברכו בעשירות.}}. הרב [[יוחנן ספרנאי]] סיפר כי שמע שהרבי קם לכבודו ביחידות{{הערה|בנו, עוזיאל, סיפר כי במהלך התוועדות ב-770, הרבי הבחין באורי ופנה אליו: "ר' אורי זאָגט לחיים".}}. במכתבים שקיבל, פעמים רבות הוסיף [[הרבי]] בכתב ידו את הכינוי "רב פעלים" ו"הכהן". ביקורו של הרב [[בנימין קליין]], מזכיר הרבי, אצל אורי בהולנד, העיד על קשריו ההדוקים עם הרבי{{הערה|נכדו, אריה לייב, סיפר כי הרב קליין ביקר את סבו ושוחח עמו בארבע עיניים במהלך ביקור קצר באירופה.}}.

==אחרית ימיו==
בחודשיו האחרונים עבד אורי על הקמת כולל מודרני המשלב לימוד גמרא ופוסקים עם טכנולוגיה. ב[[תשרי]] [[תשס"א]], בעת שהותו בירושלים, אמר כי חסר לו מיליון דולר להשלמת הפרויקט{{הערה|אורי אמר לבני משפחתו: "יחסר לי רק מיליון דולר להקמת הכולל, ואם הייתי צעיר הייתי עושה את המיליון בתוך שבועיים".}}. הוא טיפל במסירות ברעייתו החולה, שנפטרה ב[[י"ב חשון]] [[תשס"א]]. לאחר מכן המשיך לעבוד על הכולל, אך ב[[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]] לקה בלבו ונפטר. מאות ליוו אותו לקבורה בהר הזיתים. על מצבתו נכתב:{{ציטוט|"איש המחתרת בשואה, עסקן דגול למעלה משישים שנה בהצלת יהודים בגופם ובנפשם, מייסד ה'חדר' באמסטרדם על פי צו אדמו"ר מליובאוויטש".}}

==משפחתו==
*בתו, מרים דונר (ע"ה), אשת הרב אבא דונר (ע"ה), [[לונדון]].
*בנו, עוזיאל כהן, [[ירושלים]].
*בתו, חיה שרה יעקבס, [[מנצ'סטר]].
*בנו, אברהם אריה כהן (ע"ה), [[לונדון]]{{הערה|נפטר בשנת [[תשפ"ג]].}}.
*בתו, היצל בוגן (ע"ה), [[לונדון]].
*בנו, יונתן כהן, [[אמסטרדם]], [[הולנד]].
*בתו, הדסה כהן, [[אמסטרדם]], [[הולנד]].
*נכדו, הרב אריה לייב כהן - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]
{{תבנית:קרדיט| כתבה מ[[שבועון בית משיח]] גליון 319}}

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:תשורה תמרין כהן .pdf|ממוזער|מכתבים שקיבל מהרבי, בתשורה מחתונת נינתו]]
{{ש}}כתבה על קורותיו - [https://chabadpedia.co.il/images/d/da/בית_משיח_גליון_319.pdf שבועון בית משיח גל' 319] - [[י"א ניסן]] [[תשס"א]].
{{ש}}'''ההבטחה''' - ספר בהוצאת הסופר [[זלמן רודרמן]], המספר בין השאר על הרב אורי יהודה כהן ופעילותו במלחמת העולם השנייה ולאחריה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, אורי יהודה}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בהולנד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]