עריכת הדף "אסרו חג"

[[קובץ: כינוס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס תורה הנערך באיסרו חג ב[[770]]]]
'''אסרו חג''' הוא היום שלאחר החג האחרון ב[[שלושת הרגלים]]. בעוד שב[[חוץ לארץ]] ביום זה ניחוג [[יום טוב שני של גלויות]], הרי ב[[ארץ ישראל]] מצויין היום כאיסרו חג.

== מקור השם ==
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח{{הערה|[[תהלים]] קיח, כז}}". שפשוטו - קישרו את [[קרבן]] החג בשלשלאות סמוך לפינות ה[[מזבח]] (כדי שיהיה מוכן לצורך [[זריקת הדם]]). [[חז"ל]] דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן{{הערה|[[מסכת סוכה]] מה, עמוד ב'}}".

== הלכות ומנהגי חב"ד ביום==
*אין צמים ואין אומרים תחנון.
*פוסק [[אדמו"ר הזקן]] יש להרבות בסעודה ביום זה{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן תכט סעיף י"ז}}.
*ביום זה מתקיים, על-פי הוראת [[הרבי]] [[כינוס תורה]].
*באסרו חג פסח, נוהג הרבי לאכול ולשתות בכלי הפסח דווקא{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא, שבועון כפר חב"ד גליון 2033 עמוד 32.}}.

{{קצרמר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שלוש רגלים]]