עריכת הדף "אריה לייב האפט"

{{אין תמונה}}
הרב '''אריה לייב האפט''' ([[תקצ"ד]]-?) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, רבה של ה[[עיירה]] קונוטופ (קאנאטאפ) שבפלך [[צ'רניגוב]], ומחבר שו"ת 'דברי טעם'.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקצ"ד]] לאביו ר' אליעזר יעקב האפט.

נמנה על חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] שחיבב אותו במאוד{{הערה|כפי שהעיד האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|הרש"ב מרציצה]], נכדו של אדמו"ר הצמח צדק בהסכמת לספרו 'דברי טעם'.}}.

התחתן עם פראדע ראסיע ממשפחת ופסי מדווינסק.

שימש ברבנות בעיירות קאראפ (במשך שמונה עשרה שנה), וקאזילעץ, שם לימד נערים מבקשי תורה, ביניהם הרב [[יהודה לייב צירלסון]] שלמד אצלו את שיטת הלימוד בש"ס ופוסקים{{הערה|נחלת צבי, חוברת חמישית, ע' קלח.}}

לאחר שהתקבל ברבנות ה[[עיירה]] קאנטאפ שבפלך צ'רניגוב, שהייתה עיירה חב"דית מובהקת, התיישב בה בקביעות ושם שימש רוב שנותיו ברבנות, ובה אף עצל על כתיבת התשובות ההלכתיות מהן קיבץ את החומר להדפסת ספר השו"ת שלו 'דברי טעם' שנדפס בהסכמת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|הרש"ב מרציצה]], נכדו של אדמו"ר הצמח צדק.

בין התשובות ההלכתיות הרבות שלו, ניתן למצוא מכתבים בהם התכתב עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בענינים הלכתיים שונים.

בשנת [[תרס"ד]] הדפיס את ספרו 'דברי טעם' וקרא לו בשם הרומז על שמו - 'דברי' בגימטריא של שמו הראשון 'אריה'.

==משפחתו==
*מחותנו, הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]]
*בנו, הרב בן ציון האפט - מורה צדק ב[[עיירה]] קליניצא{{הערה|עמד בקשר עם הרב [[אליהו אליעזר דסלר]] שקיבל ממנו ממחשבת חב"ד.}}. חתנו ר' בנימין מובשוביץ רבה של הרצליה. 
*בתו איידלה, רעיית הרב שמעון הכהן אמוראי (טייצלין) - מרבני ישיבת וולוזין, ממלא מקום חמיו ברבנות ומח"ס 'נחלת שמעון'. בניהם: יעקב, אברהם, יוסף זאב, אליעזר, חנה אסתר (אשת לוי ספיוואק)
*נכדו, בנו של בנו הרב בן ציון, מר יעקב האפט - ציוני נלהב ומייסד 'פרס ברנר' לספרות
*נכדו, מר יעקב אמוראי - מורה וסופר ציוני

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:האפט, אריה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקצ"ד]]