עריכת הדף "בדיקת חמץ"

[[קובץ:בדיקת חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בבדיקת חמץ, תשס"ט. צילום: מאיר דהן, שטורעם]]
'''בדיקת [[חמץ]]''' היא תקנת חכמים בליל לבדוק ולחפש [[י"ד ניסן]] לאור הנר אם יש חמץ בכל פינות הבית, כדי [[ביעור חמץ|לבערו]] מכל רשותנו ב[[חג הפסח]], כ[[מצוה|מצוות]] ה[[תורה]].

==הטעמים לבדיקה==

שני טעמים ישנם לבדיקת חמץ:

א. שמא לא יבטל בלב שלם ועל ידי כך יעבור על בל יראה ובל ימצא{{הערה|[[רבינו ניסים]] בתחילת פירושו ל[[מסכת פסחים]] ועוד}}.

ב. שמא יבוא לאכול את החמץ (במהלך חג הפסח ולאחריו){{הערה|[[תוספות]] פסחים ד' ב' ע"א דיבור המתחיל "אור לארבעה עשר", [[רבינו ניסים]] שם ועוד}}{{הערה|טעם נוסף ניתן לבדיקה, והוא שהיא משמשת כמין 'תזכורת' לבטל את החמץ (אור זרוע, וחכמת מנוח בתחילת מסכת פסחים), אך טעמים אלו לא מופיעים ב[[שולחן ערוך הרב]]}}.

במקרה שלא ביטל את החמץ יש שסוברים{{הערה|[[רש"י]] במסכת פסחים דף ד' עמוד א', ה[[ר"ן]] בפירושו על הרי"ף בתחילת מסכת פסחים. ועוד [[אחרונים]] רבים.}} שבדיקת החמץ הינה מן התורה, מצד חיוב "[[ביעור חמץ|תשביתו]]".

==זמן הבדיקה==

זמן הבדיקה היא בליל י"ד בניסן{{הערה|משנה ריש מסכת פסחים.}}, וצריכה להעשות בתחילת הלילה - [[צאת הכוכבים]]{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן תלא ס"ה.}}. אמנם כאשר אדם עוזב את ביתו קודם לילה זה, צריך לעשות בדיקת חמץ בלילות שלפניו ללא ברכה אלא אם כן עזב את ביתו יותר משלושים יום קודם הפסח, ללא תכנון לשוב לביתו עד לאחר הפסח{{הערה|ראה פרטי הדינים בשו"ע ושו"ע אדה"ז אורח חיים סימן תלו.}}. כמו כן אדם ששכח לבדוק בלילה זה, חייב להשלים את חובת הבדיקה{{הערה|ראה פרטי הדינים בשו"ע ושו"ע אדה"ז אורח חיים סימן תלה.}}.

הסיבה לכך שקבעו את זמן הבדיקה בלילה שלפני ערב פסח, ולא בערב פסח עצמו, או ביום שלפניו, מורכבת משני פרטים: א. בלילה רוב אנשים נמצאים בבתיהם. ב. בלילה אור הנר מבהיק יותר, ומאפשר יותר לראות את החורים והסדקים שבבית{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז אורח חיים סימן תלא ס"ה בביאור כיצד שני הטעמים משתלבים יחד.}}.

בדיקת חמץ קודמת ל[[תפילת ערבית]], כיון שתקנת חכמים לבדוק מיד בתחילת הלילה, ואילו זמן קריאת שמע ותפילת ערבית הוא עד חצות הלילה{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תלא סעיף ו.}}; אך רק כשרגיל להתפלל ביחיד, אך אם רגיל להתפלל בציבור, ומתפלל כעת ביחיד, עליו להקדים ערבית לבדיקה, שמא ישכח להתפלל אחר הבדיקה{{הערה|שם סעיף ז.}}, וכן תפילת הציבור קודמת לבדיקה, כי אחר הבדיקה יהיה קשה לכנס את הציבור{{הערה|שם סעיף ח.}}.

מנהג חב"ד לערוך את הבדיקה לאחר [[תפילת ערבית]] של הציבור{{הערה|היום יום יד ניסן.}}. הטעם לכך כתב [[הרבי]]{{הערה|אגרות קודש חלק ב עמוד שדמ.}}, הנראה בעיניו ביותר, הוא משום שמנהגינו להאריך מאד בבדיקת חמץ, ויש יותר חשש שישכח להתפלל תפילת ערבית. אמנם כאשר מתפללים ביחידות, הביא הרבי כי [[אדמו"ר מוהריי"צ]] היה מתפלל [[ערבית]] ב[[יחידות]], והיה בודק בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] ומתפלל [[ערבית]] לאחרי הבדיקה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יז ע' 434.}}.

== סדר הבדיקה==
===קודם הבדיקה===
לפני הבדיקה יש לנקות היטב את כל החדרים שצריך לבודקם, כדי שיהיה ניתן להבחין בחמץ, אם ישנו.

לפני הבדיקה מניחים במקומות שונים בבית עשרה פתיתי חמץ קשה, כל אחד מהפירורים פחות מכזית, ונכון שיהיו כל הפתיתים ביחד בשיעור כזית.

קודם הבדיקה יש מדקדקים ליטול את ידיהם. גם מובא בכף החיים שיש להשתדל לטבול במקוה בבוקרו של יום בדיקת חמץ.

כתב [[רבנו הזקן]]: "ויעמיד מבני ביתו אצלו לשמוע הברכה שיבדקו איש במקומו, ולא ישיחו בינתיים, וייזהרו לבדוק תחילה בחדר הסמוך למקום ששמעו הברכה", וכותב הרבי שיתכן שכוונתו היא, שמצוה לזכות גם את בני ביתו (הגברים) בבדיקת החמץ, וכיון שגם בעל הבית בעצמו יבדוק קצת - אין בזה סתירה לדין "מצוה בו יותר מבשלוחו".

וקודם שיתחיל לבדוק יברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על בעור חמץ{{הערה|1=סידור אדמו"ר.}} הנר יהיה דלוק מכבר, והברכה תהיה סמוכה לבדיקה.{{הערה|1=כך משמע מלשון [[אדמו"ר הזקן]] המובא כאן.}}

נוהגים שהמברך אוחז את הנר בידו בשעת הברכה, ובני הבית שרוצים להשתתף בהבדיקה יתכוונו לצאת בברכתו ויענו אמן, אך ברוך הוא וברוך שמו לא יענו, דהוי הפסק.

בין הברכה לתחילת הבדיקה אין לדבר כלל, אפילו מענייני הבדיקה. ונכון שלא לשוחח כלל, שלא מענין הבדיקה במשך כל זמן הבדיקה. 

=== הבדיקה ===
בודקים לאור נר של שעוה יחיד, ועל ידי נוצת עוף, כדי לאסוף מהחורים והסדקים. אין צריך לכבות את ה[[נורה חשמלית|חשמל]] בעת הבדיקה, כי עיקר צורך הנר הוא לחורים ולסדקים.

הבודק מניח החמץ שמוצא בשקית קטנה של נייר. 
 
הרבי כותב: "מנהגנו להאריך ביותר בבדיקת חמץ... לא שמעתי בזה שיעור מסויים"{{הערה|אגרות-קודש שם. בשיחת יום שמחת תורה תשמ"ט (התוועדויות א' עמוד 247) מבאר בסיפור אדמו"ר הזקן שאדמו"ר הזקן בדק בחורים ובסדקים במשך כל הלילה כפשוטו, אף שהיה לו רק חדר אחד לבדוק.}}, בפועל הרבי נוהג להאריך בבדיקה כמה שעות, ובודק את כל הארונות והמגירות{{מקור}}.

=== לאחר הבדיקה ===
{{ערך מורחב|ערכים=[[ביטול חמץ]], [[ביעור חמץ]]}}
בגמר הבדיקה - מניח השקית, הנוצה והנר שנותר בתוך כף עץ קעורה, מעטף הכל בנייר [אבל לא יד הכף, שנשאר בלתי מעוטף], ומהדק על ידי חוט שכורכו סביב הנייר כמה פעמים וקושרו.
 
מיד אחר הבדיקה [[ביטול חמץ|יבטל את החמץ]] הנמצא בכל גבולו שלא מצאו בבדיקה{{הערה|1=אך לא את החמץ שהצניעו לאכילה או לשריפה.}}, באמירת: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא בערתיה ודלא ידענא ליה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא". בליובאוויטש אין המנהג לומר את ה"יהי רצון" הנדפס בסידורים שונים. ועיקר הביטול הוא בלב, שישים בלבו כל חמץ שברשותו הרי הוא כאילו אינו, ואינו חשוב כלום, והרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל. וחשוב שהדברים יהיו מובנים לאומר, ואם אינו יודע פירוש המילים הארמיות יאמר זאת בלשון שהוא מבין. תרגום הדברים בלשון הקודש הוא: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא בערתיו ושלא ידעתיו, יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ". 

את החמץ הנמצא בבדיקה נוהגים לשרוף למחרת בבוקר, ובינתיים צריך להצניעו במקום המשתמר.

==בתורת החסידות==
=== בדיקת החמץ וביעורו ===

מסופר על [[אדמו"ר הזקן]], שלאחר שובו מביקורו הראשון אצל [[המגיד ממעזריטש]], אצלו למד את [[כוונות]] בדיקת חמץ, האריך מאד בבדיקה כדי להביא את כל הכוונות לפועל בבדיקתו (ובדיקתו נמשכה על כל הלילה, זאת למרות שהיה לו בזמנו רק חדר אחד).

באותו מעמד פירש אדמו"ר הזקן את הטעם לכך שבודקים את החמץ דווקא בי"ד ניסן{{הערה|ראה [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].}}: "י"ג ב[[גימטריא]] [[אחד]], והוא ענין ה[[דעת]], בזה אין שייך (צריך{{הערה|בהגש"פ שם מובא תיבה זו בסוגריים ובתוספת סימן שאלה.}}) בדיקה. י"ד הוא ענין ה[[מדות]] (ז' מדות ד[[נפש האלקית]] וד[[נפש הבהמית]]), שם צריך להיות בודקין את החמץ". זאת אומרת: [[חמץ]] מסמל [[ישות]] (לעומת [[מצה]] שמסמל [[ביטול]]). בחלק הדעת שבנפש – בו מציאותו של ה' הוא מוחשי ואמיתי, בוודאי ישנו ביטול, ואין צורך לבדוק אם יש שם חמץ. מה שאין כן במדות, שענינם הוא הרגשת עצמו, שם שייך ישות, ולכן צריך לבדוק שם את החמץ ולבערו, ולכן זמן הבדיקה הוא בי"ד, משום שהז' מדות של נפש האלקית מבררים את הז' מדות של נפש הבהמית{{הערה|שיחת חג הפסח תרח"ץ (ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש ע' 265). ראה גם סוף מאמר ד"ה אור לי"ד ה'ש"ת.}}.

בתורת החסידות מבואר, על פי ספרי הקבלה, סדר העבודה של בדיקת חמץ ולאחר מכן ביעורו, בעבודת ה':

על פי הקבלה, עבודת בדיקת חמץ היא לעשות כלי לאור המתגלה בחג הפסח, על ידי ה"בדק" והסרת החיצונים. כמו שדירת המלך חייבת להיות נקיה מכל לכלוך, כך כדי לקבל את האור של פסח ו[[מתן תורה]] שלאחריו חייבת להיות טהרה מכל ישות. כפי שרואים בלימוד תורה, שתלמיד שהוא מלא בישות עצמו לימודו אינו נקלט כראוי (ועליו אמרו "משפך - שמכניס בזו ומוציא בזו", כי אין לו כלי), ודוקא הביטול הוא כלי ללימוד תורה כראוי{{הערה|ד"ה אור לי"ד תרל"א (סה"מ ע' רלה ואילך). תרס"ו (סה"מ תרס"ו-תרס"ז ע' נז). תער"ג (סה"מ ע' רד ואילך). עזר"ת (סה"מ ע' קמב ואילך). תרצ"ד.}}.

אף שהבדיקה והביעור הם ענין אחד - הסרת החמץ (כפי שהוא בפשטות, שעל הבדיקה מברכים "על ביעור חמץ", כיון שהיא התחלת הביעור{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז אורח חיים סימן תלב סעיף א.}}), בפרטיות העבודה נחלקת לשתים:

בדיקת חמץ, היא העבודה של [[חשבון נפש]] בפרטי עניניו וה[[מרירות]] על הרע שבו, ועל ידי זה מגיעים לביעור חמץ, שהוא הגילוי מלמעלה של [[אהבה רבה]] ו[[רעותא דליבא]]{{הערה|ד"ה אור לי"ד תער"ג ות"ש שם. וראה באריכות ד"ה זה תרס"ו שם, כיצד העבודה של בדיקת חמץ מביאה לביעור חמץ.}}.

בדיקת חמץ, שבה עדיין יש רע ויש לחפש אחריו ולבערו, היא העבודה שעל פי טעם ודעת, שבה יש רע וצריכים עדיין לכפותו - [[אתכפיא]]. לעומתה, העבודה של ביעור חמץ היא עבודה שלמעלה מטעם ודעת, שבה כבר לא שייך רע - [[אתהפכא]]. לכן עבודת בדיקת חמץ שייכת ליום י"ד - ארבעה עשר, וביעור חמץ שייך ליום הט"ו - חמישה עשר: "ארבעה עשר" אותיות ד"י, "די מחסורו", הוא עבודה שבה ישנו רק מילוי החסרון אך עדיין שייך חסרון; ואילו יום החמישה עשר אותיות י"ה, הוא המשכה שלימה באופן של עשירות, שלא שייך בה חסרון. האור המאיר בארבעה עשר הוא מבחינת [[דעת תחתון]] ולכן שייך עדיין חמץ, והאור בחמישה עשר הוא מבחינת [[דעת עליון]] ולכן לא שייך חמץ. אלא שעל ידי התורה נפעל ביעור החמץ עוד קודם החמישה עשר, כבר ביום ארבעה עשר (שלכן התורה קוראת לארבעה עשר "ביום הראשון" שבו יש להשבית את החמץ), כיון שבכוחה של התורה לפעול כבר בעבודה של אתכפיא את השלימות של אתהפכא{{הערה|ד"ה אור לי"ד עטר"ת (סה"מ ע' שמג ואילך). ת"ש (סה"מ ע' 37 ואילך). וראה שיחת אחרון של פסח תשמ"ה (התוועדויות ח"ג ע' 1810).}}.

=== אור הנר ===
הכח לבדיקת החמץ נמשך מבחינת ה"אור" המתגלה לארבעה עשר, שהוא הכח שניתן ב[[נשמה]] האלוקית - הנקראת [[נר]], "נר ה' נשמת אדם" - ששבע המדות שלה יגברו על שבע המדות של נפש הבהמית{{הערה|ד"ה אור לי"ד תרצ"ד ות"ש שם.}}.

אמנם כח זה ניתן בנשמה הוא רק באופן של "נר", אור קטן, ואסור לבדוק לאור אבוקה שהוא אור גדול יותר. ומבואר בספרי הקבלה, שמול אור של אבוקה בטל הרע לגמרי, ואילו בבדיקת חמץ שייך עדיין רע, ולכן היא נעשית רק על ידי נר (בדומה להבדל הכללי בין ביטול הרע ב[[יציאת מצרים]] שהיה רק בבחינת אתכפיא, ולכן נמשלה לאור הנר; לעומת הגילוי בגאולה העתידה שיהיה בבחינת אתהפכא, ונמשלה לאור השמש){{הערה|ביאורי הזהר להצמח צדק חלק ב ע' תרפ. ספר המאמרים תרל"ט ע' קכח. רמח.}}. זאת מכיון שהעבודה צריכה להיעשות על ידי הנשמה בכוחות עצמה, ודוקא [[כוחות פנימיים]] ולא [[מקיפים]], ולא בכח הגילוי מלמעלה. אמנם, בלית ברירה ניתן לבדוק גם לאור השמש, היינו בכח הגילוי מלמעלה, כי סוף סוף גם בכך נעשית העברת הרע{{הערה|ד"ה אור לי"ד תרס"ו שם בסופו.}}.

==לקריאה נוספת==
*[[אדמו"ר הזקן]], סימנים '''[https://chabadlibrary.org/books/3101060006 תלא], [https://chabadlibrary.org/books/3101060007 תלב], [https://chabadlibrary.org/books/3101060008 תלג], [https://chabadlibrary.org/books/3101060009 תלד], [https://chabadlibrary.org/books/3101060010 תלה]''' ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], {{ספריה}}
*[[הרבי]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6402170003 בדיקת וביעור חמץ]''', בתוך [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]], {{ספריה}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2600861 איך בודקים חמץ? ואיך מבערים אותו?]''', מתוך ערוץ [[יהדותון]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/657874/ שיעור לפסח עם הרב פרבר: "בדיקת חמץ"]''' {{וידפו}}
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[https://col.org.il/news/28422 הלכות ומנהגי חב"ד בבדיקת חמץ]''' {{COL}}
*הרב [[משה קורנוויץ]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf כניסה במהלך הפסח לבית חברו שלא בדקו בו חמץ]''', בתוך קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] [[ישיבה קטנה בית שמש]], [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] עמוד 280
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/137751 שואלין ודורשין: כמה צריך להתאמץ בבדיקת החמץ?]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/776463/ שיעור בדיני בדיקת חמץ עם הרב נפתלי ועקנין]''' {{וידפו}}

{{הלכה}}
{{פסח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:איסור חמץ]]