עריכת הדף "גירוש ספרד"

{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''גירוש ספרד''' היה סילוקם בכפייה בשנת ה'רנ"ב (1492) של [[בני ישראל|יהודי]] ממלכות כתר קסטיליה וממלכת אראגון בספרד אשר סירבו [[נצרות|להתנצר]]. הגירוש היה שונה בתנאים בין המקומות, ונגזר חמש שנים אחר כך, בשנת ה'רנ"ז גם על [[בני ישראל|יהודי]] [[פורטוגל]]. כעבור שנה נוספת, בה'רנ"ח גורשו גם [[בני ישראל|יהודי]] ממלכת נווארה.

== היסטוריה ==
בשנת [[ה'רנ"ב]] נחתמה גזרת גירוש ב'''צו אלהמברה''' בידי פרדיננד השני [[מלך]] אראגון ואשתו - '''המלכה איזבלה''' מקסטיליה, ב[[ג' בניסן]] הרנ"ב, ופורסם ב-29 באפריל{{הבהרה}}. הצו אסר בחוק ישיבת [[יהודים]] בקסטיליה ואראגון, כשהוצבה בפניהם הברירה [[נצרות|להתנצר]] או לעזוב עד ל[[ז' באב]].

מספר מגורשי ספרד מוערך בין 40,000 ל-160,000 נפשות. המגורשים גלו לארצות השוכנות לחופי [[הים התיכון]], למדינות צפון אפריקה למדינות הבלקן שבאימפריה העות'מאנית אך גם ל[[פורטוגל]] בה רבים מהם עברו [[נצרות|המרת דת]] [[נצרות|לנצרות]] בכפייה.

חלק גדול מה[[יהודים]] שנשארו ב[[ספרד]], אשר מספרם נאמד בין 50,000 ל-200,000 בחרו [[נצרות|להתנצר]] – לפחות למראית עין – ונותרו ב[[ספרד]] וב[[פורטוגל]]. אותם מומרים שמרו בסתר על יהדותם, הם נקראו "אנוסים"/"מראנוס" ("חזירים" ב[[ספרד|ספרדית]]) ונרדפו בשל כך על ידי ה[[אינקוויזיציה]] שגרמה לפגיעה קשה בחייהם. רבים אולצו [[נצרות|להמיר את דתם]] בפומבי, לאחר שאיימו [[מוות על קידוש השם|להוציאם להורג]] אם יסרבו.  קיימת מסורת שבעקבות הגירוש גזרו מגורשי ספרד חרם שלא לשוב לספרד, אך עם חלוף השנים התעמם זכר המכה. את האנוסים שנותרו בספרד המשיכה האינקוויזיציה לרדוף, רבים מהם הצליחו לצאת במשך הזמן [[ספרד|מספרד]], ואף לשוב בגלוי ל[[יהדות]].

הגזרה שיקפה את שאיפת הכתר הספרדי ליצירת חברה [[נצרות|נוצרית]] אחידה, ללא מיעוטים [[דת|דתיים]].

בשנת [[ה'רס"ז]] הורחב צו גירוש היהודים על כל תחום השליטה של בית המלוכה הספרדי: דרום [[איטליה]], סיציליה וסרדיניה.
=== השפעה לרחבי העולם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[יהדות ספרד]]}}
לאחר הגירוש נפוצו יהודי ספרד ברחבי [[העולם]]. הם הקימו קהילות יהודיות חדשות ומשגשגות ברחבי [[האימפריה העות'מאנית]] (כולל ב[[ארץ ישראל]]), צפון אפריקה, [[הולנד]], [[איטליה]], [[בולגריה]], [[ברזיל|דרום אמריקה]] ובמקומות נוספים, והשפיעו השפעה רבה על מקומות ישובם. כמו [[דון יצחק אברבנאל]] - מגדולי פרשני התורה שעבר ל[[איטליה]] והשפיע על כל עם ישראל ע"י פירושיו.

גירוש היהודים מספרד סימן את קיצה של תקופה ב[[תולדות עם ישראל]]. הוא הותיר את רישומו המשמעותי בתרבות, בשירה, בספרות ה[[הלכה]] של הדורות הבאים, בפילוסופיה ועוד. כמו כן החלה השפעה והתפתחות תרבותית של [[הקהילה היהודית|הקהילות היהודיות]] אליהן הגיעו המגורשים מ[[חצי האי האיברי]], ומאוחר יותר גם צאצאי "האנוסים".

בשנת [[1869]] בוטל צו הגרוש, וישיבת היהודים בספרד הפכה לאפשרית מבחינה חוקית, ובזרם דק החלו יהודים להגיע ולהתיישב בה מחדש.

רבים מקרב צאצאי מגורשי ספרד הצמידו לשמם את הכינוי '''ס"ט'''. בניגוד לתפיסה שאלו '''[[ראשי תיבות]] של''' המילים '''"[[ספרדי טהור]]"''',<ref>ראה מכתב של הרבי באנגלית מי"א ניסן תשל"ד מופנה אל Mr. J. E. Gindi הכהן: "I am fairly certain that your father Eliahu, of blessed memory, and his ancestors, proudly added to their signature ס”ט, which, according to one interpretation, means — ספרדי טהור — pure Sefardic descent."</ref> שנועדו להדגיש את היותם צאצאים של אלו שלא נאלצו לנהוג כ"[[אנוסים]]" בספרד במשך מאות שנים, ונשארו תמיד בגלוי ביהדותם
===השפעה על אירופה ועל העיירה ליובאוויטש===
בתחילת [[ספר הזכרונות]] כותב [[הרבי הריי"צ]] שמקימי [[העיירה ליובאוויטש]] היו ממגורשי ספרד{{הערה|פרק א'}}.

לימוד הקבלה המעשית שהיוותה הקדמה לתורת החסידות, הגיעה עם מגורשי ספרד שהגיעו למזרח אירופה, אביו של רבי [[אליהו בעל שם]] מייסד תנועת הנסתרים היה מאנוסי ספרד.

ר' [[ברוך פורטוגלי-בטלן|ברוך בטלן]] סבו של ר' [[ישראל ברוך מליאזנא|ברוך]] אב אדמו"ר הזקן, היה מצאצאי מגורשי ספרד, והיות שלימוד הקבלה היה מקובל בספרד, ר' ברוך גם למד תורה זו, והתחנך ברוחה.
{{פסקה חסרה}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מגורשי ספרד]]