עריכת הדף "דרך חיים"

[[קובץ:דרך חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר, דפוס [[קפוסט]], [[תרע"ט]]]]
'''דרך חיים''' ותוכחת מוסר השכל<ref>לרוב מכונה בקיצור רק דרך חיים(כלשון הפסוק), או דרך החיים. ראה במפתח ספרי מאמרי ודרושי אדמו"ר האמצעי (קה"ת, תשפ"ב) בערכו.</ref> הוא ספר חסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] שהודפס על ידו, המבאר ענייני [[תשובה]] וחומרת ה[[חטא|חטאים]], ונחשב כספר יסוד בעבודת ה[[תשובה]] לפי החסידות. הספר הוא חלק שלישי מהספר [[שערי תשובה]].

==כתיבת הספר והוצאתו==
[[הרבי הריי"צ]] סיפר שאת הספר דרך חיים לא אמר [[אדמו"ר האמצעי]] ברבים, אלא רק מסרו בכתב (בשונה מספריו האחרים, כמו "[[עטרת ראש]]" ו"[[שערי אורה]]"){{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ת"ש ע' 101 [בתרגום ללה"ק - ע' קד].}}.

עם זאת, במקום אחר מספר [[הרבי הריי"צ]] על המאמר "יפה שעה אחת" שהיה אדמו"ר האמצעי חוזר מפעם לפעם, שכלל את עשרת הפרקים הראשונים בספר דרך חיים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו', ע' רסז - הובא בהיום יום כ"ח תמוז.}}. כמו כן, מספר הרבי הריי"צ על מעמד בו אמר אדמו"ר האמצעי את המאמר "חומת בת ציון", שבו ביאר את הענינים הנזכרים בפרק ד' וה' בספר דרך חיים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' שפא.}}. כן במספר כתבי יד מופיעים מאמרים שנאמרו בזמנים שונים ע"י אדמו"ר האמצעי, וכוללים פרקים מהספר{{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר ח"ב בפתח דבר, הערה 5 (מאמר שבועות תקע"ח). דברים ח"ג ע' א'מט בהערה (מאמר ראש השנה תקע"ט - שנת הדפסת הספר).}}.

==דפוסי הספר==
הספר נדפס לראשונה בשנת [[תקע"ט]] ב[[קאפוסט]], כחלק שלישי מהספר [[שערי תשובה]] שנדפס בשני חלקים בשנים [[תקע"ז]] ו[[תקע"ח]], ומאז עוד כמה פעמים. מהדורה באותיות מרובעות נדפסה ב[[ז'יטומיר]] ב[[תרכ"ג]]. בספר [[לקוטי ביאורים]] של ר' [[הלל מפריטש|הלל מפאריטש]] נדפס ביאור על ההקדמה של הספר.

בשנת תשט"ו, לרגל חודש אלול<ref>ידועה הוראת הרבי ללמוד דרך חיים בחודש אלול. ראה לקמן בהערה.</ref> הדפיס [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] את הספר מחדש (צילום מהוצאת [[ז'יטומיר]]) בתוספת מפתחות, הערות וציונים שערך הרבי בעצמו.

בשנת [[תשס"ב]] הודפס הספר בתוספת קיצורים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] (בתחלה על ששת הפרקים הראשונים, ובהוצאת [[תשס"ז]] - עד פרק יז), ביאור מר' [[הלל מפאריטש]] על ההקדמה, ליקוט שיחות מרבותינו נשיאינו על הספר, ו[[מראי מקומות]]. ההוספות נערכו על ידי הרב [[גבריאל שפירא]], והרב [[אליהו מטוסוב]].

בשנת [[תשע"ג]] הוקלד הספר מחדש באותיות בהירות ונדפס ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]]. בשנת תשפ"ב נדפס שוב במהדורה חדשה ומשופרת עם מראי מקומות על הגיליון, תוך שינוי צורת הדף, כדי להקל על הלומדים.

==אודות הספר==
הספר עוסק בעניני התשובה ומסביר באופן נוקב את חומרת הירידה אליה יכול להגיע החוטא על ידי [[פריקת עול]]. היו חסידים שהספר פעל אצלם [[מרירות]] ושברון לב יוצא מן הכלל: ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] היה מלמד בכפר, ובמשך תקופה לא היו לו ספרי חסידות לבד הספר דרך חיים בו היה לומד רבות ובוכה. שברון ליבו מהספר היה גדול כל כך, עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אסר עליו ללמוד בו<ref>בקיצור תולדות חיי ר' שמואל גרונם שבסוף ספר ביאוריו על התניא (קה"ת, תשע"ו) איתא שאדמו"ר הרש"ב '''הורה''' לו ללמד את הספר לתלמידי התמימים, ורש"ג הוא שאמר שילמד כל דבר שהרבי יאמר לו, מלבד דרך חיים. אבל נראית יותר הגרסא [חסרת המקור-ברור] שבפנים.</ref>, ור' שמואל גרונם הניח את הספר מאחורי הספרים בארון. כאשר אירע ונתקל בכריכת הספר, שוב פרץ בבכי, עד שהחליף את הכריכה בעלת הצבע הבולט בכריכה אחרת{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד, טז, ע' . "ר' מענדל" ע' 178.}}.

ר' [[אלחנן דוב מרוזוב|אלחנן דוב (חוניע) מרוזוב]] אף הוא היה לומד בספר בלב נשבר ובבכיות, עד שר' [[מיכאל בלינר]] ביקש מאדמו"ר הרש"ב לאסור עליו את הלימוד, מכיון שאינו יכול לסבול את בכיותיו{{הערה|"ר' מענדל" שם.}}. כמו כן מסופר שבעקבות הלימוד והמרירות קרא אדמו"ר הרש"ב לר' חוניע ואמר לו: "האמן לי, כי את אשר אומר לך, הרי זה כאילו הנך שומע מפי הגבורה. דע לך כי הוי' העביר חטאתך". ואז הורה לו להפסיק את הלימוד{{הערה|כפר חב"ד, גליון 495.}}.

גם החסיד ר' [[יעקב זכריה מסקליק|יעקב זכריה מסקאליק]] כשהיה חוזר מסיבובו בחתונות יהודיות כדי לפעול על החתן והכלה להנשא כדת משה וישראל, נכנס היה לביתו בשמחה גדולה מתיישב ליד השולחן ופותח "[[דרך חיים]]" ופורץ בבכי.

[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לבנו, אדמו"ר הרש"ב, ב[[יחידות]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
כדי להתיר את הסבך של לבושי הנפש [[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]], לדעת חסרונות ומעלות עצמו, צריכים ללמוד את "דרך החיים" של הסבא, וללמוד במתינות . .
לדעת מה הם לבושי הנפש - מחשבה, דיבור ומעשה - יכולים מהרבה מקומות במאמרי חסידות. אך לדעת כיצד על מחשבה, דיבור ומעשה להיות, את מעלותיהם וחסרונותיהם וכיצד לתקן את החסרונות - לשם כך מוכרחים ללמוד את "דרך החיים".

כל סוגי המציאות של מחשבה, דיבור ומעשה, על פעולותיהם, אחד על השני - הן לטוב והן לרע - הסביר שם הסבא.

בהשקפה ראשונה נדמה שהסבא מאריך בלשונו, אך כשלומדים בעיון הראוי, רואים שכל מלה מבהירה את הענין שהוא עוסק בו בבהירות ובדייקנות
|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ג', ע' תפו}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר: "[[אדמו"ר הזקן]] התכוין לעבודת ה[[מוח]], והאדמו"ר האמצעי התכווין לעבודת ה[[לב]]. עבודת המוח פירושה מוח עם מוח, ועבודת הלב פירושה לב עם לב. בכדי לדעת מה היא עבודת הלב צריך ללמוד [[שערי תשובה]] ודרך חיים. בכדי לדעת מה היא עבודת המוח צריך ללמוד את [[סידור עם דא"ח|הסידור]] עם [[אמרי בינה]]"{{הערה|1=ספר השיחות תש"ה ע' 52}}. כמו כן אמר: "לעבודה זקוקים לענין ה[[מרירות]], שיכולים להגיע לכך על ידי לימוד "דרך חיים" של הרבי האמצעי. כך שמעתי ביחידות מאבי, אך אין זה ענין של יחידות פרטית, אלא שייך לכל אחד ואחד"{{הערה|ספר השיחות תש"ב ע' 89 [בתרגום ללה"ק - ע' פא].}}.

הספר מכונה בפי חסידים 'ספר המוסר של תורת החסידות{{מקור}}'.

אחד התאונן בפני [[הרבי]] שמרגיש בעצמו [[עצבות]] ויאוש וכו', ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2996.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י, אגרת ב'תתקצו].}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת ה[[עצבות]] וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמו שכתוב פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין [[השגחה פרטית]] אשר השי"ת שהוא עצם הטוב [[משגיח]] על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהיה הצינור פתוח והוא על ידי ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים.}}הקונטרס [[פוקח עורים]] של אדמו"ר האמצעי הינו (בעיקרו) ליקוט קטעים נוקבים מתוך הספר(כמו שמפורט בביאור [[שמואל דובער ליפוב מבוריסוב|הרשד"ם מבוריסוב]] על הקונטרס).

===הזדמנויות מתאימות ללימוד הספר===
[[הרבי]] המליץ ללמוד בספר ב[[חודש אלול]] כחלק מעבודת התשובה{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ב, עמ' 632. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יא, אגרת ג'תשפב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7429.htm כרך יט, אגרת ז'תכט].}}.

כאשר ראה [[אדמו"ר הרש"ב]] את בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], בליל [[שביעי של פסח]] ועל שולחנו הספר דרך חיים, כחלק ממנהגו ללמוד בכל יום מהספר קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]] - התבטא: {{ציטוטון|למרות שה"ודבר בעתו מה טוב" החסידי כולל כל מאמרי עבודה, ובראשם "[[אגרת התשובה]]" ו"דרך חיים", אף על פי כן ישנם זמנים שצריכים לעורר בהם יותר את קו ה[[שמחה]], ובפרט בשביעי של פסח שהוא מקור השמחה}}{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ת"ש ע' 53 [בתרגום ללה"ק - ע' נח].}}.

כמו כן, במקרים מסויימים, הורה הרבי על לימוד הספר כחלק מתיקוני תשובה וכפרה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2248.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ח, אגרת ב'רמח]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2574.htm ב'תקעד] (שם מורה ללמוד י"א פרקים בעל פה).}}. לבחורי ישיבה שלא [[שמירת הסדרים|שמרו על סדרי הישיבה]] כראוי, כתב הרבי אגרת חריפה על חומרת הענין של [[פריקת עול]], וציין: {{ציטוטון|קשה להאריך בדבר המבהיל כל כך, ובפרט שכבר נתבאר ענין הפריקת עול בספר דרך חיים בתחלתו, אשר כל השומע (וכידוע דיוק [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] {{מונחון|'''דער''' הערין|לקלוט, להפנים}}) האמור שם, תסמרנה שערות ראשו}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4976.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יד, אגרת ד'תתקעו].}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/24620 הספר 'דרך חיים'] - הוצאה ראשונה, באתר [[היברו בוקס]].
*[https://hebrewbooks.org/58810 הספר' 'דרך חיים'] - הוצאה חדשה, באתר [[היברו בוקס]].
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/17-06-2021-18-02-43-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA-112.pdf דרך חיים]''', סקירה על הספר בתוך בטאון 'פנימיות' 112 תמוז תשפ"א עמוד 8
*[https://www.chabadks.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/643137/jewish/-.htm מאגר שיעורים של הרב יחזקאל סופר, ביניהם בספר דרך חיים]
{{ספרי אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]