עריכת הדף "הזכרת שמות רבותינו נשיאינו"

'''הזכרת שמות רבותינו נשיאינו''' הוא מנהג חסידים המיוסד על דברי [[רבותינו נשיאינו]], שעצם הזכרת שמותיהם של האדמו"רים נשיאי החסידות, פועלת התעוררות רחמים ושהם ישפיעו.

==בתורת רבותינו נשיאינו==
ענין הזכרת שמותיהם של רבותינו נשיאינו, מוזכר מספר פעמים בשיחות ומכתבי רבותינו נשיאינו{{הערה|שיחת ליל ב' דראש השנה תש"ד, עמוד 3. לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 376 הערה 4. [https://chabadlibrary.org/books/1200770359 אגרות קודש חלק ג' אגרת תשנב] (הקדמה לקונטרס ראש השנה ה'תשי"א), ועוד.}}, בקשר לענינים שונים דוגמת עת רצון של מוצאי ראש השנה, בעת הישיבה בסוכה להזכיר את שמותיהם כ[[אושפיזין]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200780016 אגרות קודש חלק ד' אגרת תשפ] (הקדמה לקונטרס חג הסוכות ה'תשי"א), [https://drive.google.com/file/d/18F4wIKETlyHsdZuTl_usoWP_S4yBbbMW/view שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ב סעיף ז'].}}, ועוד.

מנהג זה מיוסד על דברי המשנה בנוגע ל[[קרבן התמיד]] בבית המקדש בכל בוקר, שההכרזה על כך שהאיר היום וניתן להקריב את הקרבן היתה דווקא בלשון "האיר פני כל מזרח עד שבחברון" כדי להזכיר זכות אבות{{הערה|שם=האזינו נא}}.

הרבי ציין מספר פעמים ל[[של"ה]]{{הערה|של"ה בהקדמתו בית אחרון (יג א) בהג"ה. ועייג"כ ספר שפתי ישנים להר"ר שבתי משורר בס בהקדמה.}}. שכתב שיש תועלת בהזכרת רבותינו הקדושים באמירת שמותיהם בפה דווקא, ועל יסוד זה – נוהגים חסידים להזכיר את שמות רבותינו נשיאינו כדי לעורר זכות אבות{{הערה|1=ראו לדוגמה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/32/224.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ג].}}.

אדמו"ר הריי"צ מספר על אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] שהורה פעם בקשר לאשה שהיה לה קושי ב[[לידה]], שיזכירו את שמות רבותינו נשיאינו{{הערה|ספר השיחות תרצ"ט עמוד 322.}}.

הרבי הזכיר את מנהגו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשמ"ט.}}, להזכיר בעת רצון של ראש השנה "את כל רבותינו נשיאנו '''בשמותיהם''', ענין מתורתם וכו', וכן המנהג לנגן הניגונים של רבותינו נשיאינו '''יחד עם הזכרת שמותיהם''' לפני כל ניגון", והסביר את תוכן המנהג, שעל ידי זה מתאחדים עם רבותינו נשיאינו, הן בהזכרת שמותיהם, והן בניגונים שלהם.

הרבי מדגיש שהמנהג הוא לא בשמם הפרטי, אלא בכינוי בו הם נקראים כנשיאי החסידות (ולהתבונן בפירוש השם בו מכנים אותם), שמות המדגישים את עבודתם כרועי ישראל, והעיר שאולי יש להוסיף בהזכרת שמו של אדמו"ר המהר"ש 'מלכתחילה אריבער'{{הערה|שם=האזינו נא|1=[https://drive.google.com/file/d/1_4rVdBftlBmpI1fy8hAf4eOO1j9TU7Vv/view משיחת ש"פ האזינו תנש"א, סעיף ט].}}.

כך הרבי ביאר בעצמו את העובדה שסיפר סיפור בו פירט כמה וכמה מרבותינו נשיאינו, שהכוונה בכך היא להזכיר את שמותיהם של רבותינו נשיאינו{{הערה|ש"פ בראשית תשי"ג: "בסיפור זה כוונתי להזכיר בינתיים את שמותיהם של רבותינו נשיאינו".}}.

מנהג זה נמסר על ידי אדמו"ר הרש"ב 'על מנת לפרסם', והרבי התבטא כי 'הלוואי ויתפשט' מנהג זה. והעיר כי הדגש בהזכרת השמות הוא בסוף יום ב' דראש השנה הנמשך לימות החול שלאחרי זה (וכדאי להזכיר גם פתגם מתורתם){{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1rCM1CiswU4KsFSCrzysh9QVMk_RUHi85/view יום ב' דראש השנה תשמ"ה סעיף א'].}}.

גם בתיעודים פרטיים של חסידים מוזכר מנהג זה של הזכרת שמות רבותינו נשיאינו{{הערה|ראו לדוגמא במכתבו של ר' [[ברוך שלום שוויי]] אודות דברי הרבי בעת האסיפה בענין המוסדות "מחנה ישראל" ו"מרכז לעניני חינוך" שהתקיימה ביום א' כ"ו סיון ה'שי"ת: "הואיל שנגמרה האסיפה צריך לסיים ב"דבר-מלכות", וכן נהג רבינו כשדיבר בענין נחוץ ורצה שיבוא לפועל  היה מזכיר [את הנשיאים] מהבעש"ט עד [וכו'] . והרמ"ש היה סופרם: הבעש"ט, הרה"מ כו', וכשבא לר' מוהר"ש הפסיק ואמר: "דער רבי מהר"ש", ובבכיה קצת אמר: "דער רבי נ"ע, און אונז איז צוגיקומען דער רבי". ואחר-כך דיבר בענין ההתקשרות, ובתוך דבריו הזכיר כמעט כולם".}}.

==ראו גם==
*[[זכות אבות]]
*[[ניגון שמות רבותינו נשיאינו]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:התקשרות]]