עריכת הדף "הירשל ציג"

הצדיק ר' '''צבי''' (כונה '''הירשל דער מילכיקער''' (<small>=</small>החלבן) או '''הירשל ציג''' (<small>=</small>עז); ה'ת"כ בערך<ref>ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ט]] עמ' 96 כתוב לאחר פטירתו שהיה "ישיש כבן מאה שנה".</ref> - [[חודש אלול|אלול]] [[תקכ"א]]) היה צדיק נסתר בזמן [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]].

== אודותיו ==
נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה [[גבאי|שמש]] באחד ה[[בית כנסת|בתי כנסיות]] בבראדי.

נשא את הצדקנית רחל לאה בת ר' דניאל המקלף<ref>קולף עורות.</ref> ופייגא דוואשא.

לאחר פטירתה - בערך בשנת תס"ח<ref>עשר שנים קודם ביאת הבעש"ט לבראדי.</ref> - באה אליו ב[[חלום]] ואמרה לו שמחבבים מאוד את זה שהוא עושה ב[[צדקה]] והורתה לו לעסוק ברפואת חולים ויולדות ולהשתדל שאיש לא ידע מזה.

בעקבות החלום קנה ארבעה [[עז]]ים ואת [[חלב]]ם היה נושא לחולים וליולדות לרפאותם ולחזקם.

אנשי העיר כשהיו רואים אותו, אחדים מהם היו אומרים - בעקיצה - "הירשל, טראג געזונד"<ref name=":0"><small>=</small> תשא משאך לבריאות.</ref>. ואחדים היו קוראים אותו בשמו: "הירשל ציג, טראג געזונד". ולכולם ענה בברכה: "געזונד זאלט איר זיין"<ref><small>=</small> תהיו בריאים.</ref>.

בערך בשנת תע"ח<ref>כשהיה הבעש"ט בן עשרים.</ref> פגש אותו הבעש"ט, ועל פי הוראתו של ר' אפרים צבי, מנהל חברת [[מחנה הנסתרים|הצדיקים הנסתרים]] שעשה שאלה מן השמים, הכניסו אותו ברשימת חבריהם.

בתקופה זו למד איתו ר' בנימין ביינש הנגר בבראדי שנמנה גם על הצדיקים הנסתרים. לאחר משך זמן נעשה גדול בתורה והתעכב בעירו עוד כחמש שנים, ונתעלה ב[[תורה]] ב[[קדושה]] וב[[חסידות]].

לאחר כחמש שנים על פי הוראה מן השמים עזב את בראדי והתיישב ב[[אניפולי]], ובתפלותיו וב[[סגולות|סגולותיו]] ריפא מאות ואלפים במשך כשלשים ושלש שנים.

נפטר כבן מאה שנה ב[[חודש אלול]] [[תקכ"א]] בעיר אסטרופולי, ושם מנוחתו כבוד.

== משפחתו ==
* בנו, ר' עוזיאל
* בנו, ר' גדלי'

למדו בישיבות בבראדי והתפרנסו אצל קרובי אמם.

== לקריאה נוספת ==
[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"ט עמ' 94–97.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:הירשל ציג}}
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]