עריכת הדף "הכנה"

'''הכנה''' היא פעולה מקדימה המוכרחת עבור הצלחת הפעולה. ככל שהדבר חשוב יותר, דורש הוא יותר התעסקות והתמסרות להכין אותו כראוי.

ההכנה למצווה מוכרחת אף מצד ה[[הלכה]] ובכמה פרטים, חשיבות ההכנה עולה מבחינה מסויימת על המעשה עצמו.

דוגמא לדבר-לפני מאמר נהוג לנגן ניגון הכנה המכין את הנשמה לקבל את הדברי אלוקים חיים.

==חשיבות ההכנה==
כפי שבנוהג העולם כל דבר חשוב ובעל משמעות דורש הכנה, כך גם בעניני תורה ומצוות{{הערה|כלשון הפסוק 'והכינו את אשר יביאו'. ראו פירוש רש"י ד"ה 'והכינו' וד"ה 'ואין' מסכת ביצה ב, ב.}}.

אחת המצוות ממנה לומדים חז"ל בהדגשה מיוחדת את חשיבות ההכנה וממנה ניתן ללמוד לשאר המצוות, היא ההכנה לשבת, שמוטל על האדם להשכים ולהכין את צרכי השבת מבעוד מועד, ואף אם הוא בעל ממון או אדם מכובד, צריך הוא לטרוח בגופו לעסוק בהכנות לשבת{{הערה|[[אנציקלופדיה תלמודית]] ערך הכנה סעיף ו' בהרחבה.}}.

==בהלכה==
על פי הלכה, מוטל על האדם חיוב תמידי לקיים את כל התורה כולה, ועל כן, מוטל עליו החיוב גם לדאוג להכין את כל מה שדרוש לו עבור קיום המצווה בפועל, וכך לדוגמה מוטל עליו החיוב לדאוג לסכין ראויה עבור קיום מצוות ברית המילה ביום השמיני, להתאמן מבעוד מועד על תקיעת שופר ולוודא שיש ברשותו קרן איל כשרה, לבער את החמץ קודם שמגיע זמן איסור חמץ, וכן בשאר המצוות{{הערה|שם=וירא}}.

ההכנה למצווה חשובה עד כדי כך, שלדעת הירושלמי מוטל על האדם חיוב לברך על ההכנה למצווה{{הערה|ברכות פ"ט ה"ג. וראו גם לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 180 שולי הגליון להערה 46.}}, ו[[הגאון הרוגוצ'ובי]] מבאר שהיא הופכת להיות חלק מהמצווה עצמה{{הערה|רזין דאורייתא אות לז. צפנת פענח ריש פרשת מסעי עמוד שז. לקוטי שיחות חלק יד שיחה ב' לפרשת עקב עמוד 39 ובהערה 29.}}.

דברי חז"ל ש"העוסק במצווה פטור מן המצווה", נאמרו גם על העוסק בהכנה למצווה, שנחשב לו כאילו עוסק במצווה עצמה, ולכן העוסק ב'''הכנה''' למצווה אחת פטור אפילו מ'''מצווה''' אחרת{{הערה|ראו הרחבה ב'בצרור החיים' (פרידלנד) קובץ ו' עמוד מח.}}.

הרבי חוקר בנוגע להכנה למצווה, האם על האדם להתחיל בהכנה למצווה גם כאשר יש בידיו רק אפשרויות חלקיות והוא לא יוכל להשלים את המצווה כעת, או שעדיף להמתין ולעשות גם את ההכנה בשלימות, ותולה זאת במחלוקת הבבלי והירושלמי{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו שיחה ד' לפרשת ויחי.}}.

רבותינו נשיאינו הקפידו שאפילו ההכנה למצווה תיעשה בדרך הטבע, היות ותכלית המצוות היא להמשיך אלוקות בגשמיות העולם ולזכך אותה, כפי שמסופר על אדמו"ר הזקן שאפילו את עצירת הספינה בשעת המאסר לא רצה לעשות בדרך נס כדי שיוכל לערוך [[קידוש לבנה]] בעמידה{{הערה|התבאר בלקוטי שיחות חלק ה' וירא עמוד 80.}}.

בדברי חז"ל מכונה ההכנה למצווה בשם 'מכשירי מצווה' כאשר חז"ל חולקים האם הם דוחים את השבת או לא, ולהלכה נפסק שלא{{הערה|עירובין, דף כ"ט, עמוד ב', משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק י', הלכה ו'.}}, כשהרבי תולה את צדדי המחלוקת האם ההכנה לפעולה נחשבת כמו הפעולה עצמה או לא{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/16wzwC0WUOpG0EYTCZ6-WV7F5oCulvwOA/view לקוטי שיחות חלק כ' שיחה ג' לפרשת ויצא]. חלק י"ז עמוד 187. שם, עמוד 235.}}.

===חינוך קטנים===
הכנת הקטנים שידעו ויוכלו לקיים את המצוות כשיגיע זמן החיוב שלהם בגיל [[בר מצווה]], אינו מצד החיוב של שאר מצוות התורה, היות ואינם בני חיוב ולא ניתן להטיל עליהם כל חובה הלכתית (בדוגמת [[גר]] שלא מלמדים אותו את כל התורה כולה, אלא רק מקצת מצוות כי לא ניתן להטיל עליו את כל חיובי התורה בעודו גוי שאינו בן חיוב{{הערה|וכך היה גם אצל בני ישראל בשעת מתן תורה, שלפי חלק מהדעות לא הניחו תפילין כל זמן שהותם במדבר (בית אלקים (להמבי"ט) שער היסודות פל"ז. אבל ביל"ש שלח טו, לד (מובא ברבותינו בעה"ת שם, לב) מפורש דהניחו. וכן משמע בקידושין לז, ב).}}), והחיוב הוא מצד ציווי מיוחד של התורה ללמד את הילדים ולחנך אותם{{הערה|שם=וירא|1=ראו בהרחבה ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/35/4/1/index.htm#_ftnref_594 לקוטי שיחות חלק ל"ה שיחה א' ל פרשת וירא].}}.

==בתורת החסידות==
[[אדמו"ר המהר"ש]] מדייק במאמר חז"ל "זריזין מקדימין למצוות", שהוא עוסק בהכנה למצווה שצריכה להיות בזריזות (מה שאין כן המצווה עצמה שצריכה להיות במתינות){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639a/3/5/index.htm תורת שמואל תרל"ט חלק א', אור לארבעה עשר].}}, והרבי מוסיף על כך שדווקא כאשר יהודי מתמסר להדר בהכנה למצוות, הוא מבטא בזה את אהבתו העמוקה לקדוש ברוך הוא, הרבה יותר מאשר בקיום המצווה עצמה בהידור{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/47/index.htm שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ו].}}.

בשל החשיבות הרבה שתורת החסידות מייחסת להכנה, הניחו רבותינו נשיאינו דגש רב גם על אופן ההכנה לקיום המצוות, דוגמת ההקפדה שהסופר סת"ם העוסק בהכנת התפילין והמזוזות יהיה ירא שמים בתכלית{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ב עמוד קנג.}}.

(כך גם בנוגע לכללות עבודה השם, שהתעוררות הלב לעבודת השם היא ההכנה לקיום המצוות בפועל, דבר הרמוז בין השאר בכך שתפילין של יד שכנגד הלב, קודמים לתפילין של ראש שכנגד השכל, היות ודווקא "כל שיראת חטאו קודם לחכמתו חכמתו מתקיימת", וכדי שלימוד התורה וקיום המצוות יהיה כדבעי, מוכרחת לכך ההכנה של יראת שמים{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 53.}}).

הרבי מציין שכללות קיום התורה ומצוות שלנו בזמן הגלות הוא מעין 'הכנה' לקיון המצוות בזמן הגאולה, כמאמר חז"ל{{הערה|ספרי עקב יא, יז.}} על הפסוק 'הציבי לך ציונים'{{הערה|ירמיה לא, כ.}}{{הערה|שם=וירא}}.

==ראו גם==
*[[הכנה לשבת]]

==לקריאה נוספת==
*הרב איסר שפרינגער, '''הכשר מצווה''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 43

{{מצוות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]