לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
הלל משה מעשיל גלבשטיין
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
הרב '''הלל משה מעשל גלבשטיין''' ([[ד' בכסלו]] [[תקצ"ד]] - [[כ"ד בחשון]] [[תרס"ח]]) היה [[תלמיד חכם]] מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, שנמנה במשך תקופה גם על חסידי גור, והתיישב באחרית ימיו ב[[ירושלים]] שם נמנה על דמויות ההוד של ההתיישבות היהודית בעיר. ==תולדות חיים== נולד בביאליסטוק ב[[ד' כסלו]] [[תקצ"ד]] לאביו ר' צבי הירש, תלמיד חכם ועסקן, ולבלומה לאה, שהייתה הדור השנים עשר ל[[של"ה]] הקדוש. בצעירותו התרשם מאווירת הדביקות של שטיבל חסידי קוצק שבעירו, ונעשה לחסיד קוצק. פעמים מספר נסע לקוצק בלא ידיעת הוריו. [[נישואין|נשא]] את בתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. ישב בקוצק עשר שנים, והתקרב מאוד לרבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. באישורו המיוחד של ה'שרף' מקוצק נסע ל[[ליובאוויטש]], ללמוד מדרכה של [[חסידות חב"ד]], דבר שלא היה מקובל בין חסידי [[פולין]]. ר' מעשיל נשאר בלובביץ כחצי שנה, כש[[אדמו"ר הצמח צדק]] מקרב אותו אליו. גם לאחר חזרתו לקוצק, שמר אמונים לבעל [[הצמח צדק]] וראה בו את רבו המובהק. לאחר פטירת ה'שרף' מקוצק, המשיך לנסוע לרבי [[יצחק מאיר אלתר]] מ[[גור]]. לאחר פטירתם של ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", החליט ר' גלבשטיין לעלות ל[[ארץ ישראל]]. בראשית שנת [[תרכ"ט]] הוא הגיע ל[[ירושלים]], והיה הנציג הראשון של חסידות קוצק בארץ. לפרנסתו פתח בית מאפה, כשאשתו מוכרת בחנות המאפייה, וגלבשטיין למד תורה. על אשתו ציווה לסגור את החנות כאשר הרווח בחנות יגיע לכדי פרנסת השבוע, בטענו שגם האחרים צריכים להתפרנס. גדולי [[ירושלים]] עמדו על טיבו של ר' גלבשטיין. האדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה, והתייחס אליו כתלמיד לרב. הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] (בעל ה"תורת חסד"), רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות. הגאון מבריסק, רבי יהושע ליב דיסקין, התפעל מגאונותו ומחריפותו. ארבע פעמים בשנה היה נוסע לעיר [[חברון]], ללמוד יחד עם רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] רבה של העיר, בעקבות הידידות המיוחדת שנקשרה ביניהם. ר' מעשיל היה מרבה בצומות ובסיגופים, כאשר הוא יושב בדירתו, ליד החלון, ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], כשדרך החלון ניתן לראות את ה[[כותל המערבי]], כולו שרוי בציפייה ל[[גאולה]]. הוא הגה רעיון להציב משמרות ל[[הר הבית]], כמו שהיה בזמן ה[[בית המקדש|מקדש]], וזאת על פי שיטתו, ש[[שילוח מן המחנה|מצוות שמירת המקדש]] נוהגת גם בזמן הזה. את דעתו זו פירסם בספרו "משכנות לאביר יעקב", דבר שיצר פולמוס נרחב בין גדולי התורה בירושלים בעת ההיא{{הערה|ראה שיחת ש"פ שמיני תש"נ (חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם שיחה כ').}}. נפטר ביום [[כ"ד חשון]] [[תרס"ח]], בהיותו בעיר [[חברון]], ושם הובא למנוחות בחלקת חב"ד. == חיבוריו == *[http://hebrewbooks.org/35705 תפילה למשה] (תרנ"ח, ירושלים) - [[סידור האר"י]] עם חידושים ופירוש על סדר ה[[תפילה]]. *חוסן ישועות (תרמ"ד, ירושלים) - חידושים על [[מסכת בבא קמא]]. *אור לישרים, (תרמ"ט, ירושלים) - הכולל חידושים על מסכת [[פסחים]], קונטרס אור זרוע לצדיק (שבו קטעים המיועדים להיאמר על קברו של שמעון הצדיק בירושלים), ספר פתיל תכלת (בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של ה[[חסידות איזביצא ראדזין|אדמו"ר מרדזין]] לחדש את התכלת, וכן את הרב [[עקיבא יוסף שלזינגר]], מירושלים, שתמך בהצעה זו, וטוען שאסור באיסור חמור ללבוש תכלת). *הנחות ממאמרי אדמו"ר הצמח צדק ש[כנראה] נכתבו על ידו נדפסו בספר [[מאמרי אדמו"ר הצמח צדק - הנחות]] - תרי"ד-תרט"ו. *משכנות לאביר יעקב (תרמ"א-תרנ"ד, ירושלים)- יש בו שלשה חלקים: : א.[https://hebrewbooks.org/22469 טוב ארץ הצבי]; חידושים ושו"ת במצוות שמירת המקדש בזמן הזה. : ב. טהרת הקדש; חידושים ושו"ת בדיני קדושת [[כותל המערבי]] בזמן הזה. : ג. אור לישרים; ביאורים על דרך הרמז והסוד בענין שמירת המקדש. : בהקדמת הספר מביא ר' הלל סיפור ובו מרומז בבירור שלדעתו אדמו"ר הצ"צ שלחו לירושלים ע"מ שיחדש שם את שמרת המקדש. : חידושו זה לא התקבל בפועל, והרבי אף ביאר בשיחה את הסיבה לכך [ראה הערה 1]. ==לקריאה נוספת== *'''ר' מעשיל גלבשטיין | קוצק־ליובאוויטש־ירושלים''', במדור הסיפור החסידי בגליון 'ואביטה נפלאות' פרשת חיי שרה תשפ"ב *'''אומרים כי הרבי הוא המשיח''', שבועון בית משיח גליון י"א ניסן תשס"ו עמוד 64 *'''לקט ופרט''', סיפורים וזכרונות מר' [[טוביה בלוי|טובי' בלוי]], חוברת כח. ==קישורים חיצוניים== * [http://toladot.blogspot.com/2009/12/blog-post_04.html תולדות משפחת גלבשטיין], תולדות ושורשים בעם ישראל. * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4403&CategoryID=1093 כתביו וספריו של ה"משכנות לאביר יעקב"] - סקירה על יחס הרבי אליהם, מאת ר' [[מרדכי מנשה לאופר]], קונטרס [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]. {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:גלבשטיין, הלל משה מעשיל}} [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] [[קטגוריה:אישים בירושלים]] [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקצ"ד]] [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ח]] [[קטגוריה:משפחת גלבשטיין]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)