עריכת הדף "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ"

בזמן הגאולה, לא יהיה רע וטומאה, ולא יהיה שייך מציאות הרע, כי יהיה גילוי אלקות כל כך נעלית שמציאות הרע יתבטל, ויתירה מזו הרע (החושך) יתהפך לאור.

== מקור הייעוד ==

=== טהרת האדם - אך יש עדיין מציאות של רע===

==== טהרת עם ישראל ====
{{הערה|שם=:0|אג"ק חי"ז ע' שנז.}}לעתיד לבא הקב"ה יטהר את כללות עם ישראל, ויהיו מציאות חדשה, עם לב חדש:
{{ציטוט|תוכן=וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם. וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר|מקור=יחזקאל לו, כה-כו}}
ובנוסף לכך (עכשיו כולנו טמא מת, אך) [[מלך המשיח]] יעשה [על ידי [[אהרן הכהן|אהרון הכהן]]{{הערה|פרה עשירית ע"י אהרן (דלא כפרה הא' שהי' ע"י אלעזר) ש"פ תשא תשמ"ז, בלתי מוגה.}}] את הפרה אדומה העשירית, ובני ישראל יטהרו.
{{ציטוט|תוכן=וְתֵשַׁע [[פרה אדומה|פָּרוֹת אֲדֻמּוֹת]] נַעֲשׂוּ מִשֶּׁנִּצְטַוּוּ בְּמִצְוָה זוֹ, עַד שֶׁ[[חורבן בית המקדש השני|חָרַב הַבַּיִת בַּשְּׁנִיָּה]] רִאשׁוֹנָה עָשָׂה [[משה רבינו|מֹשֶׁה רַבֵּנוּ]], וּשְׁנִיָּה עָשָׂה [[עזרא|עֶזְרָא]], וְשֶׁבַע מֵעֶזְרָא עַד חָרְבַּן הַבַּיִת; וְהָעֲשִׂירִית עוֹשֶׂה הַ[[מלך המשיח|מֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ]], מְהֵרָה יִגָּלֶה אמן כן יהיה רצון.|מקור=רמב"ם הלכות פרה אדומה סוף פ"ג}}

=== טהרת העולם ===

==== ביטול הרע באופן שלא שייך מציאות של רע====
{{הערה|שם=:0}} {{ציטוט|תוכן=וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת . . אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ|מקור=זכריה יג, ב}}{{ציטוט|תוכן=לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה|מקור=סוכה נב, א}}

==== הפיכת הרע לטוב - ולילה כיום יאיר ====
{{ציטוט|תוכן=וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר|מקור=תהלים קלט, יב}}
פירוש הפשוט של הפסוק היא, שלגבי הקב"ה חושך ואור שווה, וחושך לא מחשיך לגביו יתברך. 

אך חסידות מסבירה את הפסוק בלשון עתיד, שלעתיד לבא לא זו בלבד שהחושך יתבטל בגלל הגילוי אור{{הערה|שם=:1|ד"ה בלע המוות תשכ"ה, סה"מ מלוקט ח"ב.}} הכי נעלית באופן שלא יהיה שייך מציאות של חושך ורע{{הערה|ד"ה קץ שם לחושך תשכ"ד, סה"מ מלוקט ה.}}, כי אם שגם החושך עצמו יתהפך לאור ויאיר יתרון האור מתוך החושך{{הערה|ד"ה ציון במשפט תשמ"א, סה"מ מלוקט ב, אות ה.}}.

===== שני מאורות הגדולים, ואור שנברא ביום הראשון =====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[והיה אור הלבנה כאור החמה]]}}{{הפניה לערך מורחב|[[והיה אור הלבנה כאור החמה]]}}הלילה יאיר כי יהיו שני מאורות הגדולים, והאור שנברא ביום הראשון נגנז לצדיקים בשביל לעתיד לבא.
== [[כבר היה לעולמים]] ==

=== טהרת האדם ===
מעין הענין של וזרקתי... הוא אצל צדיק שאין לו [[יצר הרע]].

לב חדש מיד (שהרי בלתי אפשרי לחיות רגע ללא לב) כבר היה לעולמים, "ויהי ביום השמיני" אהרן נהיה מציאות חדשה [- כהן גדול], ועל דרך זה גם היה אצל כל אחד מבני ישראל במתן תורה, שנהייו מציאות חדשה מיד{{הערה|מוצ"ש פ' שמיני תשל"ח, שיחו"ק החדש ע' 236.}}.

=== טהרת העולם, הקב"ה שוחט היצה"ר ===
[[המבול]], מטרתו היתה לטהר את העולם, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|ש"פ חוקת תשמ"ה.}}.

ב[[מתן תורה]] היתה מעין ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, שהרי פסקה זוהמתן{{הערה|לקו"ש חי"א ע' 8.}}.

מעין ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ היה זה שהחכמים ביטולו את היצר הרע של [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=:0}}.

=== הפיכת הרע לטוב - ולילה כיום יאיר ===
ב[[יציאת מצרים]] היתה אור בזמן של הקרבת ה[[קרבן פסח]] (שלכן היו יכולים [[ברית מילה|למול]]), ואז לא היתה לילה{{הערה|ב' אייר תשל"ה. ח"י ניסן תשט"ו תו"מ ע' 321ב.}}.

== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] ==

=== לבטל את החושך והרע על ידי הוספה באור ===
על ידי שמאירים את חושך הגלות, מעט אור דוחה הרבה חושך, נר מצוה ותורה אור, הבא לטהר (אחרים){{הערה|אג"ק ח"ד ע' רפג. חי"ד ע' שכט.}}.

מביאים את אור הגאולה על ידי שמבטלים חושך הגלות, על ידי שמאירים את נר הוי' [[נשמה|נשמת]] אדם{{הערה|סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' 584…}}. על ידי גילוי ה[[יחידה]] מתבטל הסיטרא אחרא לגמרי{{הערה|קרוב לסוף של ד"ה פדה בשלום תשמ"ו, סה"מ מלוקט ה'.}}.

על ידי שמעלים קליפת נוגה לקדושה, בטל [[שלוש קליפות הטמאות]], כי בטל הממוצע, ויהיה גאולה נצחי{{הערה|ליל ב' דחה"פ תשי"ט, שיחות קודש (החדש) ע' 287. וש"נ.}}. 

על ידי העמדת מחיצה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]], מחיצה בקדושה, יתבטל ה[[לעומת זה]]{{הערה|אגרת מתאריך י"ד תמוז תשי"ח, נדפסה בתשורה (לנגזם) ט"ז אדר תש"ס, לקט אג"ק בעניני גאומ"ש מכ' תצג.}}. 

על ידי שחיטת ה[[יצר הרע]], [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] ישחט את ה[[יצר הרע]]{{הערה|אג"ק ח"א ע' קצ.}}.

על ידי קיום תורה ומצוות (לא באופן שמוסיף חיות לקליפות - חושך{{הערה|הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פ"ד ה"ג.}}, כי אם) באופן שהם מעשים טובים ומאירים{{הערה|ש"פ קרח תשכ"ב, לקו"ש ח"ד ע' 1052 ואילך.}}, שזה בא על ידי הקדמת עבודת התפילה, שאז המעשים טובים מאירים, ואז על ידי כל מצוה מוסיף אור בעולם, ומגרש אך החושך, שזה יביא ל"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|לקו"ש ח"ב ע' 600.}}.

על ידי [[מבצע נרות שבת קודש|נש"ק]]{{הערה|ב' אייר תשל"ה. ג' דסליחות תשל"ה.}}.

ע"י טהרת עם ישראל{{הערה|אג"ק חט"ז ע' רז.}}, ומעין זה צ"ל עתה{{הערה|אג"ק חט"ז ע' עט.}}. על דרך שיציאת מצרים היתה בזכות נשים צדקניות{{הערה|אג"ק חכ"א ע' קנג. חכ"ב ע' תכד.}}.

מקוה טהרה{{הערה|התוועדויות תשמ"ה ח"ד ע' 2358.}}. טהרת המשפחה{{הערה|ש"פ שמיני תשל"ח, שיחו"ק (החדש) ע' 239.}}.

ע"י שש מצוות תמידיות{{הערה|אג"ק חכ"א ע' יב.}}

=== הפיכך החושך לאור ===
כשעומדים בנסיון, זדונות נעשו לו כזכויות, ולילה כיום יאיר{{הערה|פורים תשי"ט, שיחו"ק (החדש) ע' 266.}}.

ע"י עבודה דאתהפכא ממרירו למתקא{{הערה|אג"ק ח"כ ע' שלד.}}.

כיון שבבוא השבת יקויים היעוד "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", יש צורך להפוך את הענינים דלעו"ז שבהם מעורבים גם עניני טוב, כשנמצאים עדיין בגלות – צריך לזכור שזהו רק ה"[[משל]]", וצריך לראות את ה"נמשל", ואז, הרי הוא רואה – לא את הענינים הגשמיים, כמו הפלדה שממנה נעשה ה"טנק", וכח אבק השריפה בפגזים כו', אלא את הכח האלקי שבזה – "בדבר הוי' שמים נעשו", שזהו כח הפועל בנפעל, ו"מהוי' מצעדי גבר כוננו", שזהו הכח שמביא את הטנק ומכוון אותו לירות למקום הראוי, כך, שענין זה נתהפך לטוב במחשבתו, וכיון שיהודי הוא בעה"ב על העולם, מתהפך גם העולם לטוב, כך, שהטנק נעשה שלו, וביכלתו לכוון אותו כרצונו, ויכולים לסמוך עליו, כיון שבודאי יכוון אותו כפי רצונו של הקב"ה{{הערה|שם=:2}}.

== טעימה, מעין, והתחלה ==
ההתחלה בזה בדורנו זה היתה כשראינו שאדם אחד נעמד נגד ממשלה של 180 מליון איש, וניצח, ולא רק באופן שנתבטלו, אלא יתירה מזה – ש"עמדו זרים ורעו צאנכם", ולא בדרך מלחמה, אלא באופן ש"בשובה ונחת תושעון"{{הערה|י"ב תמוז תשכ"ז.}}.

זהירות מציורי חיות בלתי טהורות{{הערה|לקו"ש חכ"ה ע' 311. כ' חשון תשד"מ.}}.

על ידי התקשרות להקב"ה למעלה ממדידה והגבלה, שייך גם עתה המעמד ומצב דלעת"ל, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|ב' אלול תשי"ג תו"מ ע' 152.}}.

עליית ה[[שלוש קליפות הטמאות|ג' קליפות]] יהיה רק לעת"ל, ערב ש"ק יש התחלת הענין, על ידי [[יחודא עילאה ויחודא תתאה|יחו"ע ויחו"ת]]…{{הערה|ש"פ עקב תשי"ג, תו"מ ע' 122-124.}}.

עבודת ה' מעין זה, באופן שבעולמו של היהודי הוא לא שייך לעשות דבר שהוא היפך רצון העליון [אין שני דרכים, אין [[בחירה חופשית|בחירה]]], הוא כל כך קשור להקב"ה עד כדי כך שלא צריך אפילו לחשוב איך להתנהג כי אם "מנפשי' כרע", ובאופן ד"[[אין עוד מלבדו|אין עוד]]"{{הערה|ש"פ ראה תשמ"ט אות ד-ז, התוועדויות ע' 201 ואילך.}}. לכל אחד ישנם זמנים מיוחדים, בשעת התפילה, או בשעת עסק התורה, או בשעה שהוא מקיים מצוה דהוה זהיר בה טפי, או אפילו בשעה שהוא עוסק בדברי הרשות לשם שמים, שבשעה זו הוא [[מסירת נפש|מוסר]] את כל מציאותו לאלקות, ועל ידי זה אינו שייך לבגדים הצואים{{הערה|שם=:1}}.

(בששת ימי המלחמה?) הקב"ה הראה לנו דוגמה להפיכת הלעומת זה לטוב שיהיה לעתיד לבוא כשנמצאים עדיין בזמן הגלות, ש"מצרים" (ו"כל הגלויות נקראו על שם מצרים") היה להם כלי זיין, שזהו ענין של שלש קליפות הטמאות לגמרי, כך, שלכאורה לא תתכן מציאות שיהפכו לזכיות, ולפועל ראו, שאותם כלי זיין עברו לרשות צד הימין, לבני ישראל, ונעשו ל"זכיות", על ידי זה שהתחילו לירות אל הכיוון השני!

וכפי שכתבו בעיתון – "מאת הוי' היתה זאת היא נפלאת בעינינו", כך, שזהו אמנם כלי זיין של ג' קליפות הטמאות לגמרי, שאכן הי' מכוון לצד ירושלים עיר הקודש וכו' וכו', ואעפ"כ, "כהרף עין", "בשעתא חדא וברגעא חדא", קיבלו בני ישראל את אותם כלי זיין, והיו צריכים רק להטותו מצד שמאל לצד ימין, ואז זה נעשה ענין של קדושה לגמרי, ובאופן שאינו דורש ביאורים, ומתקבל אצל כל אחד בפשיטות{{הערה|שם=:2|י"ב תמוז תשכ"ז, תו"מ ע' 181.}}!

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
[[en:No Bad by The Geulah]]