עריכת הדף "טעמי המקרא"

[[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב"ד]]
'''טעמי המקרא''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי הנגינה''', '''טעמים''') הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ"ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.

נוסח חב"ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו"ר הזקן]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], קריאת התורה ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע.

== המקור לטעמים ==
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.}}.

בנוגע לצורות הטעמים, יש מהראשונים שכתב שצורתם בכתב של הטעמים - אנשי כנסת הגדולה תיקנום{{הערה|מחזור ויטרי אבות א, א.}} ויש שכתבו בדעת הראשונים שאף צורות הטעמים מסורות הן בקבלה מסיני{{הערה|מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – בשם: מאור עינים אמרי בינה נט; מסרת המסרת הקדמה שלישית, בשם ספר הסמדר לר' לוי בר' יוסף; ערוגת הבושם כו.}}, וניתנו בתמונתן ובצורתן למשה בעל פה, ונמסרו הצורות ומשמעותן בעל פה מדור לדור עד הזמן שהותר לכותבן {{הערה|ערוגת הבושם שם.}}. (כך גם משמע מספרי הקבלה; שמות הטעמים נתפרשו בספר הזוהר על פי הקבלה {{הערה|זוהר בראשית דף כד ב, תרומה דף קנח א, תיקוני זוהר מז א.}} וכדלהלן שאף שמותיהם עברו בקבלה מדור לדור).

הרבי כותב: "על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ"ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע"ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ"ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים.
והוא דלא כר' אליהו בחור וכו' דרצו לומר שנתקנו הטעמים והנקודות לאחר זמן, וכבר באה השקלא וטריא בזה באריכות בכמה ספרים (עיין גם כן פקועת שדה לבעל המחבר ספר שדי חמד) אבל לאחר שנתגלה ספר הזהר ותקוני זהר - הרי כל המאמין בהכתוב בהם במילא יאמין דהנקודות והטעמים מפי הגבורה ניתנו"{{הערה|אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו. וראו שם את המשך המכתב.}}.

== נגינת הטעמים ==

{{רשימת מדיה|כותרת=הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים|יישור=שמאל}}
{{פריט מדיה|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3
|כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב מיכאל סלאווין >
|תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[מיכאל סלאווין]], בעל קורא ב[[בית משיח 770]].}}
{{פריט מדיה|שם=172 הורביץ.mp3
|כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב דוד הורביץ >
|תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[דוד הורביץ]].
}}
{{סוף רשימת מדיה}}

<div style="font-family:David; font-size:130%">פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח [[זרקא|זַרְקָא֮]], מֻנַּ֣ח [[סגול (טעמי המקרא)|סֶג֒וֺל]], מֻנַּ֣ח | מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי,</div>
<div style="font-family:David; font-size:130%">מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, זָקֵף־קָטֹ֔ן, זָקֵף־גָּד֕וֹל,</div>
<div style="font-family:David; font-size:130%">[[מרכה|מֵרְכָ֥א]] [[טפחא|טִפְּחָ֖א]], מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א,</div>
<div style="font-family:David; font-size:130%">פָּזֵ֡ר, תְּלִישָא־קְטַנָּה֩, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה,</div>
<div style="font-family:David; font-size:130%">קַדְמָ֙א־וְאַזְלָ֜א, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, [[גרשיים|גֵּרְשַ֞יִּים]],</div>
<div style="font-family:David; font-size:130%">דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, יְ֤תִיב פְּסִיק | סוֺף פָּסֽוּק׃</div>

=== טעמים נדירים ===
<div style="font-family:David; font-size:130%">שַׁלְשֶׁ֓לֶת, קַרְנֵֽי־פָ֟רָה, [[מרכא כפולה|מֵרְכָ֦א־כְפוּלָה]], יֶרַֽח־בֶּן־יוֹמ֪וֹ׃</div>

=== טעמים שאינם מנוגנים ===
* <span style="font-family:David; font-size:130%">מַקָף־</span> - תפקידו לחבר שתי מילים ולעשות אותן כמילה אחת.
* <span style="font-family:David; font-size:130%">פְּסִיק | </span> - תפקידו להפריד בין שתי מילים, אף על פי שהן מחוברות בטעם מחבר. מופיע בעיקר: בסמוך לאחד מ[[שמותיו של הקב"ה]], בין שני פרטים, בין שתי מילים דומות, בין עיצורים דומים, או כשהקשר בין שתי מילים קטן מאוד. טעמים מסוימים, למשל אחרי הטעם שלשלת ומונח - מופיע 'פסיק' ( | ) אחריהם, וזאת על מנת להבדילם מטעמים אחרים הדומים להם.
* <span style="font-family:David; font-size:130%">מֶֽתֶג</span> - משמש במילה יחד עם טעם אחר, ותפקידו לסמן הטעמה משנית.

== שרשראות של טעמים ==

כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב.

לדוגמא:
* <span style="font-family:David; font-size:130%">פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.</span>
* <span style="font-family:David; font-size:130%">מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח, זָקֵף־קָטֹ֔ן.</span>
* <span style="font-family:David; font-size:130%">מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.</span>
* <span style="font-family:David; font-size:130%">פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי.</span>
* <span style="font-family:David; font-size:130%">דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃</span>

==טעמי אמ"ת==

לספרים [[תהלים|'''ת'''הילים]] ו[[משלי|'''מ'''שלי]], ורובו של ספר [[איוב|'''א'''יוב]] (בראשי תיבות נקראים '''ספרי אמ"ת'''), יש טעמים משלהם. טעמי נגינה אלו נקראים '''"טעמי אמ"ת"'''.

[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו ה[[אדמו"ר הצמח צדק|ה'צמח צדק']] ונינו [[הרב"ש]] את נגינת טעמי אמ"ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם{{הערה|הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2014/08/blog-post_19.html טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי]''', באתר 'קיר הניגונים'.}}.

== השימוש בטעמים ==
השימוש העיקרי בטעמי הנגינה בימינו נעשה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] - בעת [[קריאת התורה]], קריאת ה[[הפטרה|הפטרות]] שבנביאים, וחמש המגילות שבכתובים.

ב[[ספר תורה|ספרי התורה]] הכתובים על קלף ומשמשים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] לא מופיעים הטעמים{{הערה|ואם יכתבו - יפסלו את הספר. [[שולחן ערוך]] רע"ד ז'.}}.

== ניגון הטעמים ==
{{ערך מורחב|ניגון טעמי הנגינה}}
בין [[ניגוני חב"ד]], ישנם [[ניגונים]] של '''טעמי קריאה''' ונגינה, בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך.

ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונינו [[הרב"ש]] עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ"ת - [[תהלים]] משלי ואיוב), הרב"ש לימדם ל[[רז"א]] שלימדם ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.

כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]]. '''לשמיעת הניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=172 הורביץ.mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}.}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=174 הורביץ.mp3}}.}}, ימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=173 הורביץ.mp3}}.}} ומגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א'). '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=175 הורביץ.mp3}}.}} ומגילת איכה.

==ראו גם==
* [[קריאת התורה]]
* [[ניגון טעמי הנגינה]]
* [[טנת"א]]
* [[זרקא]]
* [[זקף גדול]]
* [[מרכא כפולה]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/678179/ בהמחשה וויזואלית: טעמי המקרא לפי נוסח חב"ד]''' מפי הבעל קורא הרב [[מיכאל סלאווין]] {{וידפו}}
* [[לב לייבמן]], '''[https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1638346279568&pagenum=94&book=153358 מסורת טעמי המקרא]''', בתוך "נגינה לאור החסידות", באתר [[אוצר החכמה]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קריאת התורה]]
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:טעמי המקרא]]