עריכת הדף "יצחק משה מיאסי"

החסיד רבי '''יצחק משה מיאס'''<ref>בערכו ב[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] [גורארי'] מופיע תמיד כ,,יצחק משה", על בסיס שבשיחה אחת של אדמו"ר הריי"צ [בלתי מוגה] מופיע כך. אבל ברור שהיות ובכל שאר המקומות הוא ,יצחק משה' - כ"ה, ואין לשנות.</ref> (תקי"ט/ תק"נ - [[י"ז ניסן]] [[תרכ"א]]), היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].

==אודותיו==
נולד בין השנים תקי"ט - תחילת שנות ה-תק"נ{{הערה|קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה גיליון א'קצז עמ' 84-92.}}בעיר [[יאסי]]<ref>בקובץ העו"ב שבהערה הקודמת טוען שלא נולד ביאסי, כי אם הגיע לשם [מליטא] בשליחות אדמו"ר הזקן לקרב לחסידות. וראה בסה"ש תרצ"ז ע' 226 [211] שסיפר לבנו מה שהי' ביאס בחנוכה תקנ"ט, וממילא מובן שבעצמו הי' ביאסי עוד לפני שהתקרב לאדמו"ר הזקן. [ובשיחות קודש תשי"ז [הוצאה ישנה] ע' קמב8 משמע ש'''בנו''' הי' עד למה שאירע בחנוכה תקנ"ט. וצ"ע].</ref>, עיר חשובה בחבל מולדובה שברומניה, ומכונה ברומניה "בירת מולדובה". ושם גם התגורר.

ר' יצחק משה היה מצעירי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בית רבי ח"ב עמ' טז. וכן בסה"ש תרצ"ט ע' 381 [337].}}, אולם שמו היה גדול ומהולל מאוד בפי ה[[חסידים]]. לאחר מכן היה חסיד ומקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]][בעקר] ול[[אדמו"ר הצמח צדק]], ממנו זכה לשמוע [[מאמר]]י חסידות ב[[יחידות]] <sup>[<nowiki/>[[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור]]]</sup>.

בימי הצמח צדק כיהן כרב מורה הוראה וכ[[משפיע]] לחסידי חב"ד ברומניה ובחבל בסרביה הסמוכה לה.

ר' יצחק משה התקרב לחסידות על ידי החסיד הנודע ר' [[משה וילנקר]]. כידוע, הייתה עבודתו של [[אדמו"ר הזקן]] בענין התפשטות החסידות בדרך מופלאה ובחכמה גדולה. הוא היה שולח שלוחים בסתר, למחוזות קרובים וגם רחוקים, בכדי שיקרבו יהודים לדרך חסידות. כך נשלח החסיד ר' משה וילענקער למחוז בסרביה. אדמו"ר הזקן ציוה עליו כי לא ישוב משם עד שישלים את משימתו. העבודה של ר' משה ארכה 15 חודשים, ובין פירותיו היה ר' יצחק משה. בין מקרביו של ר' יצחק משה נמנה גם החסיד ר' [[לייב מטרקיש מוהילוב|לייב]] ממוהילוב<ref>סה"ש תרצ"ט שבהערה הקודמת.</ref>.

כאשר נכנס ל[[יחידות]] אל אדמו"ר הזקן אמר לו כי עליו להיות ער כל [[ליל שישי]]. ר' יצחק משה האריך ימים וחי יותר ממאה שנה ועד השבוע האחרון לחייו היה ער כל ליל שישי{{הערה|פניני הכתר ג' עמ' 526.}}.

ישנם אודותיו סיפורים סותרים<ref name=":0">ראה עדכ"ז בהערות וביאורים אהלי תורה שהובא כאן בהערות הראשונות, הערת הרב אשר זך [=[[ישראל ברדה]]].</ref>: באחד מתואר שבסוף ימיו האזין ממרחקים למאמרי החתונה הגדולה בז'לובין, שהתקיימה בתקס"ז, ובשני מופיע שהי' צעיר לימים בימי נשיאות אדמו"ר האמצעי... ישנם שטענו<ref name=":0" /> שהסיפור הראשון עובד במהלך השנים, ובאמת מסופר במקומות אחרים על ר' [[ברוך ממז'יבוז'|ברוך ממעז'יבוז']], משמו של רי"מ<ref>מפליא ששתי הסיפורים הסותרים מופיעים אחד ליד השני בלי שינוי הן בחסידים הראשונים [<nowiki/>[[ישראל יהודה אלפנביין|אלפנביין]]] והן ב[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] [גורארי'] בלי שום הערה על הסתירה שבדבר!</ref>.

== הבן שזכה לאריכות ימים ==
בתחילה, ילדיו של רי"מ היו נפטרים בצעירותם. [[אדמו"ר הזקן]] יעץ לו שכשיוולד לו בן יקרא לו על שם "[[המגיד ממזריטש|הרבי]]". אכן נולד לו בן ונקרא שמו בישראל [[דובער רבינוביץ'|דובער]]. בן זה לא רק שלא נפטר בילדותו, אלא חי שנים רבות, והי' לרבם של הערים בארלאד ויאסי, וכמו כן בערוב ימיו נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 211, 336.}} בשנת תרס"ז, במהלך [[מסע ווירצבורג]]. הוא סיפר את זה כדי להסביר שהוא לא נקרא על שם אדמו"ר האמצעי. 

ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] כשסיפר את הסיפור הוסיף<ref>שיחות קודש תשי"ז הנ"ל.

בהוצאות החדשות עיבדו את דברי הרב בצורות שונות [הן בשיחו"ק והן בתו"מ], מרוב הפלא שבדברים.</ref> שמוכח מזה שהוא נולד עוד לפני תקל"ד, בה נולד אדמו"ר האמצעי. כשנוסיף את העובדה שבמציבת ר' בער'ל<ref>צילומה הובא באדמו"רי חב"ד ויהדות גרמני' ע' 94, מרחב [ברדה] ג' ע' 63. הכתוב על המצבה פוענח שם [מרחב ע' 51] ובסה"ש תרצ"ז שם בהערה.</ref> כתוב שנפטר בתרע"ד, יוצא שחי כ140 שנה!<ref>לאריכות ע"ד שיחה זו - ראה בהערות התמימים ואנ"ש [מוריסטאון] גליון תרע, הערה האחרונה [מאת הרב [[שמואל קראוס]]].</ref>

== בשליחות אדמו"ר הזקן ==
בשנת [[תקנ"ו]] נשלח ר' יצחק משה יחד עם שניים מגדולי החסידים - עם מורו ורבו ר' משה ווילנקער ועם ה[[חוזר]] של [[אדמו"ר הזקן]] ר' [[פנחס רייזעס]], אל הרבנים הצדיקים רבי [[יהודה לייב הכהן]] ורבי [[זוסיא מאניפולי]] בכדי לקבל את הסכמתם על [[ספר התניא]].

כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי [[אלול]] תקנ"ו, הודיע [[אדמו"ר הזקן]] להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא.{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ח"ד עמוד רסב, ורשימת אדמו"ר הריי"צ הובא בספר [[תולדות ספר התניא]] עמוד סו}}

== חסיד של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק ==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התקשר ל[[אדמו"ר האמצעי]] בכל נימי נפשו, וכמים הפנים לפנים, אדמו"ר האמצעי היה מחבבו מאוד. ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כותב כי ר' יצחק משה היה אחד מהשלושה שאמר [[אדמו"ר האמצעי]] עליהם שפעל בהם (אויסגעפיהרט) המכוון (כנראה הכוונה שפעל בהם את תכלית הכוונה אותה ציפה לראות בהם).

לאחר [[הסתלקות אדמו"ר האמצעי]] הוחלט בועידה מיוחדת של זקני החסידים למנות את [[אדמו"ר הצמח צדק]] ל[[רבי]]. בועידה נבחרו שליחים שיודיעו לאדמו"ר הצמח צדק את ההחלטה. בין חשובי החסידים שנבחרו היו החסידים החשובים ר' [[הלל מפריטש]], ר' [[יצחק אייזיק מויטבסק]], ר' [[פרץ חן]] ור' יצחק משה. השליחים מסרו את החלטת האסיפה אולם הצמח צדק סירב לקבל את הנשיאות.

מ[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ט' כסלו תקפ"ח]], עד [[חג השבועות]] אותה שנה סירב הצמח צדק לקבל את עול הנשיאות ובחג השבועות, לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד החסידים הסכים ואף אמר [[מאמר]] חסידות.

ר' יצחק משה מיאסי וחסידים דרומניה כאשר היו צריכים לחזור לרומניה היו מבקשים שיאמר הצמח צדק עוד [[דא"ח]] והיו מזמרים: אוי רבי... מתי עוד נשמע דא"ח...{{הערה|[[ניצוצי אור]] [וויינגארטען] חלק א' אות קלה.}}.

זקני החסידים חילקו ביניהם את אירופה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את [[אנ"ש]] בחבל הארץ אותו לקח. ר' יצחק משה מיאסי לקח את בסרביה, שזה כולל את הערים הגדולות: קאלעראש, טאלענעשט, קישנוב, בנדר{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' קעא.}}.

== הפצת מעיינות החסידות בחבל בסרביה ==
פעולותיו הברוכות למען [[הפצת המעיינות]] היו לשם דבר לא רק בקרב חסידי חב"ד. כאשר באחד הימים הגיע הצדיק רבי [[ישראל מרוזי'ן]] לביקור ב[[קישנוב]], והיה שם גם החסיד ר' יצחק משה מיאסי ונתן לו שלום. אך הפעם שינה הרוז'ינער ממנהגו, ובשונה מנתינת שלום לשאר החסידים שהיה נותן רק ראשי האצבעות, אחז הצדיק בידו כף אל כף בחיבה. באותו ביקור קירבו הרוז'ינער מאוד והיה אצלו יום שלם. לאחר מכן אף נסעו יחדיו ברחוב.

בין פעולותיו להפצת החסידות בבסרבי' -הרחוקה מרוסי'-, הי' גם להדפיס בעירו ספר חסידות. ר' יצחק משה הביא לבית הדפוס את הספר '[[דרך חיים|דרך חיים ותוכחת מוסר השכל]]' שחיבר [[אדמו"ר האמצעי]] (ספר זה הוא החלק השלישי מתוך הספר [[שערי תשובה|שער תשובה]]). לאחר שהודפס כבר ג' פעמים, הספר הודפס על ידו בעירו יאסי בשנת [[תרי"ט]].

מסופר, כי פעם חזר חסידות בבית מדרשו של האדמו"ר ר' [[אברהם יהושע העשל מאפטא]], בתקופה בה הלה התגורר ביאסי. שיטתו בחסידות של האדמו"ר היתה שאין לומר ברבים דברי חסידות, והי' סבור שמעשה זה הוא חלק ממלחמתם של חסידי חב"ד נגדו, מה שגרם לו לקלל את ר' יצחק משה שלא יוציא את שנתו. רי"מ נסע לאדמו"ר האמצעי, ולאחר שהבטיח לאדמו"ר האמצעי כי כלל לא ידע מהי שיטתו של הרא"י, הבטיח לו אדמוהא"מ כי יאריך ימים יותר מרא"י. רי"מ טען שאין זה מספיק, כי רא"י זקן, והוא צעיר, ואדמו"ר האמצעי הבטיח לו שיאריך אף יותר מבניו, ולכמה נוסחאות אף יותר מנכדיו<ref name=":0" />.

==כולל ביאסי==
במשך השנים [[תר"ד]] - [[תר"ה]], ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] בכמה ערים סניפים לישיבה שהייתה ב[[ליובאוויטש]], וכן חיזק את הכוללים ב[[הומיל]] בראשותו של ר' [[אייזיק מהומיל]] וב[[בוברויסק]] בראשות ר' [[הלל מפריטש]]. הצמח צדק הוסיף עליהם עוד כעשרים כוללים, את ראשי הכוללים בחר אדמו"ר הצמח צדק וכשייסד [[כולל יאסי (תקופת אדמו"ר הצמח צדק)|כולל ביאסי]] נבחר ר' יצחק משה לעמוד בראשו.

==פטירתו==
רבי יצחק משה נפטר בא' דחול המועד פסח [[תרכ"א]] ונטמן בעיר יאסי ברומניה ומצבת קבורתו עומדת שם עד היום [במהלך השנים הוחלפה<ref>מרחב [ברדה] גליון ג'.</ref>].

==לקריאה נוספת==
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 9-16.
* [https://derher.org/wp-content/uploads/2020/01/90-Shevat-5780-Biography-of-Chaossid-Reb-Moshe-Yitzchok-of-Yasi.pdf Derher Reb Moshe Yitzchok of Yasi]
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 212-215.
*חנניה זוהר, '''ר' יצחק משה מיאסי''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 41

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=116 ר' יצחק משה מיאסי] מאמר ב'[[התמים]]'

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יצחק משה מיאסי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]