לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
מנהגי ישראל
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים. ישנם מנהגים שהתקבלו רק בעדות מסוימות וישנם שהתקבלו בכל עם ישראל. == חומרת קיום המנהגים == [[הרבי]] הוכיח כי אי ההקפדה על קיום המנהגים הינה חמורה מאוד, שהרי [[הרשב"א]] כותב: 'אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות'. ומכאן שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - אפילו יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם יש לכך סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי ה[[חסידות]], ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו... הרבי הסביר כי הסיבה לשניהם שווה. כשם שאי אפשר לבטל הוראת [[בית דין]] מכיוון שקיום התורה מבוסס על ציות מוחלט להוראת בית דין, כך גם במנהגי ישראל על קיומם מבוססת קיום התורה, וכאשר מתחילים לנטות ממנהגי ישראל, זו תחילת הנטיה מהדרך הישרה, שסופה מי ישורנו. למרות שמצד הדין אין למנהגי ישראל התוקף של "איסור" כמו לפסק בית דין, הדבר נכלל בכלל ש'צריך אדם להמלט ממאה שערים של [[היתר]] כדי שלא יבוא חלילה להכשל בשער אחד של [[איסור]]'. כאשר אדם משנה מנהג לגריעותא, הדבר פועל עליו לרעה והוא גורם לתחילת נפילה רוחנית ב[[עבודת השם]], וכאשר מתחילים ליפול אין לאדם שליטה על עצמו עד היכן יפול, ולכן יש להזהר מאוד מכך. מלבד זאת שמנהג הוא פתח לעבור על עבירות אחרות, ישנו גם חומרא מיוחדת במנהג עצמו. אותו חומר שישנו במצוות - שמקורן מרצון העליון, כך גם במנהגי ישראל שהרי סוף כל סוף גם מקורו של המנהג הוא מ"[[בעל הרצון]]". == מקורות == הרבי, '''[[תורת מנחם]] [[תשי"ג]] חלק ב'''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19850&hilite=d071339a-a630-4b2d-9a8b-604eacd6aa29&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=163 עמ' 138]. {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מושגים כלליים]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (4):
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)