עריכת הדף "מנשה"

'''מנשה''' היה בנו בכורו של [[יוסף הצדיק]] שנולד לאמו [[אסנת]], והוא אביהם של שבט מנשה.

==לידתו ושמו==
נולד בארץ [[מצרים]] בשנים שקדמו לשבע שנות הרעב המתוארות ב[[פרשת מקץ]], כאח בכור של [[אפרים]]. בסיפור לידתו בתורה מובא ההסבר לקריאת שמו מנשה על ידי יוסף:

{{ציטוט|תוכן=וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת־שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי־נַשַּׁנִי אֱלֹקִים אֶת־כָּל־עֲמָלִי וְאֵת כָּל־בֵּית אָבִי|מרכאות=כן|מקור=בראשית פרק מ"א פסוק נ"א}}
בילקוט שמעוני כתוב, כי לידתו הייתה בחודש אייר או בחודש אדר.

==ברכת יעקב==
שבע-עשרה שנים לאחר ש[[יעקב אבינו]] ובניו הצטרפו ליוסף במצרים, ויעקב הגיע כבר לעת זקנתו, הביא יוסף את שני בניו ליעקב כדי שיקבלו את ברכתו. יעקב בברכתו הדגיש את מעלתם של מנשה ואפרים באומרו:

{{ציטוט|תוכן=וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי|מרכאות=כן|מקור=בראשית פרק מ"ח פסוק ה}}

יעקב בברכתו הקדים את [[אפרים]] הצעיר לפני מנשה הבכור: 

{{ציטוט|תוכן=הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: וַיַּרְא יוֹסֵף, כִּי-יָשִׁית אָבִיו יַד-יְמִינוֹ עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם--וַיֵּרַע בְּעֵינָיו; וַיִּתְמֹךְ יַד-אָבִיו, לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ-אֶפְרַיִם--עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה: וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו, לֹא-כֵן אָבִי: כִּי-זֶה הַבְּכֹר, שִׂים יְמִינְךָ עַל-רֹאשׁוֹ: וַיְמָאֵן אָבִיו, וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי--גַּם-הוּא יִהְיֶה-לְּעָם, וְגַם-הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ, יִהְיֶה מְלֹא-הַגּוֹיִם: וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא, לֵאמוֹר, בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה; וַיָּשֶׂם אֶת-אֶפְרַיִם, לִפְנֵי מְנַשֶּׁה|מרכאות=כן|מקור=בראשית פרק מ"ח פסוק ט"ז}}

==צאצאיו==
מצאצאי מנשה הידועים ב[[תנ"ך]] היו מכיר בן מנשה{{הערה|בראשית נ, כג.}}, גלעד בן מכיר{{הערה|במדבר כו, כט.}} בנות צלפחד{{הערה|במדבר כז, א.}}, והשופטים גדעון בן יואש{{הערה|שופטים ו, יא.}} ויפתח הגלעדי{{הערה|שופטים יא, א.}} ששפטו את ישראל בתקופת השופטים.

בנוגע ליאיר בן מנשה המוזכר בפרשת כיבוש הארץ{{הערה|במדבר לב, מא.}} כתבו המפרשים{{הערה|ראב"ע ורמב"ן על הפסוק ועוד.}} שהיה מ[[שבט יהודה]] ונקרא על שם משפחת אמו שהייתה מצאצאי מנשה{{הערה|ככתוב (דברי הימים א ב, כא.): "ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד והוא לקחה והוא בן ששים שנה ותלד לו את שגוב. ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד".}}.

==בתורת החסידות==
בתורת ה[[חסידות]] מבואר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_2iL49ttDygLs40R2mpPGBHzCJXjySnq/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ט"ו ויחי ב.]}} ששמותיהם של מנשה ואפרים מבטאים שני רגשות הפכיים בליבו של יוסף שנוצרו אצלו כתוצאה מהירידה למצרים.

השם 'מנשה' ניתן על-שם: "כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי". שם זה מבטא את צערו של יוסף על שהורחק ממקום חיותו הטבעי בבית אביו ואת השתדלותו לא לשכוח את המקום ממנו בא, לשמר את העבר ולא להיות מושפע מהסביבה המצרית.

לאידך, השם 'אפרים' שניתן על שם "כי הפרני אלוקים בארץ עניי" מבטא את הודאת יוסף לה' על התועלת שצמחה לו דווקא על ידי הגלות. אפרים מבטא את המבט של יוסף קדימה, לא זו בלבד שהוא לא מושפע לרעה מהסביבה, אלא אדרבה, גם במצרים הוא מתרחב גדל ומשפיע על סביבתו.

יוסף ראה את העיקר במנשה הבכור ובעניין שהשם שלו מבטא, הזיכרון המתמיד של "בית-אבי" גם בהיותו במצרים. אולם [[יעקב]] ראה את העיקר בגישה השנייה, זו שהתבטאה בשמו של אפרים, הפיכת הגלות והחושך לאור, ולכן הוא ראה את מעלת אפרים גבוהה ממעלת מנשה.

גישות אלו נמצאות גם אצל כל יהודי שנמצא בגלות. ראשית צריך יהודי להרגיש את הצער על הגלות ואת הריחוק מאבינו שבשמים, ועליו לבקש ולתבוע ללא הרף את שובו ל"בית-אבי" - לגאולה השלמה.

מצד שני עליו לדעת ולזכור, שתכליתה של הגלות היא - "הפרני אלוקים בארץ עוניי" - להאיר את חושך הגלות על-ידי התורה ומצוותיה ולעשות דווקא מענייני הגלות החשוכים אור גדול, על ידי תורה ומצוות, שזו תכליתה האמיתית של כל הגלות.


==נחלת שבט מנשה==
חציו של שבט מנשה קיבלו את נחלתם על ידי משה בעבר הירדן המזרחי.

הרבי מבאר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1rcJzdYntiJo7AtaMjpcJfsMzmAMJqO0T/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק כח מטות שיחה ג'].}} את עניין נחלה זאת, והסביר שכל הענינים באים על ידי משה, ומפני שלעתיד לבוא יהיה "ירחיב ה' אלוקיך את גבולך", הההתחלה בכך היתה על ידי שמשה נתן נחלה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן. שזהו שבמדרש מבאר שהרמז בקרבנות של נשיא מנשה קשור עם זה שנטלו שני נחלות בשני צידי הירדן, שמזה משמע שזהו ענין למעליותא.

בקשת בני [[גד]] ובני [[ראובן]] היה גם ענין בלתי רצוי, שהרי ויתרו על חלקם בארץ ישראל. לעומת זאת בני מנשה שנחלתם בעבר הירדן קשורה עם ירושת הארץ לעתיד לבוא, ולכן קיבלו חלקם "חציו בעבר הירדן וחציו בארץ כנען", להדגיש שלא היה בזה ויתור על ארץ ישראל, שהרי קיבלו חלק גם בארץ ישראל. 

והסיבה שענין זה היה דוקא בשבט מנשה הוא מפני שענין מנשה הוא העבודה שבא על ידי הזכירה שנמצא במקום שרוצה להשכיחו מ"בית אבי", והעבודה הוא "נשני" - לקפוץ ולברוח מבחינת השכחה, ואם כן דוקא לשבט מנשה היו יכולים להיות בעבר הירדן באופן הרצוי.

==ראו גם==
* [[משיח בן יוסף]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/1064851 מנשה ואפרים - שתי גישות בעבודת הגלות]''' שיחה של הרבי מעובדת, באתר בית חב"ד {{בית חב"ד}}
*'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?CategoryID=78&ArticleID=283&ArticleTitle=%EC%E0%20%F8%F7%20%EC%E6%EB%E5%F8;%20%E2%ED%20%EC%F2%F9%E5%FA לא רק לזכור; גם לעשות]''' שיחה של הרבי מעובדת, מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]]
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=54110 מנשה ואפרים, מי גדול יותר?]''' שיחה של הרבי, מוגשת על ידי הרב [[אלי וולף]] {{שטורעם}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15874&CategoryID=2464 מן המעיין: מנשה ואפרים]''' מתוך עלון [[שיחת השבוע]] 1723
*הרב [[סנדי ווילישאנסקי]], '''[https://chabad.info/blogs/645553/ שליחות חיים, או זכרונות מפעם?]''' {{אינפו}}

{{השבטים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השבטים]]
[[en:Manasseh]]