עריכת הדף "מצה"

[[קובץ:מצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצה]]
[[קובץ:מים שלנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשאיבת [[מים שלנו]] לאפיית מצות]]
'''מצה''' הינו [[לחם]] מבצק שלא תפח. מצווה מן התורה [[אכילת מצה|לאוכלה]] בלילה הראשון של [[חג הפסח]], [[ליל הסדר]].

==אופן אפייתה==

בתורה לא מובאים פרטי דיני הכנת המצה, אך לרוב דעות הפוסקים, על המצה להיות עשויה בעבודת יד ולא על ידי מכונה, ובצורה עגולה ולא מרובעת, הכנת ואפיית המצה נעשית במאפיה מיוחדת לזה, ונעשית בהקפדה יתירה שלא יחמיץ הבצק ולא יכשלו באכילת חמץ.

המצה מכונה גם לֶחֶם עֹנִי{{הערה|דברים ט"ז ג.}} ומזה למדו חז"ל שעל רכיביה להיות עניים - קמח ומים. ורק במצה זו יוצאים ידי חובת המצווה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או"ח סי' תנ"ה סל"ג.}}.
מצה שהוסיפו בה עוד משקה חוץ ממים נקרא מצה עשירה שאין יוצאים בה ידי חובה אולם אם נעשתה כדין ונשמרה מחימוץ מותרת לאכילה בימי החג. אולם המנהג הוא שאין אוכלים מצה שנילושה עם מי פירות כלל{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או"ח סי' תס"ב ס"ז.}}.

==סוגי מצות==
[[קובץ:אפיית מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אפיית מצות]]
===מצה שמורה===
{{ערך מורחב|מצה שמורה}}
מצה שמורה היא כינוי למצות מהודרות שנאפו מקמח שנשמר בהקפדה מיוחדת שלא יבוא במגע עם [[מים]] כבר משעת הקצירה.

אף שישנם רמות שונות של 'מצה שמורה', מקובל כיום לכנות 'מצה שמורה' רק מצות שנשמרו ממגע עם מים כבר משעת קצירת החיטים.

===מצת מכונה===
{{ערך מורחב|מצות מכונה}}
[[קובץ:מצות מכונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצות מכונה]]
מצות מכונה, הן מצות ששלבי עשייתם נעשו על ידי מכונה. בהרבה מקהילות ישראל נאסרו מצות אלו מפני חששות שונים (כגון החימוץ שקורה לבצק שמיד לאחר המגע במכונה ועוד), וכן פסקו [[רבותינו נשיאנו]].

===מצה שרויה===
{{ערך מורחב|מצה שרויה}}
מצה שבאה במגע עם [[מים]] נקראת 'מצה שרויה', ומקפידים לא לאכלו מחשש שנשאר קמח על המצה שלא נאפה במהלך האפייה, ועל ידי המגע עם מים יחמיץ הקמח, ויחשב כ[[חמץ]] לכל דבר.

בחסידות חב"ד מקפידים על אי אכילת שרויה בקפדנות יתר, מלבד ביום ה[[אחרון של פסח]] שאז מהדרים כן לאכול שרויה.

==בתורת החסידות==
[[קובץ:הרבי משלוח מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בפתח בניין [[ספריית חב"ד]], מלווה את משלוח המצות המחולקות מטעמו ב[[ארץ הקודש]]]]
===מאכל האמונה והרפואה===
[[קובץ:מאכל האמונה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ימין|מענה ליהודי שחש בליבו ונקבע לו תור לניתוח לאחר חג הפסח: '''כדאי שלאחרי חג הפסח (ואכילתו מיכלא דאסוותא) יבדקו אותו הרופאים''' [= באם עדיין אכן צריך ניתוח]]]
[[קובץ:אכילת מצה - יציאת מצרים.jpg|ממוזער|250px|איור המתאר את הרעיון שאכילת המצה מרוממת את האדם ומסייעת לו ל'[[יציאת מצרים#בתורת החסידות|צאת ממצרים]]'. איור שלום פייגין]]
המצה מכונה בספר הזוהר "מיכלא דמהימנותא"{{הערה|ספר הזוהר חלק ב' קפג, ב.}} - מאכל ה[[אמונה]], כי אכילת המצה הינה 'סגולה' לתוספת אמונה, ב[[חסידות]] זה מוסבר על פי מאמר [[חז"ל]]: "אין תינוק יודע לקרוא אבא עד שטועם טעם דגן"{{הערה|ברכות דף מ.}} כך גם פועלת המצה אצל אוכלה שידע לקרוא בשם [[השם]] ולדעת ולהכיר במציאותו.

שם נוסף למצה בספר [[זוהר]] הוא 'מיכלא דאסוותא' - מאכל הרפואה, סגולה מיוחדת יש במצה לרפואת חולים, חסידו של [[אדמו"ר הזקן]] אשר היה רופא היה נוהג לקבל מהרבי מצות ב[[פסח]] והיה טוחנם ומכין מהם תרופות.

[[אדמו"ר הזקן]] אמר שהענין של 'מאכל האמונה' הינו בעיקר בלילה הראשון (בחוץ לארץ עורכים שני לילות [[ליל הסדר]]) והענין של 'מאכל הרפואה' הינו בעיקר בלילה השני, כי אם האמונה מתעוררת רק לאחר ריפוי מחולי, צריך כביכול חולי, אך אם יש [[אמונה]] לכתחילה אין צורך בחולי ויש רפואה תמידית.

===מצה היפך הגאווה===
תורת החסידות מבארת בהרחבה את ההבדל בין חמץ, שענינו [[ישות]] ו[[גאווה]] והוא סמל לרע ול[[יצר הרע]], ובין ה[[מצה]], שענינה [[ביטול]] ו[[ענווה]].

הבדל זה ניכר בכמה ענינים:
*בצורתם: החמץ הוא תופח, גס ובהגבהה, ואילו המצה היא נמוכה ושפלה{{הערה|תורה אור ויקהל פט, ג. לקוטי תורה צו יג, ג. שיר השירים יד, ד. סידור עם דא"ח מה, א ואילך. אור התורה ויקרא חלק ג ע' תנח. תשעה. ספר המאמרים תרס"ו ע' תרלג. ועוד.}}.
*בטעמם: לחמץ יש טעם מורגש, ואילו המצה אין לה כל כך טעם{{הערה|תורה אור, אור התורה וספר המאמרים שם. וראה שם הקשר בין שני הענינים.}}.
*בשמם: "חמץ" ו"מצה" מכילים כמעט אותן אותיות, וההבדל ביניהן הוא באות ה' שהופכת לח'{{הערה|ראה זהר חלק ג רנב, א.}}. האות ח', הסתומה מכל צדדיה ופתוחה למטה, רומזת ל[[ספירת המלכות]] כפי שהיא נותנת מקום ל[[יניקת החיצונים]]; ואילו האות ה' שיש בה פתח מלמעלה, רומזת לספירת המלכות כפי שמאיר בה מ[[ספירת החכמה]], כך שהחיצונים אינם יכולים לקבל ממנה{{הערה|סידור עם דא"ח שם.}}.

==ראו גם==
*[[אכילת מצה]]
*[[מבצע מצה]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1844 הרבי שולח מצות לארץ הקודש]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/652411/ תהליך אפיית מצות בהידור – מבית "הידור מצווה", חלק ראשון]''' {{*}} '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/654107/ חלק שני - טחינת החיטים]''' {{*}} '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/656062/ חלק שלישי - אפיית המצות]''' {{*}} '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/657565/ חלק רביעי - סיום האפיה]''' {{וידפו}}

{{פסח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצה]]
[[en:Matzah]]