לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
משתמש:יוצר חב"די/עינא דעתיקא
"
דף משתמש
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
תרומות המשתמש
יומנים
צפייה בהרשאות המשתמש
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''עינא פקיחא דעתיקא קדישא''' היא הדרגא הגבוה ביותר, אליה ניתן להגיע. == המושג ועיקרו == ה"עינא" היא אחת משתי עיניו - כביכול של הקב"ה. של העצמות. הבחינה נקראת גם בשם "עינא פקיחא", המסמלת כמשמעה עין פקוחה, שמירה תמידית על [[עם ישראל]] (ראה פיסקא הבאה). העינא מסמלת - לדוגמא - את שמירתו התמידית של הקב"ה - "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל"<ref>[[תהלים]], קכא, ד.</ref> בחינה שבה לא שייך [[שינה]]<ref>[[זוהר]], חלק ג', דף קכט עמוד ב. וראה גם [[ספר המאמרים תשמ"ח]], עמוד פג.</ref>. העינא היא גם מקור ל"אז תפקחנה עיני עורים" שיקרה (במהרה בימינו ממש) על ידי בחינה זו. [[נשמות ישראל]] נקראות "אישון עינו" היא הבחינה של הראייה בעין עצמה. אמנם בחינה זו מגיעה ממקורה - עצם הראייה, "עינא דעתיקא". == בחסידות == ישנן שלושה דרגות בעיני הקב"ה: א', "עין ה' אל יראיו" - הדרגא לפשוטים. ב', "עיני הוי' אל צדיקים" - דרגא גבוהה כאשר ישראל עושין "רצונו של מקום". ג, אמנם היא גם עין אחת אך הינה הגבוהה ביותר והי המדבורת בערך זה: "עינא פקיחא דעתיקא קדישא"<ref>[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]], תש"א־תש"ה, מתורגם ללה"ק, עמוד 33.</ref>. לדרגת "עינא דעתיקא" ניתן להגיע ע"י בירורים ונתיתנ צדקה כמאמר "כל הנותן בעין יפה וכו'" שהיא עינא דעתיקא<ref>[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)]], [[תרע"ז]], עמוד נח.</ref>. עין ימין ועין שמאל הן [[חסד וגבורה]], אמנם [[תפארת]] היא למעלה משניהם והיא "עינא דעתיקא"; שלפעמים נאמר "עורה למה תישן" ולעמים "הנה לא ינום וכו'" שהן [[ז"א]] ו"עינא דעתיקא"<ref>[[ספר המאמרים קונטרסים]], ב', עמוד 566.</ref>. מובא [[כתבי הרח"א ביחובסקי|בכתבי הרח"א ביחובסקי]]<ref>עמוד מו.</ref> ש[[ימות החול]] עניינם [[תורה ומצוות]], ולכן אוכלים בשבת דגים שהן "עינא פקיחא", ומשם ממשיכים [[עונג העליון דעתיקא]] לימות החול<ref>ולהעיר ש[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|בספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] (מתורגם) איחל כ"ק אדמו"ר הריי"צ ש"'''על יד'''י... '''וקיום המצוות והרבצת התורה ברבים נזכה למדריגת עינא דעתיקא ועינא פקיחא'''...". (חלק א' ת"ש־תש"א, עמוד ט').</ref>. החחידוש ב[[מנין]] שלא שולטת בו [[עינא בישא]] - זה על ידי הגנת ה"עינא דעתיקא". == הערות שוליים == [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] [[קטגוריה:מושגים בתורת הקבלה]] [[קטגוריה:מושגים בקבלה]] [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] [[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]] [[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:סדר השתלשלות]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)