עריכת הדף "משתמש:לוח אור זרוע/מסע ווירצבורג"


[[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]'''מסע ווירצבורג'''<ref>כ"ה בשיחות אדמו"ר הריי"צ, ובאגרות אדמו"ר הרש"ב '''וירצבורג.'''</ref> , היה נופש שערכו [[אדמו"ר הרש"ב]] ומשפחתו יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ומשפחתו בשנת [[תרס"ז]] בעיר הנופש [[ווירצבורג]] שב[[גרמניה]], כחלק מהמסעות הרבים שערך אדמו"ר הרש"ב לרפואתו. במהלך הנופש, נסעו למקומות רבים [בעקר בגרמניה], חלקם - במסגרת נסיונות אדמו"ר הרש"ב להקמת [[אגודת ישראל]] בגרמניה.

מסע זה התייחד בכך שנערך בעקר<ref name=":0">רשימת קצור תולדות חיי אדמו"ר הרש"ב שבהתמים חוברת ג ע' לד [266], העתק גם בספר השיחות תרפ"א בתחלתו: ,,אחרי השערורי' -דז' מנחם-אב תרס"ו- נוסע הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, עם כבוד-בני-ביתו שי' לעיר ווירצבורג -באייערין [=באוורי', מחוז בגרמני'] - וגרים שם כעשרה חדשים עד חצי אלול".</ref> על מנת להתאושש מהפרעות<ref>לפירוט ראה גם בערך [[דובער דאווזיק]]. אבל גם שם כמעט בכלל לא מבואר. וראה ליובאוויטש וחיילי' ע' 83 ואילך. וכן בכרם חב"ד שבערך הנ"ל.</ref> שערכה חברת [[פועלי ציון]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]] שנה לפני זה.
==זמן המסע==
המסע התחלק לשתי חלקים: החלק הראשון הי' מאמצע חודש [[כסלו]] בערך עד סוף [[חודש אדר]], ולחודשי [[חודש ניסן|ניסן]] [[חודש אייר|אייר]] [[חודש סיוון|וסיוון]] חזר אדמו"ר הרש"ב ל[[ליובאוויטש]], ולאחר מכן חזר פעם שני' לווירצבורג, עד אמצע [[חודש אלול]]<ref name=":0" />. היציאה מווירצבורג היתה ביום א', [[ט"ו באלול]]<ref>אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' עמוד קו.</ref>.
==סיבות המסע==
ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם כמה וכמה אגרות<ref>והן [חלק ד]: אגרת תתקנב [עמוד קצו], תתקנג [קצז], תתקנה [רב], ושבפנים. </ref> שבהם מפרט סיבות למסע. באחת מהם כותב:

{{ציטוט|..מטרת נסיעתי היא לנוח קצת, בעזרתו ית', אשר זה נחוץ לי בכל שנה איזה חדשים, ובפרט אחר הנעשה בקיץ העבר - לא-עלינו, אשר הגיע לכל בני-ביתי יחיו. ובחרתי בעיר וירצבורג באשר לא גדולה כל-כך ובדרך-כלל היא עיר שקטה, ואנשי [[רוסיה|מדינתינו]] כמעט אין פה, ויש כאן פראפ[סארים] גדולים..|אגרות קודש חלק עמוד רא, אגרת לבן דודו האדמו"ר ר' [[שלום דובער שניאורסון (רציצה)| שלום דובער מרצ'יצ'א]]}}

==במהלך המסע==

==== מאמרים ושיחות ====
את המאמרים מ[[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] שאמר אדמו"ר הרש"ב בין הפרעות של פועלי ציון -ז' מנחם אב תרס"ו, המאמר של שבת פרשת דברים<ref>המאמרים שבין שבתות דברים-ראה לא היו חלק מההמשך, בגלל שאדמו"ר הריי"צ ברח מליובאוויטש למשך תקופה [קטע משיחת כ"ה מרחשוון תרצ"ה ש[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] פירסם בסוף ה[[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו|המשך]]].</ref>- לבין שבת פרשת וירא תרס"ז, לא רשם בזמנם, ורק כשהגיע לווירצבורג התחיל לרשמם<ref>כן הוא ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ג ע' 66. ובשיחה שבהערה הקודמת כותב רק שמדובר על ההגהות. ואולי אין סתירה, כי הכוונה היא שהגיה את ה[[הנחה|הנחות]].</ref>, וסיים את הכתיבה הרבה אחרי חנוכה, ואז חגג את סיום הכתיבה ביחד עם אדמו"ר הריי"צ בדיבור בעניני חסידות במשך שעה ושלשה רבעים<ref>שיחת כ"ה מרחשוון הנ"ל.</ref>.

רבה של העיר ווירצבורג, הרב [[יצחק דוב במברגר]], ביקר אצל אדמו"ר הרש"ב כמה פעמים. פעם אחת ראה אותו כותב ענין בנגלה שמאד תפס אותו, ופעם אחרת במהלך כתיבת המאמרים של ההמשך<ref>סה"ש תש"ג שם.</ref>.

בשהותם בווירצבורג, הרבה אדמו"ר הרש"ב לספר לאדמו"ר הריי"צ סיפורים, שעקב המנוחה היתה לו השהות מעבודתו כמנהל ישיבת תומכי תמימים להעלותם על הכתב, ולאחר מכן נדפסו השיחות משלושה הזדמנויות ב[[תורת שלום - ספר השיחות]] במקומו<ref>כמה מהשיחות שאמר, סיפרם בנו אדמו"ר הריי"צ לאחר כמה שנים בשיחותיו הקדושות. ראה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תר"ץ ע' 93-4 [ושם על מאמר שאמר בכ"ד טבת], תרצ"ו ע' 152-5, תרצ"ז ע' 188 [כנ"ל תר"ץ בשינויים], ע' 200-1.</ref>.

בזמן הנופש, כתב אדמו"ר הרש"ב את אגרתו הארוכה לאדמו"ר מ[[חסידות איזביצא ראדזין|ראדזין]] בה מבאר את דעת [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] שמשחרב בית המקדש בטלה ה[[תכלת]], כמו עוד הרבה מכתבים תורניים מעמיקים, שנדפסו באגרות קודש שלו.

==== עניני עסקנות ====
הגביר ר' [[ישעיה ברלין|ישעי' ברלין]] הי' בווירצבורג בתחלה, ולאחר שנסע למנטון, הגיע הגביר ר' [[שמואל מיכל טריינין]]<ref>אג"ק אדמו"ר הרש"ב חלק ו ע' קא (ובהערה).</ref>. גם ר' [[יחיאל צבי גוראריה|צבי גורארי']] ביקר את אדמו"ר הרש"ב בווירצבורג.

אדמו"ר הרש"ב כתב כמה מכתבים בעת שהותו בווירצבורג בקשר עם רצונו של ר' לוי יצחק שניאורסון להתקבל לרב בעיר מסוימת, ועל השגת הסמיכה מגדולי ישראל בשביל זה<ref>ראה אג"ק שלו חלק ו' אגרת א' קצז. וש"נ.</ref>. כמו כן כמה מהאגרות שכתב בוורצבורג עוסקות במאמצים הרבים שהפעיל כדי שהחסידים יתמכו בר' [[אברהם אבא פרסון|אברהם אבא פערסון]]<ref>ח"ו אגרות א'רא, א'רב, א'רד.</ref>.

רבותינו נשיאינו שקדו בווירצבורג על הקמת קרן שתתמוך בישיבת תומכי תמימים ובהתיישבות בארץ הקודש, ובייחוד בהקמת ישיבה ע"ד תו"ת - בחברון<ref>ראה אגרת אדמו"ר הריי"צ מקיץ תרס"ז (בסוף חלק א' של אג"ק אדמו"ר הרש"ב).</ref>.

במסע זה הכיר אדמו"ר הרש"ב לראשונה כמה יהודים חרדים שנדבקו אליו בהתלהבות, וסייעו לו רבות מאז. ביניהם הי' ר' [[אליקים וולף (גרמניה)|אליקים וולף]]<ref>רא עליו גם בערכו של [[אליקים וולף]]- בביאור הטעם לשמו.</ref>.

==== נסיעות במהלך המסע ====
ב[[היום יום]] ז אלול אדמו"ר הריי"צ מספר שבתרס"ז הוא ביקר בווארמס שבגרמני'<ref>ושם: "ראיתי שם ס"ת אשר מקובל בידם שכתבו [[מהר"ם מרוטנבורג]] וגם בו כתוב [[פצוע דכא|דכא]] באלף".</ref>. בספר השיחות תרצ"ז<ref>ע' 226 [211], שם תרצ"ט ע' 381 [377].</ref> הוא מספר שבזמן שהיו בווירצבורג אדמו"ר הרש"ב נסע לענין כללי ברוסי' לבוקארעשט, והוא הי' צריך לסוע בגלל ענינים פרטיים דרך קעשענוב<ref>שם גר חותנו, הרה"ק ר' [[אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אברהם שניאורסון]].</ref>, ועל פי הוראת אדמו"ר הרש"ב הוא נסע גם לעיר יאסי, שם פגש את רב העיר, ר' [[דובער רבינוביץ']].

== הערות שוליים ==
<references />{{מסעות רבותינו נשיאינו}}