לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
משתמש:לוח אור זרוע/ חסידות של חסידים
"
דף משתמש
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
תרומות המשתמש
יומנים
צפייה בהרשאות המשתמש
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
בדרך כלל, רק [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]] אומרים [[מאמר|חסידות]], כיוון שהיא -כשמה- [[תורת הקבלה|קבלה]], לא דבר הבנוי על שכל והבנה. אבל ישנו גם מושג של '''חסידות של חסידים''', שמשכילים בחסידות כותבים ואפילו אומרים ב[[חזרת דא"ח ברבים|חזרת דא"ח]] פירושים שלהם בחסידות. בדורות קודמים זה הי' דבר לא מקובל בכלל, ורק המשכילים הגדולים היו עושים כך, ורבותינו נשיאינו לא חיבבו את זה, אבל בדורינו [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מעודד ואף מורה להקשות קושיות ולבאר ביאורים בחסידות, ואף מורה להדפיס את החסידות של החסידים מדורות קודמים. == רקע == בין חסידי אדמו"ר הזקן, האמצעי והצמח צדק [ואדמו"רים חב"דיים שאינם רבותינו נשיאינו], היו חסידים שנהגו להגיד מאמרי חסידות בעצמם, לבד מהמתואר בקטע הקודם על חזרת דא"ח<ref>הרבי הי' קורא למאמרים שלו גם כן חזרת דא"ח. ולהעיר שמכאן פלא על האופן הנהוג משום מה לפרש את דברי [[אברהם סנדר נמצוב|זקני החסידים]] "די רייד איז גוט, אבער מ'וויל הערן מאמר" [הלשון בערך, על פי [[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] במקומו] -שמאמר רק הרבי אומר, שהרי אנו רואים כאן שמות של כו"כ חסידים שהיו אומרים מאמרים- אלא הפירוש הוא '''בפשטות''': [[תורת מנחם התוועדויות|גם לפני יו"ד שבט]] [[שיחות קודש קודם הנשיאות|אמר הרבי שיחות]], אבל מאמרים '''הרבי''' לא אמר לפני שקיבל את הנשיאות. וצריך לעורר על דבר זה.</ref>, או לרשום לעצמם ביאורים על ענינים בתורת החסידות. מלבד האדמו"רים - ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן הלוי מסטראשעלע]], ר' [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער מליאדי]], ר' [[שמריה נח שניאורסון|שמריהו נח מבאברויסק]], ושאר בני הצמח צדק, יש לציין את החסידים: ר' [[הלל מפריטש|הלל מפאריטש]], ר' [[יוסף אשבל מליובאוויטש|יוסף סג"ל אשבל]], ר' [[יצחק אייזיק אפשטיין|יצחק אייזיק מהאמיל]], ר' [[שלמה פריידס]], חתנו ר' [[נחום טוביה מפירטין|נחום טובי' מפיראטין]], ר' [[חיים אליעזר ביחובסקי|חיים אליעזר ביחאווסקי]] ועוד<ref>לא מוזכר כאן החסיד ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה|נחמי' מדובראוונא]], כי כתביו הינם בנגלה ולא בחסידות.</ref>. == הדפסת תורתם של החסידים == ==== ר' אהרן מסטראשעלע ==== ר' אהרן מסטראשעלע הדפיס בעצמו את תורתו. ==== ר' הלל מפאריטש ==== כמו כן, מספר שנים לאחר פטירת ר' הלל מפאריטש הודפסו 2 ספרים מתורתו. הבא לקמן הוא רק העתקה מערכו של ר' הלל: * '''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה ב[[ווילנא]] בשנת [[תרל"ו]] על ידי תלמידו הרב לוי יצחק סימינובסקי ובפעם השניה בשנת [[תשנ"ה]] ב[[ניו יורק]]. * '''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר [[דרך חיים]] לאדמו"ר האמצעי. * '''מאמרי השתטחות'''. * '''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא במדבר, שיר השירים ןמאמרי תשרי. וכן יצאו מאמריו: בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו. עניין שבת חזון. איתא בפסיקתא. איתא בספרי על הפסוק מי כה'. זכור. תחת אשר לא עבדת. אדנ-י שפתי. ויאכילך את המן. שמור את יום. תחת אשר. ולא עמד איש אתו. ==== ר' יצחק אייזיק מהאמיל ==== ==== אדמו"רי ליאדי וקאפוסט ==== ובמהלך שנות ה- תר"ע'ס הדפיס ר' חיים אליעזר ביחאווסקי ספרים נוספים מתורתם של רבותיו אדמו"רי ליאדי קאפוסט ובאברויסק, וכן של ר' הלל מפאריטש ור' יצחק אייזיק מהאמיל. לאחריו, לא קם עוד מדפיס לתורתם של חסידים, למעט הדפסת שתי חלקים של [[פלח הרימון]] וכן מאמרי השתטחות של ר' הלל על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בשנות היו"דים. בספר [[המלך במסיבו (ספר)|המלך במסיבו]] מופיע כמה פעמים שהרבי אמר שברצונו להוציא לאור את כתביהם של ר"א מסטראשעלע<ref>מפורסם בפי חסידים מהימנים, ש[[מאיר הרליג|אחד מהמשמשים בקודש]] כשיצא מ[[המלך במסיבו (ספר)|הסעודה]] בבית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית הזקנה]], שרק מעטים הורשו להשתתף בה, עטו עליו הבחורים "מה הרבי אמר?" וענה: "שצריך להדפיס את החסידות של ה[[מתשולח]] רבי", וכשביררו אצל שאר הסועדים גילו שהרבי אמר ,,סטראשעלער רבי"..</ref>, רש"נ מבאברויסק, וכן של גדולי החסידים אך הוא מפחד מהחסידים [!!]. הדפסתם החוזרת של כתבי ר' אהרן בוצעה לבסוף על ידי חסידי [[חסידות שומרי אמונים|תולדות אהרן]] ב[[ירושלים]]<ref>בשנים האחרונות גם מדפיסים, אבל לא ביררתי לע"ע מי. וראיתי ספר אחד שנדפס על ידי חסיד של ר' [[יצחק מאיר מורגנשטרן]].</ref>, הדפסת מאמרי רש"נ בוצעה על ידי חסידים ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]<ref>בערך שמן למאור מופיע שנדפס בכפר חב"ד.</ref>, תחת השם [[שמן למאור]], וכתבי שאר החסידים לא הודפסו מאז במשך שנים רבות. ==== ר' חיים אליעזר ביחאווסקי ==== בתשמ"א הורה הרבי לר' [[שלום דובער לוין]] להוציא לאור את כתבי ר' חיים אליעזר ביחאווסקי. כשרשד"ב אמר לרבי שהספר מוכן אבל ההגהה תתעכב הרבה בעקבות עבודתו על סדרת [[שלום דובער לוין#ספריו|תולדות חב"ד]], הורה לו הרבי לעכב את ההדפסה כמה שנדרש, ובפועל יצא הספר ב[[תש"נ]]<ref>ספרו של רשד"ב [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]].</ref>. כפה"נ בהוראה מהרבי שלא יהי' כתוב "[[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]]" נכתב על דף השער שיוצא לאור על ידי הועד להדפסת [[כתבי הרח"א ביחובסקי]].. הוצאת קה"ת הדפיסה במשך השנים [בעקר בשנים האחרונות] חלקים נוספים של מאמרי ר' הלל<ref>אבל [כמעט ו]לא הדפסות חוזרות. בערכו של ר' הלל מופיע מאמר שנדפס על ידי קה"ת של המשיחיסטים - ולא עמד איש איתו תרי"ג.</ref>, ושל רוב כתבי רי"א מהאמיל<ref>כתבים מר' אייזיק כבר נדפסו בהוראת הרבי בסמל של קה"ת.</ref>, כמבואר בערכי [[פלח הרימון]] ו[[חנה אריאל (ספר)|חנה אריאל]]. בשנים האחרונות קם יהודי בשם ר' [[עקיבא שבריק]], שהדפיס -במין צורה לא רשמית- הרבה מאמרים של ר' הלל, ר' נחום טובי', ועוד. הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מרבה לבאר את המאמרים הללו [מר' הלל]. כמו כן גם בקבצי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעל שם טוב]] מתפרסמים מאמרים מנכדי הצמח צדק<ref>גם המאמרים ש[[בני הצמח צדק (ספר)|בספר בני הצמח צדק]], שנדפס בתחילה בהמשכים בהיכל הבעש"ט [כתוב בערכו כאן ש]נדפסו על ידי ר' עקיבא. אבל לאחר הדפסת הספר, לא כתוב במאמרים שממשיכים להידפס בהיכל שמודפסים על ידו.</ref>, ומהחסיד ר' יוסף אשבל. רוב המאמרים הם מכתבי יד שב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|ספרית אגו"ח]]. == הערות בחסידות == בהרבה מכתבים באגרות קודש ובכמה שיחות מורה הרבי בצורה ברורה ביותר שיש לכתוב הערות גם בתורת החסידות, ולא להמנע ולומר שזה שייך רק לרבותינו נשיאינו. == קישורים חיצוניים == * '''[https://chabadlive.org/2023/05/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%91-%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%a8-%d7%90%d7%99.html כיצד הגיב ר' שלמה חיים על לימוד ספרי ר' אייזיק מהומיל?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית|חב"ד לייב']] == הערות שוליים ==
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)