עריכת הדף "משתמש:ר.ז./טיוטא הפטרה"

'''כולם מוזמנים ליצור ערך על כל הפטורה שתרצו, אין בעיה של התנגשות.

כאן הנני באמצע להשים המראה מקומות מספר המפתחות לשיחות קודש, לסדר ע"פ סדר ההפטורות והפרשיות, בכדי שיקל ליצור ערך.
'''
==בראשית==
ההפרש בין שנה מעורת לשנה פשוטה. סיפור דשנת [[ה'תרצ"ה]]. הנהגת הרבי בשנת [[ה'תשכ"ה]]{{הערה|בראשיץ ץשכ"ה ס"ג.}}.

[[ה'תשי"ד]] הרבי אמר את כל ההפטורה עד הסוף, למרות שמנהג חב"ד לסיים ב"יגדיל תורה ויאדיר"{{הערה|בראשית (א) תשי"ד, סי"ב.}}.

סיום ההפטרה{{הערה|בראשית (א) תשי"ז ס"ו.}}.

==וירא==
קשר דההפטורה עם הפרשה{{הערה|לקו"ש ח"ה ע' 331.}}.

==תולדות== 
השייכות להפרשה{{הערה|תולדות תשל"א ס"א.}}.

==ויגש==
איחוד ב' העצים לפני מסירת הנבואה{{הערה|ויגש תשכ"ט ס"א.}}.

הקשר והשייכות לפרשה{{הערה|לקו"ש חט"ו ע' 412.}}

==וארא==
השייכות להפרשה בשני אופנים. דיוקים והוראות{{הערה|וארא תשכ"ז ס"א.}}.

==בשלח==
הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דבורה הנביאה]], וב[[שביעי של פסח]] אודות השירה של [[דוד המלך]]{{הערה|בשלח תשי"ד סי"ז.}}.

דווקא שירת דבורה{{הערה|יו"ד שבט תשי"ז סכ"ז.}}, ההפטורה של אישה{{הערה|מוצ"ש יא שבט תשח"י סי"ז.}}. וזה מדגיש שזהו עיקר תוכן הפרשה{{הערה|בשלח תשל"ו ס"א.}}.

{{הערה|בשלח תשכ"ח ס"ב.}}.

ההשוואות להפרשה{{הערה|בשלח תשל"ו ס"ה. ס"ט.}}.

===מנהגים===
מנהג חב"ד: היא להתחיל "ודבורה אישה נביאה", למרות שמנהג חב"ד לקצר בההפטורות, דוגמת פרשת בשלח שמדובר כעין זה{{הערה|בשלח תשל"ו ס"ב.}}.

==יתרו==
בההפטורה של הג השבועות עומדים, משא"כ יתרו. והחידוש שבזה{{הערה|המלך במסיבו ח"א ע' רכ, רכז.}}.

==משפטים==
לפעמים אפשר להיות בשבת זו שלושה קריאת בתורה (פרשת משפטים, ראשת חודש, פרשת שקלים), למרות שהם שלושה קריאות ההפטוה היא אחת, שזה גם מורה על שייכות השלושה קריאות{{הערה|משפטים תשל"ז סוס"ב.}}.

בשנת [[ה'תשל"ח]] מתחילה הרבי קרא "יהודה" ואחר כך "יהודי".

==תרומה==
בשנת [[ה'תשל"ח]] מתחילה הרבי קרא "חירום" ואחר כך "חירם".

==צו==
ההפטורה היא "עם [[זה|זו]] יצרתי" הרבי מבאר תוכן הפסוק{{הערה|ד"ה עם זו תשי"ב.}}.

בההפטוה מדלגים הפסוקים של ההיפך. אך בתורה לא מודגש ענין של היפך הברכה{{הערה|צו תשל"ט סנ"ט.}}.

==פינחס==
הקשר דההפטרה להפרשה: שניהם הם בהעבודה ד[[מלמטה למעלה]]{{הערה|פינחס תשכ"א ס"ב.}}.

שבת הראשונה של [[בין המצרים]], השייכות{{הערה|פינחס תשכ"א ס"ח.}}.
 
==מסעי==
ההפטורה בהמשך לסיום הקריאה של הפרשה. ובמטות ומסעי - לפרשה השניה{{הערה|מטו"מ תשל"ב ס"א.}}.

פעם [[הרבי הרש"ב]] קרא ההפטורה של ראש חודש, וכשחל אותה קביעות עוד הפעם, אמר שהתחרט על כך שקרא ההפטרה של ראש חודש. וקרא ההפטרה של השבוע "שמעו".

{{הערה|עקב ר"ח מנ"א תשל"ה ס"ו (לקו"ש חי"ג ע' 278). מטו"מ תשל"ה ס"ג.}}.

גם בשנת [[ה'תשמ"א]] חל פרשת מסעי בשבת ראש חודש מנחם אב, הרבי קרא את ההפטורה של '''מטות ו'''מסעי, ולא קרא את הפסוק ראשון ואחרונה של [[הפרטרה של שבת ראש חודש]]. ב[[יומן|יומנים]] הדפיסו שהרי כן קרא פסוקים אלו. היו כאלו שפלפלו בזה. הרבי התיסח לכך {{הערה|ש"פ וארא תשמ"ב, התוועדיות ע' 747.}} והבהרי שקרא את שני ההפטורות, שלא כמנהג חב"ד, ואין זה הוראה לרבים, ולא קרא פסוק ראשון ואחרון, והרבי לא ביאר את הטעם לכך.

מנהג חב"ד: בקביעות שחל ראש חודש מנחם אב בשבת, קוראים הפטרה של השבוע, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרונה של ההפטרה של שבת ראש חודש.

==עקב==
השייכות להפרשה{{הערה|לקו"ש ח"ט ע' 79.}}.

==ראה==
כשחל ראש חודש, מפטירין של ראש חודש וההפטורה של הפרשה דשבעה דנחמטא קוראים יחד עם פרשת כי תצא (בנביא הם בהמשך אחד). והטעם{{הערה|לקו"ש ח"ט ע' 350.}}.

ראש חודש או ערב ראש חודש{{הערה|פרשת ראה תשל"ז סכ"ט.}}.

עני' סוערה. למרות שכבר קראו ההפטורה (?) הרי זה שלא בערך לאחרי הירידה{{הערה|פרשת ראה תשל"ה ס"ב.}}.

==נצבים וילך==
אוש אשיש, לפני [[ראש השנה]] ה[[שמחה]] היא שלא בהתגלות{{הערה|נצו"י תשל"ה ס"ב.}}.

==מחר חודש==
ההוראה שלא להתיאש{{הערה|משפטים תשט"ו סי"א.}}.

אף ש'''מחר''' חודש הוא עושה שינוי על ההפטורה של שבת{{הערה|במדבר תשל"ה ס"ב.}}. החידוש של הפטורת מחר חודש היא שהיא איננה שייך לפרשת השבוע, וגם לא קוראים בתורה איזה שהוא פרשה מיוחדת לפני זה.{{הערה|משפטים תשל"ו ס"א. במדבר תשל"ט ס"ד.}}.

===מנהגים===
אם כשחל ערב ראש חודש בראש חודש שבת, אומרים שני הפטורה של מחר חודש, אבל רק פסוק ראשון ואחרון{{הערה|במדבר תשל"ט ס"ה.}}.

===חנוכה===
שייכותו לחנוכה{{הערה|תולדות תשל"ד סוס"ב.}}.

==שבת שובה==
===מנהגים===
אין נותנים ההפטורה לקטן{{הערה|וילך תשכ"ב ס"ד וס"ד.}}.

יש דיעה שמפטירין "דרשו"{{הערה| האזינו תשכ"ז ס"ב. ס"ז.}}.

==מפטיר יונה==
סגולה לעשירו. ומנהג בית הרב, כל בני הרבי מהר"ש היו עולים לתורה למפטיר יונה{{הערה|המלך במסיבו ח"א ע' עג.}}.

==שבת חוה"מ סוכות==
ההפטורה בענין [[גוג ומגוג]], הטעם בפנימיות הענינים{{הערה|שבת חוה"מ סוכות תשכ"ד ס"א.}}. {{הערה|אחרון של פסח תש"ל סוס"ט.}}.

החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם [[מלמעלה למטה]] או [[מלמטה למעלה]]{{הערה|שחוה"מ סוכות תשכ"ט ס"א.}}.

==זכור==
ההפטורה בהמשך להקריאה{{הערה|תצוה תשל"ב ס"א.}}.

==פרה==
בשנת [[ה'תשל"ד]] הרבי קרא "לעיניכם ואחר כך "לעיניהם"{{הערה|"דברי שלום" יומן הרשד"ב שור ע' סח.}}.

==החודש==
ה[[נשיאי חב"ד|נשיאים]] אומרים הפסוקים אודות הנשיא. ואין זה הוראה לרבים, זהו ענין לנשיא{{הערה|צו תשכ"ו ס"ה.}}.

פרה והחודש וההמשך{{הערה|צו תשל"ו סוס"א.}}.

מאז שנת [[ה'תשי"א]] הרבי התחיל להוסיף את הפסוקים אודות הנשיא לפני ואחרי ההפטורה. בשנת [[ה'תשל"ט]] הרבי רק הוסיף את הפסוקים בסוף ההפטורה ולא בהתחלת ההפטורה.

==שבת חול המועד פסח==
החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם [[מלמעלה למטה]] או [[מלמטה למעלה]]{{הערה|שחוה"מ סוכות תשכ"ט ס"א.}}.

ההפטורה אודות העצמות היבישות, השייכות לחודש ניסן, ולחוה"מ פסח{{הערה|אחרון של פסח תש"ל ס"ט-ס"י.}}.

הטעם לההפטורה בענין העצמות היבישות{{הערה|המלך מבסיבו ח"ב ע' ע' קלג.}}.

==שביעי של פסח==
הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דוד המלך]], וב[[פרשת בשלח]] אודות השירה של [[דבורה הנביאה]]{{הערה|בשלח תשי"ד סי"ז.}}.

==אחרון של פסח==
שייכות ההפטורה לאחרון של פסח (כי הסיפור היה בתחילת חג הפסח){{הערה|אחש"פ תשכ"ב סי"ב.}}. בענין משיח{{הערה|אחש"פ תשכ"ו ס"ה.}}.

==שבעה דנחמתא==
דין ודברין בין הקב"ה לישראל{{הערה|וישב תשכ"ט ס"ה.}}.

{{הפטרה}}