עריכת הדף "ספר חבקוק"

{{שכתוב}}
'''חֲבַקּוּק''' היה אחד מ[[נביא]]י ה[[מקרא]], מ[[בית ראשון|תקופת הבית הראשון]]. [[נבואה|נבואותיו]] של חבקוק מצויות ב[[ספר חבקוק]] בן שלושת הפרקים, שהוא הספר השמיני מספרי [[תרי עשר]], והן עוסקות בשאלת [[צדיק|צדיק ורע לו]] על רקע עלייתם של הכשדים – הם ה[[בבל|בבלים]].

==ספר חבקוק==
הספר נפתח בכותרת {{ציטוטון|הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא}}, כלומר זוהי נבואה מסוג "משא" – בדרך כלל (אם כי לא תמיד) נבואות משא הן נבואות פורענות על עמים זרים מסוימים, וכך גם כאן.

בארבעת הפסוקים הבאים (א', ב' - ה') מעלה חבקוק שאלות קשות כלפי השמים לגבי און, שוד וחמס, אך ללא ציון סיבה כלשהי וללא הסבר מהי הרעה שבשלה הוא זועק. על פי פירוש [[רש"י]] ל[[ספר ישעיהו]], [[ישעיהו]] התנבא על חבקוק, שעתיד "לריב את יוצרו" ולזעוק כלפי שמים על העוול שיראה.

מזמור חבקוק או תפילת חבקוק בפרק ג' הוא מזמור הדומה מאוד במבנהו, תוכנו וצורתו ל[[מזמור תהילים|מזמור]] [[תהילים]], ונפתח בכותרת: {{ציטוטון|תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת}}. השימוש במילה 'סֶלָה' שלוש פעמים במזמור מחזק את הקשר למזמורי התהילים, בהם מופיעה מילה זו פעמים רבות; מזמור זה הוא המקום היחיד בתנ"ך מחוץ לספר תהילים שבו מופיעה המילה.

למזמור ארבעה חלקים:
*פרולוג - פסוקים א-ב
*חלק ראשון - פסוקים ג-ז
*חלק שני - פסוקים ח-טו
*אפילוג - פסוקים טז-יט

חלקו הראשון הוא תיאור של עוצמת ה': מתואר כי אלוהים בא מדרום (תימן) ומלווים אותו שני בני לוויה (דבר ורשף) {{הדגשה|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר, וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו; עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם|חבקוק ג|ג', ה' - ו'}}, ובחלקו השני [[נקמה|נקמתו]] בגויים הרשעים: {{הדגשה|בְּזַעַם תִּצְעַד-אָרֶץ, בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם... מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת יְסוֹד עַד-צַוָּאר סֶלָה|חבקוק ג|שם, י"ב - י"ג}}.

באפילוג מתואר מצב של [[בצורת]]: {{הדגשה|כִּי-תְאֵנָה לֹא-תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה-זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת לֹא-עָשָׂה אֹכֶל. גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים|חבקוק ג יז|שם, י"ז}}. חלק מ[[פרשני המקרא|הפרשנים]] מניחים כי מדובר ב[[ארבה]] (הוא {{ציטוטון|עַם יְגוּדֶנּוּ}} המוזכר בפסוק הקודם) שגרם לבצורת, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות.


=== ניבים וביטויים בעברית של ימינו שמקורם בספר חבקוק ===

* {{ציטוטון|עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד}} - ביטוי לדבר שמקווים לו אך יש לחכות הרבה זמן על להתממשותו.
*{{ציטוטון|גם אם יתמהמה בוא יבוא}} - מקור: ״{{ציטוטון|אִם-יִתְמַהְמָהּ, חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא, לֹא יְאַחֵר|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ג}}}} - הוא יגיע בוודאות, גם אם יאחר. מצוטט ומופיע אצל [[רמב"ם|הרמב״ם]]: {{ציטוטון|אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם}} ([[s:י"ג עיקרים|הרמב"ם, י״ג עיקרים]]).
*{{ציטוטון|איש באמונתו יחיה}} - מקור: {{ציטוטון|צַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ד}}}} - ביטוי נפוץ בעברית מודרנית שמשמעו כי לכל אדם הזכות לחיות את חייו על פי ראות עיניו, השקפתו ואמונותיו. הביטוי המקורי בעל משמעות הפוכה כמעט: מי שמאמין בה׳ הוא הצדיק, ובזכות אמונתו, יחיה.
* {{ציטוטון|אֶבֶן, מִקִּיר תִּזְעָק|{{תנ"ך|חבקוק|ב|יא|ללא=ספר}}}} - ביטוי לעוול שנעשה והוא זועק לשמים.

===מקורות לשם חבקוק בחז"ל===
על פי אחד ה[[מדרש]]ים (ראו למשל, [[ספר הזוהר]], מ"ד, ב') היה חבקוק בנה של [[האשה השונמית]] מתקופת אלישע ([[ספר מלכים|ספר מלכים ב']], [[S:מלכים ב ד|ד']]). על פי מסורת זו, השם הייחודי "חבקוק" נובע מחיבוקו של הילד על ידי אלישע הנביא ואמו. מסורת סותרת לזו הובאה בסדר עולם רבה, ועל פיה חי ופעל חבקוק בימי [[מנשה המלך]], מאות שנים לאחר מכן.

[[תפילה|תפילת]] חבקוק מוזכרת ב[[ספרות חז"ל|חז"ל]] כדוגמה לתפילה תובענית (תפילתו של [[חוני המעגל]] הושוותה לזו של חבקוק ({{בבלי|תענית|כג}}), כזו המשיגה את מטרתה:

{{ציטוט|תוכן=ואמר רב אילעא בר יברכיה: "אלמלא תפלתו של חבקוק, היו שני תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת ([[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]]: משום עוני), ועוסקין בתורה."|מקור={{בבלי|סוטה|מט|א}}}}

את רעיונו המרכזי של חבקוק סיכמה האמרה ה[[תלמוד]]ית הבאה:

{{ציטוט|תוכן=דרש [[רבי שמלאי]]: 'שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה'... בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר: 'וצדיק באמונתו יחיה' ([[S:חבקוק ב ד|חבקוק ב', ד']])|מקור={{בבלי|מכות|כד}}}}

===במקורות נוספים===
בסיפור החיצוני בל והתנין מוזכר חבקוק כמי שהציל את [[דניאל]] – ואם כך הוא בן אותה תקופה. שם גם מצוין שם אביו, יהושע, ומסופר עליו שהוא שייך למשפחת לויים, מה שכבר הזכרנו לעיל.

במסורת של [[ביתא ישראל|יהדות אתיופיה]] שמור לחבקוק מקום של כבוד, והוא נזכר פעמים רבות בתפלתם. בקרב יהודי אתיופיה מסורת עתיקת יומין, ולפיה שמו של אביו של חבקוק היה '''דקר'''.

===קבר הנביא חבקוק===
קבר המיוחס לנביא חבקוק מצוי בשלושה מקומות בעולם: בשלושה מקומות בישראל לפי מסורות מסויימות. 
מסורת א'. נמצא בנחל חוקוק בגליל התחתון בישראל בסמיכות לקבר [[רבינו בחיי]] בן אשר מחבר הספרים רבינו בחיי על התורה וכד הקמח על פי [[יהדות|מסורת יהודית]].
מסורת ב'. נמצא קבר חבקוק בהר הזיתים – מסורת [[יהדות|יהודית]] נוספת שקבר חבקוק בסמיכות למערת חגי הנביא וקבר זכריה ויד אבשלום בהר הזיתים ירושלים על פי דברי מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל.
מסורת ג'. קבר חבקוק בתל קילא – קברו של חבקוק באתר ארכאולוגי ביהודה ושומרון בתל קילא על פי מסורת [[נצרות|נוצרית]]. 
מסורת ד'. נמצא במקום אחד ב[[איראן]], בעיירה בשם טוסרקאן (הקרובה לעיר המדאן) על פי מסורת [[ערבית (שפה)|ערבית]].

==פשר חבקוק==
באמצע המאה ה-20 התגלו במדבר יהודה מגילות מדבר יהודה, ובהן גם "פשר חבקוק" – חיבור מתקופת בית שני, המהווה מעין מדרש על ספר חבקוק.  כאשר הפשר מצטט את השם המפורש של האל מתוך הפסוק המקראי, השם מופיע בכתב העברי הקדום, ואילו בחלקי הפירוש, השם המפורש מוחלף בתיבה "אל".
==הנצחת הנביא חבקוק בישראל==
במקומות רבים ב[[ישראל]] הונצח הנביא חבקוק ברחובות על שמו, כגון "רחוב חבקוק" או "רחוב חבקוק הנביא" בערים; [[תל אביב]], [[חולון]], [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[ראשון לציון]], [[פתח תקווה]], [[קריית אתא]]. כמו כן ב[[יבנה]] ברחוב הדקל 6 הוקם [[בית הכנסת]] לכבודו בשם 'בית הכנסת חבקוק הנביא'.
[[קטגוריה:תנ"ך]]