עריכת הדף "ערב שבת"

{{בעבודה מתמשכת}}
'''ערב שבת''' הוא יום הכנה ל[[שבת]], עד שבערב{{הערה|1= התוועדויות [[תנש"א]] חלק א' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15928&st=%u05D4%u05DB%u05E0%u05D4%20%u05DC%u05E9%u05D1%u05EA עמוד 93]}} שבת ישנה כבר הטעימה -
"טועמיה חיים זכו"{{הערה|1=[[שער הכוונות]] ענין טבילת ערב שבת, פע"ח, שער יח רפ"ג. ועוד - נסמן ב[[ליקוטי שיחות]] ח"כ ע' 173
97.}} - של כל תבשיל
ותבשיל של שבת{{הערה|1= ראה [[מג"א]] או"ח הלי שבת סר"נ סוסק"א.
[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שם ס"ח. וראה [[לקוטי שיחות]] שם.}}. 

==הודו==
{{ערך מורחב|ערך=[[תהלים ק"ז]]}}
מתקנת [[הבעל שם טוב]] היא, לומר [[תהלים ק"ז|מזמור ק"ז]] בכל [[ערב שבת]] לפני [[תפילת מנחה]].

אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש, היה רבי [[אהרן גורדון]], שהיה גם רופאו. פעם אחת, באחת מערבי השבתות שבעת חוליו של המגיד, הוא עמד ליד מיטתו המגיד כדי להשגיח ולשמור על בריאותו, בעוד המגיד אמר את מזמור הודו שלפני [[תפילת מנחה]] של ערב שבת. כאשר הגיע המגיד לפסוק "כל אוכל תתעב נפשם", נתבטלה תאוות האכילה אצל תלמידו, עד שמאז טעם באוכל טעם טיט. כאשר המשיך המגיד באמירת המזמור, ועמד להגיע לאמירת פסוק "ויזעקו אל ה'", נמלט תלמידו של המגיד מהחדר, מכיוון שהרגיש שנשמתו עומדת לפרוח ממנו{{הערה|כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' צא.}}.

==מצות טועמיה חיים זכו==
{{ערך מורחב|טועמיה}}
כתוב בפסוק והי' ביום השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת, ומצוה על פי שולחן ערוך לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי' חיים זכו.

הרבי מציין, שלמרות שבדורנו יש אפשרות להכין את מאכלי השבת כבר מתחילת השבוע ולשמור אותם ב[[מקרר]] עד לשבת ואז רק להוציא ולחמם אותם, מפני המעלה והחשיבות שבדבר טרי, נוהגים להכין את מאכלי השבת דווקא בערב שבת ממש{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/12P69tUCI85ZwRdX-SFh1ycS8S8C9O0ry/view שיחת שבת פרשת וארא ה'תשד"מ, סעיף יב].}}.

בתורת החסידות מבואר הרמז בעבודת השם בהכנת המאכלים לשבת, שבכללות העולם אזי האלף השביעי נקרא "יום שכולו שבת", ואז תהי' הסעודה מלויתן ושור הבר, וידוע הפירוש על פי חסידות שיתגלה פנימיות התורה על ידי משיח שיבוא בב"א, וזה נקרא סעודת הצדיקים מנשמות הנקראים [[נוני ימא]], שהם נקראים לויתן מתורה ומצוות שלהם, וכל נשמות מ[[עלמא דאתגליא]] מתורה ומצוות שלהם נקראים [[שור]] הבר, ועל כן כיון שהתחיל יום השישי שנת ת"ק הייתה הזכות והמצוה לטעום מהמאכלים של שבת, ולכן נשלח לעולם הזה [[הבעש"ט]] לגלות פנימיות התורה, וכל מה שיתגלה פנימי' התורה על ידי הצדיקי' עד ביאת המשיח זה נקרא טעימא בעלמא, ועיקר הסעודה תהי' לעתיד אבל קודם לזה לא הי' ביכולת לנשמות בגופים לטעום מאילנא דחיי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/418&search=%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D כתר שם טוב ע' תיח] - מדברי אדמו"ר הרש"ב.}}.

==הכנות לשבת==
{{להשלים}}
ערב שבת הוא זמן שבו מוטל על האדם להתכונן לקראת השבת, וההכנות כוללות פרטים רבים, חלקם מופיעים בהלכה, חלקם התווספו לאורך הדורות על פי מנהג ישראל, וחלקם התחדשו בדורות האחרונים בעקבות חידושי הטכנולוגיה, כאשר האדם צריך לדאוג מבעוד מועד שלא להיכשל באיסורי שבת.

בין ההכנות שהאדם נדרש להתכונן לקראת שבת:

===קריאת שנים מקרא ואחד תרגום===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שניים מקרא ואחד תרגום]]}}

===טבילה במקווה===
נוהגים לטבול ב[[מקווה]] בערב שבת, כדי לקבל את קדושת השבת{{הערה|ספר המנהגים עמוד 25.}}. מסופר ב[[זוהר (ספר)|זוהר הקדוש]]{{הערה|זח"ב קלו, ב. כמו כן [[האר"י]] ז"ל היה טובל ביום זה, אחרי קריאת פרשת השבוע (שער הכוונות ענין טבילת ע"ש סב, א, וז"ל "אחרי קריאת הפרשה היה טובל הטבילה של ע"ש").}} שרב המנונא סבא היה טובל בנהר בערב שבת. לאחר הטבילה מדייקים לנגב את הגוף, אך משאירים אבר אחד לא מנוגב{{הערה|ראו שיחת ר"ח מר חשוון תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג ח"א עמוד 6-384): איתא בפע"ח (שער השבת פ"ד) בשם האריז"ל, כשהיה עולה מן הטבילה בערב שבת לא היה מנגב עצמו במטפחת. ולכאורה כיצד יתאים הדבר עם המובא בגמרא (פסחים קיא:) אודות הזהירות שלא ללבוש מנעלים ע"ג רגלים לחות (וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך אדה"ז חו"מ הלכות שמירת גו"נ סל"א). ואפשר לבאר זאת בב' אופנים: א) העילוי דשאיבת מי שבת (קדושת השבת) גובר ומכריע את הזהירות הנ"ל; ב) בפע"ח אין צורך להבהיר שצריכים להיזהר בניגוב הרגלים, שהרי זה ענין מובן מעצמו, ולכן מ"ש שהאריז"ל לא היה מנגב עצמו - הכוונה לשאר הגוף, ולא לרגליים. ובנוגע למעשה - לא ראיתי נזהרין בזה (שלא להתנגב) כאשר הולכים לטבול במקווה בערב שבת, ו[[ערב ראש השנה]] ו[[ערב יום כיפור]] (ולמעשה מתנגבים).. ואדרבה: מכו"כ טעמים מדייקים לנגב את הגוף לאחרי הטבילה, ולכל ראש - מצד ענין של "דרך ארץ" מכיוון שלבישת הבגדים ע"ג גוף לח פוגעת ב"נפש היפה" שבסביבתו כו'.. והעיקר  - מעשה רב שמנגבים את הגוף לאחרי הטבילה. ואלו שרוצים לדייק ולהתנהג ע"פ מ"ש בכתבי האריז"ל - יכולים להשאיר חלק מסוים בגוף שאין מנגבים אותו, כדי שישאב מי שבת, וע"י חלק זה מתפשטת קדושת מי שבת בכל הגוף.}}.

*החלפת הבגדים לבגדי שבת
*בדיקת הכיסים להימנע מטלטול מוקצה ובהוצאה מרשות לרשות
*כיסוי כל השולחנות שבבית במפה לבנה
*העברת המקרר למצב שבת
*העמדת פלטה / מיחם / כיוון שעוני שבת

==הוספה מחול על הקודש==
{{להשלים}}
על פי הלכה, אדם מחוייב להוסיף מחול על הקודש, ולכן יש להקדים ולקבל את קדושת השבת ולפרוש ממלאכה זמן מה קודם השקיעה.

כמו כן, גם בצאת השבת, נוהגים להוסיף מחול על הקודש ולאחר את הוצאת השבת זמן מה לאחר צאת הכוכבים{{הערה|אלחנן דב מרוזוב, '''[https://drive.google.com/file/d/1uaZEPB1XBuAx8dqBGAkR__oiBSLZDkld/view בענין הוספה מחול על הקודש]''', ספר פלפולים 'אבוא בגבורות' ישיבת תומכי תמימים ברינואה ב' אדר ה'תשפ"ה עמוד 436.}}

==ראו גם==
*[[רחיצת פניו ידיו ורגליו]]
*[[בגדי שבת]]

==קישורים חיצוניים==
*מיכאל זליגסון, '''[https://drive.google.com/file/d/14dHH2TT7pXK6-a_kYW1NDUXfX6N7FvDu/view ערב שבת: איחול "א' גוט'ן ערב שבת"]''', בתוך הערות וביאורים אהלי תורה א'רנו (ב) חג הסוכות ה'תשפ"ה עמוד 63 {{*}} יעקב הורביץ, '''[https://drive.google.com/file/d/1fe-5JdbZbWfoND0_dB-Obh9g6ZfHdcx-/view גליון א'רנז עמוד 49]''' {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/18TZv_EJLETE3QeZELgsI9qX3CjGySnNG/view גליון א'רנח פרשת וירא תשפ"ה עמוד 72]'''

{{הלכה}}
{{שבת}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]