עריכת הדף "פרק שירה"

'''בְּרַיְיתַּא דְפֶּרֶק שִׁירַהּ''' (מכונה ונקרא גם בכתבי הראשונים והאחרונים בשמות הבאים; '''פִּרְקֵי שִׁירַה''', '''פֶּרֶק שִׁירָה''', או '''שִׁירַתּ הַבְּרִיאַה''') היא חיבור קצר ([[ברייתא]]) המסוגנן בלשון [[חז"ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[הקב"ה]]. מרבית הקטעים הם פסוקים הלקוחים מה[[תנ"ך]], חלקם הגדול מ[[ספר תהלים]]{{הערה|כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים"}}{{הערה|והוסיף בביאורו וזו לשונו; דמעלת אמירת פרק שירה גדולה יותר ממעלת אמירת ספר תהילים וזו לשונו; '''כי יש בו יתר שאת ומעלה בענין זה מספר תהלים''', שכל מזמור יש בו סגולה להנצל מרעה או להביא טובה פרטית כפי מה שידוע משמוש תהלים, ופרק שירה הוא מיוחד ומסוגל לדברים כוללים כל מיני הצלה וצורך חיות האדם לשבח לאל יתברך בעולם הזה ובעולם הבא, וכמו שהעיד עליו [[רבי אליעזר הגדול]] שכל העוסק בפרק שירה זו בכל יום שהוא בן העולם הבא ונצול מפגע רע כו' '''מה שלא הועד על מי שעוסק בספר תהלים בכל יום'''}} פתיחת הברייתא היא בדבריהם של התנאים בשבח העוסק בפרק שירה במאמר התנאים [[רבי אליעזר בן הורקנוס]] הנקרא גם [[רבי אליעזר הגדול]] ו[[רבי יהודה הנשיא]]{{הערה|'''שְׁכָּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְנִצּוֹל מִיֵּצֶר הָרַע, וּמִפֶּגַע רַע, וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִינֹּם, וּמֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמַאֲרִיךְ יָמִים, וְזוֹכֶה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא'''}}.

יש במסורת היהודית שייחסו חיבור זה ל[[דוד המלך]] (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם המבי"ט{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/14113 "בית אלהים"], לרבי משה מטראני - [[ורשה]], 1872}}, ויש המוסיפים גם את [[שלמה המלך]] שחיברו עם אביו במשותף{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/24222 "פי אליהו"], לרבי אליהו דייץ - אלטונה, 1735}}.

תוכנו של המדרש, המייחס פרסוניפיקציה (האנשה) קיצונית לכל דבר בבריאה, דבר הנראה לכאורה זר ליהדות, עורר עליו במהלך הדורות ביקורות חריפות, ואף טענות לזיופים{{הערה|כן טען הרב משה תקו מהקדמונים שטען שברייתא דפרק שירה היא המצאה של [[הקראים]]}}. כתגובה, נתחברו למדרש פירושים והסברים שונים, על דרך הקבלה, הפילוסופיה, הדרשנות, ועוד.

מעניינת התייחסותו המחודשת של [[הריטב"א]] ליצירת ברייתא דפרק שירה אשר בו כל בריאה משבחת לאל באמירת פסוק השייך לה בטענתו שאין הכוונה שמשוררים ממש אלא הסברא נותנת שאילו היו יכולים לדבר היו משוררים כן. וכפי שכותב חידושי [[עין יעקב]] להרב [[יעקב אבן חביב]] ל[[מסכת עבודה זרה]] שמביא בשם [[הריטב"א]] וזו לשונו; ששירה זו ההיגיון נותן שאילו הייתה לחיה יכולת דיבור הייתה אומרת כך:{{הערה|הועתק במהדורות מאוחרות של חידושי הריטב"א למסכת עבודה זרה דף יז, א.}}: {{ציטוטון|פרק שירה שהעופות והחיות מקלסין, לאו שהם אומרים כלום, אלא סברא היא שאם היה להם פה לדבר יש להם לומר כך וכך}}.

==מבנה==
*קטעי פתיחה - ארבעה קטעים המנוסחים כברייתות העוסקות בשירה.
*חמשה פרקי שירה - חמישה פרקים בהם מתוארת השירה של כל בריה.
*קטע סגירה - קטע המנוסח כברייתא על ר' יהושע בן קרחה{{הערה|ובגרסאות מדוייקת רבי ישעיה תלמידו של [[רבי חנינא בן דוסא]]}}.

==בכתבי האר"י ובחסידות חב"ד==
א. בכתבי תלמידי [[האר"י]] כהרב [[חיים ויטאל]] מפליג בשבח פרק שירה על פי הקבלה{{הערה|בהקדמת מהרח"ו לשער המצוות}} שאמירתה מביאה שפע לכל הנבראים{{הערה|רבי [[חיים ויטאל]] בספרו ליקוטי תורה בפרשת ואתחנן מלמד על סודם המופלא של קריאת פרקי שירה ככתוב וזו לשונו; "סוד פרקי שירה רם ונישא לאמרו בכל יום, דע כי כל הנבראים בעולם יש להם שר למעלה להמשיך עליהם שפע והיא על ידי אמירת השירים למטה. ועל ידי השירה משפיע חיותו"}}.

ב. גדול תלמידי [[הבעל שם טוב]] ומנחיל החסידות [[המגיד ממזריץ']] בספרו [[מגיד דבריו ליעקב]]{{הערה|(סב, אות ב)}} מזכיר את פרק שירה וכותב וזו לשונו; הנה "חכמה עילאה" נקרא ריש דרגין ו"חכמה תתאה" היא המתהפך נעשה שיר זהו '''פרק שירה''' - רצה לומר החכמה שבו שמשורר שהולך לשלימותו, ועל דרך זה היו, הלוים משוררים, כי הכהנים עובדים במחשבתם, והלוים מגביהים הדבר המקורב עד עולם המחשבה על ידי שירם.

ג. ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|פרשת [[בהעלותך]]}} מצטט [[אדמו"ר הזקן]] מפרק שירה על אווז הבר ומבאר: "מה שאמרו בפרק שירה{{הערה|פרק שירה פרק ד}}, [[אווז|אווז הבר]] המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת שיר, '''קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פָּנוּ דֶּרֶךְ יְהוָ"ה יַשְׁרוּ בַּעֲרָבָה מְסִלָּה לֶאֱ-לֹהֵינוּ'''{{הערה|[[ישעיהו]] פרק מ פסוק ג}}. פירוש, '''קול''' - היינו המשכה '''הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב'''{{הערה|ספר [[בראשית]] (פרק כז פסוק כב)}}, שנמשך בבחינת '''מדבר''' ושממה הוא העולם הזה, '''פנו דרך הוי'ה''' - להיות בו המשכת דרך הוי'ה":

ד. ה[[צמח צדק]] ב[[יהל אור|ספר יהל אור (תהילים)]] פירוש על [[תהילים]]{{הערה|במזמור ([[תהלים צ"ג]] פסוק ד)}} מזכיר את פרק שירה וזו לשונו; '''מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהוָ"ה''' - זה הפסוק הוא שיר של [[ים|ימים]] בפרק שירה שלו:

ה. גם ב[[דבר מלכות משפטים]]{{הערה|סעיף ח, ובהערה 73.}} מציין הרבי, גם לפרק שירה בהמשך לפסוק שמביא{{הערה|משפטים כב, ח.}} וזו לשונו: "'''עַֽל־כׇּל־דְּבַר־פֶּ֡שַׁע עַל־שׁ֡וֹר עַל־חֲ֠מ֠וֹר עַל־שֶׂ֨ה עַל־שַׂלְמָ֜ה עַל־כׇּל־אֲבֵדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יֹאמַר֙ כִּי־ה֣וּא זֶ֔ה עַ֚ד הָֽאֱלֹהִ֔ים יָבֹ֖א דְּבַר־שְׁנֵיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעֻן֙ אֱלֹהִ֔ים יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ'''", "ולהעיר, שפסוק זה הוא השירה ד[[זאב]] טורף"{{הערה|פרק שירה פ"ה}}, "שרומז על השירה שמצד ביטול והפיכת הענינים הבלתי-רצויים על ידי זאב טורף דקדושה":

מהתייחסות רבותינו נשיאנו לפרק שירה נראה שלא חששו לטענות עליו.

ו. כמו כן נהוג לומר תפילה לאחר אמירת פרק שירה והודפסה יחד עם פרק שירה בסיומו{{הערה|נוסחתה דומה לזו שהתחברה לאומרה לאחר אמירת [[שיר השירים]] והתחברה על ידי הרב [[מרדכי גרוס]]}}.

ז. במשך הדורות הודפס בעיקר פרק שירה ב[[סידור קרבן מנחה]] סידור תפילה המיועד להנשים שהורגלו באמירתו יותר מהגברים, בשנת תרנ"ז הודפס על ידי אדמו"רי חב"ד סידור קרבן מנחה לפי נוסח האריז"ל ושם הודפס גם פרק שירה. 
{{הערות שוליים}}

{{קצרמר}}

[[קטגוריה:מדרש]]