עריכת הדף "רחצה"

'''רחצה''' היא פעולה של שטיפת הגוף במים לצורך ניקיון הגוף עבור שמירת ההיגיינה. לאורך ההיסטוריה, לא היו מים זמינים בבתים פרטיים והרחצה נעשתה בבתי מרחץ ציבוריים, או בחיק הטבע בנהרות ובמפלים.

על פי הלכה, אדם מצווה לרחוץ את גופו בערב שבת ויום טוב.

==הרחצה בהלכה==
הרמב"ם קובע בהלכות דעות, כי דרך הרחיצה היא שאדם ירחץ את עצמו לפחות פעם בשבוע, וירחץ את כל הגוף במים חמים (אך לא חמים ברמה כזו שהגוף נכוה בהן), ואת הראש בלבד - במים חמים מאוד, שהגוף נכוה בהן, ולאחר מכן יחזור וירחץ את כל גופו במים פושרים, ולאחר מכן במים פושרים יותר, עד שלבסוף ירחץ את הגוף במים קרים (אך על הגו בלבד, מבלי שיעבור על הראש מים שאינם חמים). הרמב"ם קובע שלא בריא לאדם להאריך בשהות במרחץ{{הערה|רמב"ם הלכות דעות הלכה ט"ז.}}.

גם בסדר הרחיצה, צריך האדם קודם לרחוץ ולחוף את ראשו, לאחר מכן את גופו, וגם ברחיצת הגוף - לרחוץ קודם כל את יד ימין ואחר כך את יד שמאל, וכן להקדים רגל ימין לרגל שמאל{{הערה|מסכת שבת דף סא עמוד א.}}.

מלבד הרחיצה מידי שבוע, על פי הלכה אדם מחוייב לרחוץ את עצמו לכבוד שבת{{הערה|רמב"ם הלכות שבת פרק ל' הלכה ב'. שולחן ערוך אורח חיים סימן ר"ס סעיף א'. וראו ויקרא רבה פרשה ל"ד, ג'): פעם אחת בערב שבת ראו התלמידים  את הלל הזקן הולך בדרך, ואמרו לו: רבי, להיכן אתה הולך? אמר להם: לעשות מצוה. אמרו לו: איזו מצוה? אמר להם: לרחוץ עצמי בבית המרחץ לכבוד שבת. אמרו לו: וכי זו מצוה היא?! א"ל: כן, מה אם איקונין (=פסל) של מלכים שמעמידים אותו בבתי טרטיאות ובבתי קרקסיאות מי שנתמנה עליהם הוא מורקן ושוטפן והן מעלין לו מזונות, ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי מלכות, אני שנבראתי בצלם ובדמות, דכתיב (בר' ט', ו'): 'כי בצלם א-להים עשה את האדם' על אחת כמה וכמה".}}, וכדי שיהיה ניכר שהרחיצה היא לכבוד שבת, יש להשתדל להתרחץ ביום שישי דווקא, ולאחר חצות{{הערה|רמ"א (סי' רס"ב סעי' ג'), כה"ח (סי' ס"ק ל"ז). שער הכוונות דף סב.}}.

בחוברת [[סדר הנהגה לתלמידים]] ש[[הגהה|הוגהה]] על ידי הרבי, נכתבה ההוראה "רחץ כל גופך איזה פעמים בשבוע"{{הערה|1=[https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/64657_he_6.pdf עמוד 14]. וראו בעמוד 15 שם שבתחילה נכתב "לא פחות מפעם אחת בשבוע" והרבי מחק ותיקן שיהיה כתוב 'איזה פעמים בשבוע'.}}.

===רחיצה לפני ואחרי מקווה===
ב[[מקווה|מקוואות]] טהרה רבים תלויים שלטים המעוררים על החובה לרחוץ את הגוף קודם הטבילה. הסיבה העיקרית לכך היא להסיר מעל הגוף כל לכלוך שעלול לחצוץ בזמן הטבילה ולפסול אותה{{הערה|ובטבילה דאורייתא, לדאוג שהגוף כולו יהיה רטוב כולל מקומות מוסתרים וכפלי הגוף, כך שכאשר נכנסים לבריכת הטבילה כל הגוף יהיה מכוסה במים כולל קמטים ומקומות מוסתרים.}}, ובנוסף, על יסוד החובה של 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' ו[[אהבת ישראל]], להוסיף בהיגיינה ולמנוע מצב של לכלוך מי הטבילה והעברת חיידקים ומחלות מטובל אחד לשני.

לעומת הרחיצה במקלחת לפני המקווה שהינה חובה גמורה, בטבילה דאורייתא יש להימנע מרחיצה לאחר הטבילה, זאת על יסוד גזרת חז"ל בנוגע לטבילת כהן לאכילת תרומות וטהרות, שחששו שאנשים יתבלבלו ויחליפו את הטבילה ברחיצה ויחשבו שמספיק להתרחץ בלבד{{הערה|גמרא מסכת שבת דף יד עמוד א'. אחת הגזירות שכזרו בית שמאי והתקבלה בכל ישראל, שהבא ראשו ורובו במים שאובים לאחר הטבילה - טמא, וצריך לטבול שוב.}}, והרמ"א פסק כך להלכה{{הערה|יורה דעה סימן ר"א סעיף ע"ה. וראו יביע אומר חלק י' סימן יט שמנהג הספרדים להקל בכך, ובאגרות משה חלק יורה דעה חלק ב' סימן צו שפסק לאסור.}}.

גם בטבילת טהרה קלה יותר, דוגמת [[טבילת עזרא]] שהדבר מותר, מנהג חסידים הוא להימנע מלהתרחץ לאחר המקווה, ובפרט על פי קבלה, שיש עניין להשאיר לפחות חלק מהמים של המקווה על הגוף (ולכן גם נמנעים מלנגב את כל הגוף ומשאירים לפחות חלק קטן בגוף לא מנוגב){{הערה|1=הרב ברוין: [https://chabad.info/beis-medrash/146902/ האם יש בעיה להתקלח אחרי הטבילה במקווה?] {{וידפו}}}}.

===רחצה במקום מקווה===
מקור המנהג הוא בספר הטור, שכתב שעבור [[טבילת עזרא]], אפילו לדעות המחמירות וסוברות שלא בטלה, ניתן להסתפק ברחיצת תשעה קבין{{הערה|טור אורח חיים סימן רמא: "ויש חסידים ואנשי מעשה שהיו מחמירין על עצמן וטובלין לקירוין להתפלל, וחומרא יתירה היא זו, שאף להרי"ף שכתב שיש מצריכין טבילה לתפילה, לאו דוקא טבילה אלא רחיצה בתשעה קבין. ואני כתבתי למעלה שאין צריך לא טבילה ולא רחיצה. והמחמיר תבוא עליו ברכה.".}}, אך המחמיר ומהדר לטבול במקווה כשר, תבוא עליו הברכה.

מקובל לפסוק ש'תשעה קבין' בשיעור הנהוג כיום הוא כ-12 ליטר{{{הערה|ובשו"ת מנחת יצחק כתב שהמחמירים - 36 ליטר.}}, שצריכים להישפך על הגוף ברצף מתמוך ארבעה כלים לכל היותר, כשההתחלה מהשפיכה של הכלי השני תתחיל לפני שנפסק הקילוח מהכלי הראשון וכן הלאה. במקלחת רציפה, תלוי הדבר בעוצמת הלחץ והזרם, ומדובר על זמן משוער של כ-4 דקות{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15001&CategoryID=2374 פינת הלכה ומנהג שיחה שבוע 1681]. [https://din.org.il/2020/01/23/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%98-%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%94/ אתר 'דין' שיעור ט' קבין במקום טבילה]. [https://col.org.il/news/123943 הרב בלינוב: טבילה עם תשעה קבין באמבטיה - מהם הכללים?].}}.

===רחצה בשבת===
חכמים גזרו שלא לרחוץ בשבת את כל הגוף או רובו בשבת במים חמים, כדי שלא יבואו לחתות בגחלים ולחמם את המים בשבת עצמה.

עם זאת, לרחוץ רק חלק מהגוף במים שהתחממו מערב שבת, או לרחוץ את כל הגוף במים קרים - מותר{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן שכו.}}, ולמרות שהדבר מותר מעיקר הדין, כיון שהרחיצה בשבת עלולה להיות כרוכה באיסור סחיטה של השיער ובאיסור סחיטה בשעת הניגוב, ולכן פשוט המנהג במדינות אשכנז שלא לרחוץ בכלל את כל הגוף בשבת ואפילו במים קרים, וכך פוסק אדמו"ר הזקן להלכה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3771162 סימן שכו סעיף ו'].}} (אך טבילה במקווה מותרת).

==ראו גם==
*[[צחצוח שיניים]]

==קישורים חיצוניים==
*הרב ברוך אברלנדר, '''[https://drive.google.com/file/d/1CRzsQfT6irXjelLpg8C1Zeso5ZJtGdWj/view רחיצת הגוף במים חמים ביום טוב]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה ג' תמוז תשפ"ג עמוד 145

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניקיון]]