עריכת הדף "רש"י"

{{דמות
| שם = רבי שלמה יצחקי
| תמונה = רשי תמונה גדולה.png
| תיאור=ציור מפורסם המיוחס לרש"י
| כינוי = רש"י
| תאריך לידה = [[ה' באדר]] ד'ת"ת
| מקום לידה = טרואה, צרפת
| תאריך פטירה = [[כ"ט בתמוז]] ד'תתס"ה
| מקום פטירה = טרואה, צרפת
| מקום קבורה = טרואה, ממלכת צרפת
| מקום פעילות = טרואה, רוזנות שמפאן, ממלכת צרפת
| השתייכות = [[ראשונים|ראשוני]] [[גרמניה|אשכנז]]
| רבותיו = אביו רבי יצחק ירחי, וכן רבי יעקב בן יקר, רבי יצחק סגן לויה ורבי יצחק בן יהודה - תלמידי [[רבנו גרשום|רבנו גרשום מאור הגולה]]
| תלמידיו = חתניו רבי מאיר בן שמואל והריב"ן, נכדו ה[[רשב"ם]], רבי יוסף קרא, רבי שמעיה, רבי שמחה מוויטרי, ובני הדור הראשון של [[בעלי התוספות]]
| חיבוריו = פירוש על מרבית ה[[תנ"ך]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]
}}
[[קובץ:רשי 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מדרשו של רשי בוורמיזא]]
'''רבנו שלמה יצחקי''' הנודע בכינויו '''רש"י'''{{הערה|יש האומרים שהכוונה בראשי תיבות רש"י היא '''רבן של ישראל''' או '''ראש שבטי ישראל'''.}} ([[ה' באדר]] ד'ת"ת, 1040 בערך – [[כ"ט בתמוז]] ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה [[תלמיד חכם]] [[יהדות צרפת|צרפתי]] נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים. נחשב לגדול מפרשי ה[[תנ"ך]] וה[[תלמוד]], וכונה בשם "פרשנדתא" (פרשן דתא - פרשן הדת){{הערה|'''על ה[[ראשונים]] ועל ה[[אחרונים]]''', בהוצאת [[מכון צורבא מרבנן]], מהדורה רביעית.}}. פועלו ופירושיו השפיעו רבות על עיצוב דמותה של היהדות.

==תולדות חיים==
נולד בטרויש{{הערה|כיום טרואה.}} לרבי [[יצחק הצרפתי]] שהיה מיוחס ל[[דוד המלך]].

בהיותו בגיל שמונה, עזב את עיר הולדתו, בדרכו לוורמייזא{{הערה|כיום וורמס.}}, ומגנצא{{הערה|כיום מיינץ.}}, מרכזי הלימוד היהודי. לאחר שנים של לימוד, בהיותו נשוי ואב לשתי ילדות, חזר רש"י לעיר הולדתו טרואה, כדי להנהיג את הקהילה היהודית במקום.

בהיותו בטרואה הנהיג רש"י את הקהילה בגאון, הוא המשיך לכתוב את פירושיו{{הערה|מתוך ענווה החל לפרסמם בגוף שלישי, וקרא להם 'עבודות ש"י' (ר"ת של שמו, שלמה יצחקי). יהודי טרואה, הם אלו שהוסיפו את האות ר' המסמלת את "רבינו" לתחילת המילה, והפכו אותה לכינוי הידוע, רש"י.}}.

לקראת פטירתו, החל מסע הצלב הראשון, ובו יהודים באיזור הריין - וביניהם תלמידים ו'חברים' של רש"י - נתפסו ונרצחו בידיהם הטמאות של הצלבנים. מיהודי טרואה נחסך שביל הדמים, אך לא האימה.

בעקבות מסעות הצלב, רש"י התמודד עם שאלות הלכתיות בקשר ליהודים שהתנצרו מתוך אונס, ומה היחס אליהם כעת. לעת זקנתו, רש"י נשאר בעיקר בביתו, והכתיב לנכדו ר' שלמה בן מאיר (לימים ה[[רשב"ם]]).

==משפחתו==
לרש"י לא היו בנים, אלא שלוש בנות, ובהיות הדבר כך, רש"י שיתף אותם בפירושיו, והם עזרו לו בכתיבת פירושו על התנ"ך והתלמוד וסייעו לו בעניית מכתבים בקשר לשאלות הלכה שנשלחו אליו, מאוחר יותר בנותיו יוכבד ומרים נישאו לשני תלמידי חכמים, ר' מאיר ורבי יהודה בן נתן, שעם הזמן כתבו פירושים משלהם על התורה. ילדיהם ונכדיהם היו גם הם מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת ונקראו בשם הכולל, בעלי התוספות. ביניהם נכדו הידוע של רש"י - [[רבינו תם]] - שהנהיג את הדור הבא בתקופה הקשה של מסעות הצלב.

==שמו==
שמו המקורי של רש"י הינו "שלמה ירחי", ירחי כדי להזכיר שהוא או אביו רבי יצחק הצרפתי התגוררו בלוניל שב[[צרפת]] (פירוש השם 'לוניל' ב[[צרפתית]] = 'ירח'), מפני שהיו מכנים אותו בתקופה ההיא 'רבינו שלמה', - ר"ש וכדי לא לומר ר"ש שפרושו עני, הוסיפו את השם ירחי או יצחקי לרמז את שם אביו.

==פירושו על התורה==
פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש המצוי והנלמד ביותר, והוא נמצא ברובם ככולם של החומשים המודפסים. הייחודיות של פירוש זה שהינו גם פשטני ומיועד ל"בן חמש למקרא", ומאידך יש בו עומק רב וגם למדנים גדולים לאורך הדורות העמיקו בפירושו.

==פירושו לתלמוד==
'''פירוש רש"י לתלמוד''' הוא הפירוש הידוע ביותר ל[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], משמש כפירוש לכל לומד, ומטרתו לפרש את הגמרא לפי הפשט, גם כאשר הדבר נוגד להלכה למעשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/295.htm אגרות קודש חלק ב עמוד רמב].}}.

===התבטאויות [[רבותינו נשיאינו]] על פירושו===
[[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם:{{ציטוטון|פירוש [[רש"י]] אויף [[חמשה חומשי תורה|חומש]] איז יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י אויף [[גמרא]] איז פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי}}. '''תרגום מ[[יידיש]]''': פירוש [[רש"י]] על [[חמשה חומשי תורה|חומש]] הוא יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י על [[גמרא]] פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי.{{הערה|1=[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98 היום יום, כ"ט שבט.]}}

הרבי העיד על עצמו:{{ציטוטון|איך [[קאך|קָאך]] זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י}} [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י]{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=689 התוועדויות [[תשמ"ה]] ח"א].}}.

==שיטת רש"י בתורתו של הרבי==
{{ערך מורחב|ערך=[[שיטת הלימוד של הרבי#דרך הלימוד בתורתו של הרבי|שיטתו של הרבי בלימוד רש"י על התורה]]}}
לאחר פטירת אמו בשנת [[תשכ"ה]] החל הרבי לזכרה, לבאר מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.

בשיחה מיוחדת הגדיר הרבי את רש"י כ'מלמד טוב', וכ'ראש המלמדים'{{הערה|התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמוד 529.}}.

לעיתים מגדיר הרבי את פירוש רש"י על הגמרא כ"פשוטו של ש"ס", כשם שפירושו על התורה הוא "פשוטו של מקרא"{{הערה|1=התוועדויות תשמ"ו חלק ד' עמוד 241. לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 34. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4595&st=&pgnum=515&hilite= שיחות קודש תשכ"ז עמוד 494]. תורת מנחם הדרנים על הש"ס, ועוד. וראה יד מלאכי כללים א-ב.}}.

==הרבי מעודד עורכי ספרים על פירוש רש"י לתורה==
הרבי עודד רבות עורכים ומחברים שכתבו ספרים וביאורים על פירוש רש"י לתורה, לעסוק בכך, וביניהם: הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]], מחבר הביאור "[[שי למורא]]" (ראו בערכו). הרב [[שאר ישוב הכהן]] שעמד בראש מפעל "רש"י השלם" (ראו בערכו. {{הערה|בהקדמת הרב שאר ישוב כהן לחומש "רש"י השלם", חלק א, עמ' 18, כותב: "נציין כי בעבודתנו זו זכינו לעידוד רב מאת כ"ק האדמו"ר מלובאביטש, הרב מנחם מנדל שניאוראסאן שליט"א, ששיחותיו על פירוש רש"י מהוות אבן יסוד בלימוד דברי רבנו רש"י, "ראש בני ישראל".}}), הרב [[חיים שלום סגל]] שערך את "תוספת רש"י" (ראו בערכו), ר' פנחס דורון שחיבר את הספר "ביאור סתומות ברש"י" [פירוש מקומות מוקשים וסתומים בפירוש רש"י על התורה]{{הערה|בהקדמתו לספר "ביאור סתומות ברש"י", חלק א [בראשית], עמ' 9, כותב הרב דורון: "בראש וראשונה עליי להודות לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש... שממש דחף אותי והמריץ בי ללא הרף לבל אתייאש מן המשימה הכבדה, אלא אמשיך בעבודת הכתיבה עד גמירא. כל פעם שהייתי במחיצתו לקבל דולרים מיד קודשו, היה שואל אותי: "איהר קומט מיט א ספר, צו אן א ספר?" "ווען קומט עס שוין ארויס?" [="אתם באים עם ספר או בלי ספר? מתי זה כבר ייצא לאור?"]. עם זאת היה נותן לי כמה דולרים - עיתים עד שישה - ואומר: "דער דולר איז פאר דעם לעצטען ספר, און דער איז פאר דעם ספר" (כשהגשתי לו כרך חדש), "און דער איז פאר דעם קומענדיקן ספר וכו'" [=דולר זה הוא בשביל הספר הקודם וזה בשביל ספר זה, וזה בשביל הספר הבא וכו']. כך שמורה אצלי מעטפה של דולרים של עידוד כאלה. הודות לדחיפוֹת ועידוד אלה, בירכתי ב"ה על המוגמר וזכיתי בעזרת השם יתברך להשלים את הביאור על חמישה חומשי תורה".}}, ועוד רבים.

==ראו גם==
* [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]]
* [[כללי רש"י (ספר)]]
*[[שיחות רש"י]]

==לקריאה נוספת==
*[[יחזקאל סופר]], '''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, [[תשע"ה]].

==קישורים חיצוניים==
* [[שיחות לנוער]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=1206 תולדות חייו של רש"י] - באתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]] {{חב"ד}}
*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3004166 הגאונות שבפשטות: מפעלו הפרשני האדיר של רש''י על התורה]''' באתר {{בית חבד}}
*[http://rashi541820.blogspot.co.il/2016/11/blog-post.html גליונות מפעל מתיבתא דרש"י ללימוד והעמקה בפירוש רש"י על החומש]
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/13-10-2016-11-32-13-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%92-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf איך קאך זיך דאך בלימוד פירוש רש"י]''', סקירה על ביאורי הרבי לפירוש רש"י, בתוך קובץ של [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז גליון ג' עמוד 15
*[http://rashi541820.blogspot.co.il/2016/12/blog-post_28.html הספר 'לב החכמה-כללי רש"י'/ מאיר גבריאל מימון] - באתר רש"י ופרשת השבוע.
*'''[https://col.org.il/news/132298 קורות חייו של גדול המפרשים, שפירושיו - בכל חומש וגמרא]''' {{COL}}

{{ראשונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:רש"י|*]]
[[en:Rashi]]