עריכת הדף "שלמה שניאור זלמן שניאורסון"

{{דמות
|שם=שלמה זלמן שניאורסון
|תמונה=Magen.jpg|250px
|תיאור=שער הספר מגן אבות
|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט
|חיבורו העיקרי=
|תאריך לידה=[[תק"צ]] - 1830
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] - 26 במאי 1900
|מקום פטירה=
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=
|חסידות=[[חב"ד-קאפוסט]]
|מקום מגורים=
|מקום פעילות=
|מספר בשושלת=
|הקודם=אביו [[יהודא לייב שניאורסון]]
|הבא=אחיו [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]]<br />ואחיו [[שמריהו נח שניאורסון]] <br />(שנהגו אדמו"רות ביחד).
|תחילת כהונה=
|סיום כהונה=
|רבותיו=
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו= מגן אבות
|אב=
|אם=
|בת זוג=
|ילדים=
|השתיכות=[[חסידות חב"ד קאפוסט]]
}}

האדמו"ר רבי '''שלמה זלמן''' בן רבי יהודה לייב '''שניאורסון''' מ[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]], נולד ב[[ליובאוויטש]] בקיץ שנת [[ה'תק"צ]] (1830), ונפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] (26 במאי 1900).

==תולדות חיים==
נולד לרבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מקאפוסט, בשנת [[תק"צ]]. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] וסבו, [[שלמה פריידעס]]{{הערה|הצמח צדק קרא לו בשמו ללא השם 'שניאור', וכן רבים קראו כך, לרוב היה חותם 'שלמה זלמן' וכמה פעמים מצינו שחתם ש' זלמן או שלמה ש' זלמן. בספר 'הוצאת ספרים קה"ת' , ניתן לראות תמונה שבעריכת שושלת היחס, נכתב שמו שניאור זלמן, והרבי מחק את המילה שניאור והוסיף בשולי הדף בכתי"ק 'שלמה'.}}. לברית מילה היה [[הצ"צ]] סנדק{{הערה|רשימת היומן עמוד רפה.}}. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. כמו כן, [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מקרבו מאד והיה לומד איתו יחד עם [[אדמו"ר המהר"ש]]. למד יחד עם [[אדמו"ר המהר"ש]] ובנו של ר' [[נחמיה מדוברובנה]] אצל פיישע המלמד{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד רפה (ושם שלמדו כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה כבן עשר).}}. [[נישואין|נשא]] את בתו של החסיד רבי [[יעקב לייב לוריא]] מליעפלי, ב[[י' טבת]] [[ה'תר"ז]]. ה[[חתונה]] התקיימה ב[[ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] השתתף בחתונה ואמר על החתונה וה[[שבע ברכות]] הרבה [[מאמר]]י חסידות. מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בנגלה ובחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, לליובאוויטש.

שימש באדמו"רות שלושים וארבע שנים. בשנת תר"ס חלה ונסע ל[[מוסקבה]] לצרכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר ב[[כ"ז באייר]]. 

ממלאי מקומו אחרי הסתלקותו היו אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער מרציצה]] ואדמו"ר הרש"נ רבי [[שמריה נח שניאורסון|שמריה נח]] מ[[בוברויסק]]. אך רוב החסידים נסעו לליאדי, לאדמו"ר [[יצחק דובער שניאורסון]], שנפטר בשנת [[ה'תר"ע]].

==אדמו"ר לחסידי קאפוסט==
רבי שלמה זלמן היה נכדו של אדמו"ר הצמח צדק. חמשה מבניו של [[הצמח צדק]] שמשו כ[[אדמו"ר|אדמו"רים]]{{הערה|ארבעה אדמו"רי חב"ד ואחד אדמו"ר לשושלת טשערנוביל. האדמו"רים החב"דיים: המהרי"ל מקאפוסט, הרחש"ז מליאדי, המהרי"ן מליאדי, וממשיך הדרך בליובאוויטש - המהר"ש. והאדמו"ר מאוורוטש - בתור אדמו"ר לחסידי טשערנוביל. כמו שכותב [[אדמו"ר הריי"צ]] בהקריאה והקדושה של חשוון תש"ב 'הוד כ"ק אדמו"ר מוהרי"ל וכ"ק אחיו הרבנים הם דור רביעי לנשיאי חסידי חב"ד'. ועל האדמו"ר מאוורוטש כותב הנ"ל שהוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשערנוביל. ועוד כיוצ"ב.}}. כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "[[חב"ד-קאפוסט]]", השוכנת דרומית ל[[ויטבסק]] (היום בבלארוס). מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שנהג באדמו"רות ואף בחיי אביו נהג באדמו"רות, ואף הכיר את סבא רבה שלו, [[בעל התניא]] מקים [[חסידות חב"ד]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי הרבי המהר"ש, רבי [[שמואל שניאורסון]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי [[בעל התניא]] מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ה[[התבוננות]] השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות ו[[ענווה]] מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר "אדמו"ר" היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו.

==מאמרי החסידות שלו==
השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה.

ספרו '''מגן אבות''' (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו ה[[צמח צדק]], יצא לאור לראשונה ב[[ברדיטשוב]] בשנת [[ה'תרס"ב]] בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם ב[[גימטריה]] "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס ב[[וילנה]] בשנת [[תרס"ג]]. בנו של ה'מגן אבות', הזהיר צפני השגת הגבול והטעויות שיימצאו בספר הנ"ל (המליץ 27.9.1903).

שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת [[אדמו"ר מהר"ש]], אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ"ה [[תשרי]] תש"ל, אמר הרבי לגיסו הרש"ג (נדפס ב[[תורת מנחם]] מנחם ציון חלק ב' ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם "געשמאקע מאמרים", "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר.. הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". וב"אגרות קודש" של הריי"צ (חי"ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע". 

הסתלק ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] ומנוחתו כבוד בקאפוסט.

כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד.

==ספריו==
{{ערך מורחב|מגן אבות}}
* '''מגן אבות''' - שבעה כרכים{{הערה|בהוצאות האחרונות נצטמצם לב' כרכים.}}.
* '''דרושים יקרים''' - כרך אחד הכולל שני דרושים ארוכים ועמוקים.

==משפחתו==
* בנו (יחידו) '''ר' יהודה לייב'''. אשתו פערל בת ר' אברהם דוב מאגאזאניק מברדיטשוב מגזע ר"מ מטשרנוביל.
* חתנו ר' '''ישראל יחיאל אלטער הענלין''' - אב"ד פאלצק.
** בנו, דובער (בוריס). נישא לחיה-רחל ב"ר וולף וינארוב. 30.9.1919. באודסה. נפטר שם ב-1962.
** בתו, צפורה. נישאה לגדליה בן הרב יצחק-יואל רפאלוביץ  ט"ו סיון תרס"ב (המליץ 17.7.1902).
** בנו, מנחם מענדל. נישא למושא ב"ר יחזקאל מייזל (המליץ 3.11.1902).
** בנו, שלום. נפטר תשל"ד, בסט-פטרבורג.
** בתו, מוסיא.
*חתנו, הגאון ר' [[חנוך העניך גינזבורג]] - רבה של [[סמולנסק]]
* בתו רחל לאה, אשת הגאון ר' חיים יעקב ווישליצקי
* בתו רבקה, נפטרה בתרצ"ט בפטרבורג (לנינגראד)

==מחסידיו המפורסמים==
בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי [[חיים מאיר היילמן]], מחבר ספר על תולדות חב"ד בשם "[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]", ורבי [[יוסף רוזין]], ה"רוגאטשובי". [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]] שייך במקורו ל[[חסידות קאפוסט|חב"ד-קאפוסט]].
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תק"צ]] - [[כ"ז באייר]] [[תר"ס]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]] מרצ'יצ'יה והאדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"ס]]