עריכת הדף "תהלים ה'"

{{חלונית
|ניקוד=כן
|כותרת= תהלים ה' {{ש}}לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד.
|תוכן=
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד.{{ש}}
'''ב:''' אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה' בִּינָה הֲגִיגִי.{{ש}}
'''ג:''' הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵא-לֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל.{{ש}}
'''ד:''' ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה.{{ש}}
'''ה:''' כִּי לֹא אֵ-ל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע.{{ש}}
'''ו:''' לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ שָׂנֵאתָ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן.{{ש}}
'''ז:''' תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב ה'.{{ש}}
'''ח:''' וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ.{{ש}}
'''ט:''' ה' נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ.{{ש}}
'''י:''' כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן.{{ש}}
'''יא:''' הַאֲשִׁימֵם אֱ-לֹהִים יִפְּלוּ מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵמוֹ כִּי מָרוּ בָךְ.{{ש}}
'''יב:''' וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ.{{ש}}
'''יג:''' כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ.{{ש}}
}}
'''תהלים ה'''' הוא המזמור ה-5 ב[[תהלים]]. הפרק מיוחס ל[[דוד|דוד המלך]], והוא הפרק היחיד ב[[תהלים]] שכותרתו היא "למנצח אל הנחילות"{{הערה|רש"י מביא את פירוש מנחם בן סרוק ש'נחילות' הוא שם כלי זמר, ובמצודות פירש ששם הכלי הוא על שם הצליל שלו שדומה לזמזום נחיל הדבורים, ואילו במדרש ובאבן עזרא, שהוא לשון נחלה, ורש"י מעצמו פירש שמדבר על אויבי ישראל שבאים בגדודים כנחילי דבורים.}}.

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה החמישית ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-4, ועד ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-5.

==תוכן==
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל [[יחיד]] שהרשעים בשביל מעשיהם יאבדו, [[צדיקים|וצדיקים]] [[שמחה|ישמחו]] בשביל [[גמילות חסדים|מעשיהם הטובים]]".

ניתן לחלק את הפרק ל[[ארבע|ארבעה]] חלקים:
*'''פסוקים [[ב]]'-[[ד]]'''': בקשה על עצם התפילה, שתתקבל לפני [[ה']].
*'''פסוקים [[ה]]'-[[ז]]'''': הבעת [[בטחון|ביטחון]] שה' לא רוצה במעשי הרשעים.
*'''פסוק [[ח]]'''': הקבלה בין הרשעים לבין דוד, הדבק ה'.
*'''פסוקים [[ט|ט']][[שלוש עשרה|-י"ג]]''': [[תפילה]] לה' [[ברכה|שיברך]] אותו עם שאר הצדיקים, ויאבד את הרשעים.

==ב[[נוסח האר"י|נוסח]] [[תפילה|התפילה]]==
[[פסוק]] [[ח]]' נאמר מידי [[יום]], בפתיחת ל[[שחרית#קורבנות|קרבנות]], כחלק בתפילת "[[מה טובו]]" הנאמרת בכניסה ל[[בית כנסת|בית הכנסת]].

פסוקים [[ב]]' [[ד|וד']] נאמרים כחלק מה[[סליחות]], בהטיה ללשון רבים: "אמרינו האזינה ה', בינה הגיגנו", "ה' בוקר תשמע קולנו, בוקר נערוך לך ונצפה".

(בנוסח עדות המזרח נוהגים לומר את פסוק ג' ב[[תפילת מנחה]] בין 'אשרי' לתפילת עמידה).

==בתורת החסידות==
*'''למנצח אל הנחילות''' - נחילות לשון רבים, רומז גם לנחלה של לעתיד לבוא{{הערה|ילקוט שמעוני תהלים רמז תרכט.}}, וההתפעלות של [[דוד המלך|דוד]] היא מהצירוף של ה'נחלה' ב[[עולם העשייה הגשמי|עולם הזה]] עם ה'נחלה' של ה[[עולם הבא]] '''יחד''', והכח לזה הוא ה[[ירושה]] שכל יהודי מקבל, שמתגלה אצלו על ידי שהוא בעצמו בבחינת קטנות וביטול, כמו דוד שהיה הקטן שבאחים{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשי"ט.}}.
*'''בוקר תשמע קולי בוקר אערוך לך''' - הבוקר הראשון הוא כנגד הבוקר שכתוב באברהם שהוא מידת החסד, והשני הוא כנגד הבוקר של יוסף שהוא מידת היסוד, שענינה היא כפי שהדבר נמשך ומתקבל למטה. והחיבור של שני המעלות האלו יחד הוא ההמשכה של הענינים הכי נעלים, אלא שנמשכים למטה עם כל המעלות שלהם כפי שהם{{הערה|שם=בלק}}.
*'''אערוך לך ואצפה''' - אצפה הוא גם מלשון ציפיה ותקווה וגם מלשון ציפוי וכיסוי, שמורה על האיחוד של שתי המעלות של ההמשכה למטה ועם זאת כשהענין נמשך למטה ו'מתכסה' הציפוי הוא כעין ציפוי זהב, שלא רק שהוא לא נראה כדבר זר ופחות, אלא יש בו את כל המעלות{{הערה|שם=בלק|שיחת שבת פרשת בלק תשט"ו.}}.
*'''לא יגורך רע''' - פסוק זה עוסק בעולם האצילות, שם אין אפילו נתינת מקום לרע, ועל דרך זה בכל יהודי מישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב תשי"ח.}}.
*'''ואני ברוב חסדך אבוא ביתך''' - פסוק זה נקבע כהקדמה לתפילה, כיון שרומז לנתינת כח מהאבות לעבודת השם, 'ברוב חסדך' רומז לעבודתו של אברהם, ו'אשתחוה . . ביראתך' רומז ליצחק שמידתו מידת הגבורה, והסיום הוא 'עת רצון' שרומז ליעקב שהוא מידת הרחמים{{הערה|ד"ה תקעו בחודש שופר תשי"ח.}}.
*'''אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך''' - ב[[תלמוד|גמרא]] ב[[מסכת ברכות]] תחילת פרק ה', חולקים ה[[אמוראים]] מהיכן לומדים שצריך להתפלל דווקא מתוך כובד ראש, ורבי יוסי ברבי חנינא לומד זאת דווקא מפסוק זה, כיון שלדעתו לא מספיק הכנעה ושפלות סתם{{הערה|שיכולים לנבוע גם ממי שהוא מר נפש על מצבו בגשמיות וכיוצא בזה.}}, אלא צריך דווקא השתחוואה וביטול לקב"ה שנובעת מתוך יראת השם{{הערה|אלא שאין כך ההלכה בפועל. ומספיקה גם הכנעה סתם. לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 67 ואילך.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=8 צילום הפרק בתהלים אהל יוסף יצחק]''' {{הב}}
* הרב [[ברוך וילהלם]] שיעור ב[https://limudtora.co.il/content/audios/3079.mp3?download=1 פרק ה] על פי תורת החסידות, להאזנה באתר 'לימוד תורה'.

{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים|ה]]
[[text:תהלים פרק ה']]