עריכת הדף "תהלים ל"ג"

{{חלונית
|ניקוד=כן
|כותרת=תהלים ל"ג
|תוכן=
'''א''' רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.{{ש}}
'''ב''' הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ.{{ש}}
'''ג''' שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה.{{ש}}
'''ד''' כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה.{{ש}}
'''ה''' אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ.{{ש}}
'''ו''' בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם.{{ש}}
'''ז''' כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת.{{ש}}
'''ח''' יִירְאוּ מֵה' כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל.{{ש}}
'''ט''' כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד.{{ש}}
'''י''' ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים.{{ש}}
'''יא''' עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר.{{ש}}
'''יב''' אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹקָיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ.{{ש}}
'''יג''' מִשָּׁמַיִם הִבִּיט ה' רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם.{{ש}}
'''יג''' מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.{{ש}}
'''יד''' הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם.{{ש}}
'''טו''' אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ש}}
'''טז''' שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט.{{ש}}
'''יז''' הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ.{{ש}}
'''יח''' לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב.{{ש}}
'''יט''' נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה ה' עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא.{{ש}}
'''כא''' כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ.{{ש}}
'''כב''' יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ.
}} 
'''תהלים ל"ג''' הוא המזמור השלושים ושלושה ב[[ספר תהילים]], והוא עוסק בגדולת השם כפי שהיא באה לידי ביטוי במעשה הבריאה, והרצון לדבוק בתורה.

==מבנה המזמור ותוכנו==
המזמור כולל עשרים ושניים פסוקים המחולקים לארבעה חלקים:
*פסוקים א'-ג': פניית המשורר המעודדת הודיה לה' על מעשה הבריאה.
*פסוקים ד'-י"א: דברי שבח לה', מידותיו, ומעשה הבריאה.
*פסוקים י"ב-י"ט: שבחם של בני ישראל שהקב"ה בחר דווקא בהם מכל האומות ומשגיח עליהם במיוחד.
*פסוקים כ'-כ"ב: בקשת קרבת ה' וחסדו.

==המזמור בתפילה==
על פי נוסח האריז"ל, מזמור ל"ג נבחר כמזמור השני בשורת המזמורים אותם מוסיפים ב[[פסוקי דזמרה]] של תפילת [[שחרית של שבת]], והוא מהווה המשך לתוכן המזמור שלפניו, העוסק אף הוא בבריאת העולם, שהינה אחד הטעמים העיקריים למצוות השבת, "כי בו שבת מכל מלאכתו". דבר זה בא לידי ביטוי גם בכך שמספר הפסוקים במזמור הוא כ"ב, כנגד כ"ב האותיות באמצעותן נברא העולם{{הערה|ואני תפילתי.}}.

קשר מוסף בין המזמור ליום השבת, היא בפסוקים המזכירים את הגאולה העתידה: "בנבל עשור זמרו לו, שירו לו שיר חדש", מהן לומדים חז"ל אודות השירה בגאולה העתידה, שהיא עצמה בחינת 'יום שכולו שבת ומנוחה'{{הערה|ואני תפילתי.}}.

בנוסף, קבוצת פסוקים מתוך המזמור{{הערה|פסוקים ט-יא.}} נכללת בקטע התפילה 'יהי כבוד' המלקט קטעי פסוקים ונאמר לאחר [[ברוך שאמר]] קודם [[אשרי יושבי ביתך]] מדי יום בתפילת שחרית.

==הוראת הרבי==
[[הרבי]] הורה כי ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] יאמרו את המזמור יחד עם הילדים, וזאת בשל מספר המזמור, הקשור עם יום זה{{הערה|אג"ק לבני ובנות ישראל מיום א' פ' בחוקותי תשמ"ט.}}.

==בתורת החסידות==
*'''הנה עין ה' אל יראיו''' - למרות שהמדרש אומר שכאשר הקב"ה מביט ב'עין אחת' זה מראה על מצב שלילי, שהקב"ה כביכול 'פחות' משגיח על בני ישראל, הכוונה כאן היא למעליותא, שהקב"ה משגיח 'בעינא פקיחא' שלמעלה מסדר השתלשלות, מקום ששם אין כלל בחינת ימין ושמאל ("יראיו זה אברהם" שהמשיך בחינה זו על ידי שפעל במסירות נפש, למעלה מסדר השתלשלות שבנפשו), וכל יהודי על ידי עבודתו (שבזמן שלנו אצל כל יהודי זה בחינת מסירות נפש) - יכול להמשיך בכח ירושתו מאברהם אבינו בחינה זו{{הערה|[[ספר המאמרים אידיש]], 'הנה עין הוי' אל יראיו' אלול תש"א, ובהמשך המאמרים שלאחריו.}}.

{{ל"ג בעומר}}
{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים|לג]]
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]]
[[text:תהלים פרק ל"ג]]