עריכת הדף "תהלים נ"ה"

{{חלונית
| ניקוד=כן
| כותרת = תהלים נ"ה{{ש}}לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד
| תוכן = <poem>
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד.

'''ב:''' הַאֲזִינָה אֱ-לֹהִים תְּפִלָּתִי; וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי.

'''ג:''' הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי; אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה.

'''ד:''' מִקּוֹל אוֹיֵב מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע: כִּי יָמִיטוּ עָלַי אָוֶן וּבְאַף יִשְׂטְמוּנִי.

'''ה:''' לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי; וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי.

'''ו:''' יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת.

'''ז:''' וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה.

'''ח:''' הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה.

'''ט:''' אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר.

'''י:''' בַּלַּע ה' פַּלַּג לְשׁוֹנָם: כִּי רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר.

'''יא:''' יוֹמָם וָלַיְלָה יְסוֹבְבֻהָ עַל חוֹמֹתֶיהָ וְאָוֶן וְעָמָל בְּקִרְבָּהּ.

'''יב:''' הַוּוֹת בְּקִרְבָּהּ וְלֹא יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה.

'''יג:''' כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָּׂא: לֹא מְשַׂנְאִי עָלַי הִגְדִּיל; וְאֶסָּתֵר מִמֶּנּוּ.

'''יד:''' וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי.

'''טו:''' אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד; בְּבֵית אֱ-לֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ.

'''טז:''' יַשִּׁי מָוֶת (ישימות) עָלֵימוֹ יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים: כִּי רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּם.

'''יז:''' אֲנִי אֶל אֱ-לֹהִים אֶקְרָא וַה' יוֹשִׁיעֵנִי.

'''יח:''' עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי.

'''יט:''' פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי: כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי.

'''כ:''' יִשְׁמַע אֵ-ל וְיַעֲנֵם וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה. אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ; וְלֹא יָרְאוּ אֱ-לֹהִים.

'''כא:''' שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ.

'''כב:''' חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ; רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן; וְהֵמָּה פְתִחוֹת.

'''כג:''' הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ; לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק.

'''כד:''' וְאַתָּה אֱ-לֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם; וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ.
</poem>
}}
'''תהלים נ"ה''' הוא המזמור ה-55 ב[[תהלים|ספר תהלים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הנ"ה ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-54, ועד ליום ההולדת ה-55.

==תוכן המזמור ומחברו==
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור אמר דוד כשברח מירושלים מפני בעלי [[לשון הרע]], והם היו דואג ואחיתופל שאמרו עליו שהוא חייב מיתה, ודוד היה מחזיק לאחיתופל לאוהב ועשה לו כל הכבוד והוא היה בוגד וחלל הברית, וקילל דוד כל שונאי למען ידעו כל הדורות ולא יזידון עוד".

לפי האלשיך הקדוש{{הערה|ביאורו על פסוק ד' במזמור זה.}}, המזמור מתאר את מרד אבשלום, והמפרשים מבארים על המזמור שדוד אומר שאינו חושש מהאוייבים ("כי לא אויב יחרפני"), והחשש שלו הוא דווקא מבני משפחתו, אבשלום בנו, ואחיתופל  שהיה אב חמיו (סבא של בת שבע).

הפסוק "הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה" נכלל כאחד מארבעת הפסוקים שהאקרוסטיכון שלהם יוצר את [[שם הוי']] שנאמרים כהקדמה לתפילת מוסף בראש השנה ויום הכיפורים.

הפיוט 'אעופה אשכונה וארחיקה נדוד' של [[הבבא סאלי]], מבוסס בשינויי לשון על הפסוקים במזמור "מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה הנה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה".

==בחסידות==
*'''ערב ובוקר וצהריים אשיחה ואהמה''' - מצד דביקות הנשמה באלוקות, סדר התפילות הוא שהתפילה הראשונה היא שחרית המורה על אור וגילוי, ולאחר מכן מנחה וערבית, ואילו מצד 'מעשה בראשית', הסדר של התפילות הוא שהתפילה הראשונה היא תפילת ערבית, שזהו מצב של חושך והעלם והסתר, שכל העולם נברא בתחילתו, והעבודה היא 'הולך ומוסיף ואור', לגלות את האור האלוקי בעולם, ובעבודת האדם תפילת ערבית היא גם התפילה הראשונה שנותנת כח לעבודת השם של כל יום המחרת, והיא גם הסיום והשלימות של עבודת היום שלפניה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 125, וחלק כ"ה עמוד 155.}}.
*'''ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי''' - חז"ל אומרים בפרקי אבות{{הערה|ו', ג'.}} שלמרות שדוד המלך למד מאחיתופל שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו, ובחסידות מבואר שהיות ותורתו של אחיתופל היתה מן השפה ולחוץ, בלי קדושת התורה, הוא למד ממנו רק את מה שלימד אותו בפועל, ולא מעבר לכך, ואילו כשלומדים עם קדושת התורה, אזי אפילו כשלומד מחבירו אות אחת בלבד, מכיון שהתורה היא אין סופית, אפילו אות אחת שבה - כוללת בפנימיות את כל התורה כולה{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ז עמוד 385. ביאורים לפרקי אבות פרק ו' משנה ג'.}}.
*'''השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך''' - כשליהודי יש [[בטחון]] מוחלט בקב"ה, פועל הוא שהקב"ה ידאג לכל המצטרך לו הן בגשמיות והן ברוחניות{{הערה|ספר המאמרים עזר"ת עמוד קז. סוף דיבור המתחיל 'ולא זכר' תרפ"ח, ספר המאמרים תרצ"ט עמוד 21, ועוד.}}, וכשהוא מקבל על עצמו החלטה טובה בתוקף, אף שהיא למעלה ממעמדו ומצבו, ועושה זאת מתוך בטחון שיצליח, הקב"ה מסייע לו ונותן לו את הכוחות לקיים אותה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ' עמוד 535, משיחת עשרה בטבת תשל"ח.}}.
*'''פדה בשלום נפשי''' - פסוק זה מבואר בעשרות מממאמרי רבותינו נשיאינו לאורך הדורות ובאלפי מובאות, כשהתוכן הכללי של הביאורים הוא שזהו אופן הפדיה הנעלה ביותר, שאין צורך במלחמה כיון שאפילו המנגד נהפך לאוהב ומסייע בעבודה, וזאת בזכות העבודה של 'ברבים היו עמדי', בזכות ההתעסקות עם הרבים{{הערה|ראו סיכום מביאורי רבותינו נשיאינו בזה במאמרו של הרב רייטשיק בפיסקה 'לקריאה נוספת', מתוך גליון 'בני היכלא'.}}.
*'''כי ברבים היו עמדי''' - כשיהודי לומד את התורה באופן של 'עסק' שעסוק בזה כל היום ואפילו כשעוסק בעניני הרשות מחשבתו עוסקת בתורה, אזי זוכה ל'פדה בשלום נפשי' ולא רק שאין לו מניעות בעבודת השם, אלא שעניני העולם עצמם עושים עמו 'שלום' ורבים היו עמדי', שהם עצמם מסייעים בעבודתו (ועל דרך הנאמר שגם אנשי אבשלום התפללו לנצחונו של דוד){{הערה|ספר המאמרים מלוקט כסלו-שבט עמוד קמט.}}.
*'''ואני אבטך בך''' - יהודי צריך להעמיד את עצמו למעלה מכל החשבונות של יצר הרע ולא להיכנס עמו בכלל לשקלא וטריא ובאופן של שמחה, ועל ידי זה הופך גם את היצר הרע עצמו שיסייע לו בעבודתו{{הערה|שיחת י"ט כסלו ושבת פרשת וישב ה'תשל"ו.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון פדה בשלום נפשי]], [[ניגון ידעתי ה']]}}
כשבאו להודיע ל[[אדמו"ר הזקן]] על [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|גאולתו]], הוא היה בעת אמירת הפסוק '''פדה בשלום נפשי''' שבפסוק י"ט בפרק נ"ה בתהלים. בשנים מאוחרות יותר, הלחינו החסידים ניגון על קטע זה בתהלים{{הערה|1= להאזנה לניגון בביצועים שונים: [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/05-04-Padah-B-Sholom-Chassidim-of-The-Miteler-Rebbe-Heichal-Neginah.htm היכל נגינה], [https://chabadpedia.co.il/images/d/d2/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%99%27%27%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%95.MP3 ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=474 ר' אלאור ולנר], [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140693/jewish/Podoh-Vsholom.htm ניח"ח 2#], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78846 גיל עקביוב], [https://chabad.info/musicnews/1162152/ לוי יצחק ליברזון].}}, אותו נוהגים לנגן ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]], וכן בחגי הגאולה של אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר האמצעי ב[[י"ב תמוז]], וב[[י' כסלו]]{{הערה|כידוע שבעת [[צרה]] אומרים [[רבותינו נשיאינו]] [[תהלים]] על פי ימות השבוע ולא רק על פי ימות החודש, ולכן ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תקנ"ט, וכמו כן בי"ב תמוז תרפ"ז, שניהם חלו ביום שלישי בשבוע, ולכן נמצא שאמרו קאפי' נ"ה ביום שחרור ממאסרם, וכמו כן ביום י' כסלו שביום זה אומרים את פרק נ"ה על פי הסדר המחולק לימות החודש.}}.

ניגון זה הוא ניגון נ"ה ב[[ספר הניגונים]].

ניגון חב"די נוסף הקשור למזמור זה, הוא על הפסוקים הנאמרים לפני תפילת מוסף בראש השנה ויום הכיפורים, שאחד מהם הוא הפסוק ממזמור זה "הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה", [[ניגון צ"ז]] בספר הניגונים המקובל מאדמו"ר הצמח צדק.


==לקריאה נוספת==
*הרב [[אלימלך רייטשיק]], '''פדה בשלום בעבודת דור השביעי''', סיכום מאמרי החסידות על הפסוק, קובץ 'בני היכלא' גליון ב' כסלו-טבת תשפ"ה, עמוד 20

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=66 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300048 פירוש יהל אור על הפרק]'''

{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים|נ"ה]]