עריכת הדף "תהלים נ"ו"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = תהלים נ"ו{{ש}}לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם
| תוכן = <poem>
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים לְדָוִד מִכְתָּם בֶּאֱחֹז אֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת.

'''ב:''' חָנֵּנִי אֱ-לֹהִים כִּי שְׁאָפַנִי אֱנוֹשׁ כָּל הַיּוֹם לֹחֵם יִלְחָצֵנִי.

'''ג:''' שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כָּל הַיּוֹם כִּי רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם.

'''ד:''' יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח.

'''ה:''' בֵּא-לֹהִים אֲהַלֵּל דְּבָרוֹ בֵּא-לֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי.

'''ו:''' כָּל הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ עָלַי כָּל מַחְשְׁבֹתָם לָרָע.

'''ז:''' יָגוּרוּ (יצפינו) יִצְפּוֹנוּ הֵמָּה עֲקֵבַי יִשְׁמֹרוּ כַּאֲשֶׁר קִוּוּ נַפְשִׁי.

'''ח:''' עַל אָוֶן פַּלֶּט לָמוֹ בְּאַף עַמִּים הוֹרֵד אֱ-לֹהִים.

'''ט:''' נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ.

'''י:''' אָז יָשׁוּבוּ אוֹיְבַי אָחוֹר בְּיוֹם אֶקְרָא זֶה יָדַעְתִּי כִּי אֱ-לֹהִים לִי.

'''יא:''' בֵּא-לֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר.

'''יב:''' בֵּא-לֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם לִי.

'''יג:''' עָלַי אֱ-לֹהִים נְדָרֶיךָ אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ.

'''יד:''' כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱ-לֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים.
</poem>
}}
'''תהלים נ"ו''' הוא המזמור ה-56 ב[[תהלים|ספר תהלים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הנ"ו ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-55, ועד ליום ההולדת ה-56.

המזמור עוסק בבריחתו של דוד משאול, כשהוא מבקש מקלט אצל הפלשתים תוך שהוא מסתיר את זהותו, אך זהותו נחשפת ומתגלה.

==תוכן המזמור ומחברו==
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור אמר כשהיה אצל אכיש אחיו של גלית ומבקשים אותו להרגו והתנצל עצמו מה שהלך ביד שונאו ונדר נדרים בצרתו".

דוד עשה עצמו כאילם{{הערה|כפי שפותח המזמור "על יונת אלם".}} וכאדם חסר שכל כפי שמסופר בספר שמואל א' כא, יב{{הערה|גם [[תהלים ל"ד|מזמור ל"ד]] קשור לסיפור זה.}}.

==בחסידות==
*'''למנצח על יונת אלם''' - כנסת ישראל נמשלו ליונה, ו'אלם' מורה על בחינת הביטול, בחינת השתיקה של ספירת ה[[כתר]], ועם זאת נאמר 'רחוקים', שלכאורה סותר בחינה נעלית זו, אלא שעל דרך הרגיל הרגשת הריחוק מפריעה לאדם בעבודת ה', אך כשהוא בבחינת ביטול - אין זה מפריע לעבודתו{{הערה|תורת מנחם חלק ח' עמוד 189.}}. הביטול הרמוז בפסוק זה, הוא ביטול שלמעלה מהשגה{{הערה|אור התורה הוספות לחג השבועות עמוד 30.}}.
*'''לדוד מכתם''' - חז"ל מפרשים בכך ג' אופנים: שהיה מך ותם, שהיתה מכתו תמה שנולד מהול, שכשם שהקטין עצמו לפני שמלך - כך לאחר שמלך. והדבר מקביל לג' הגדרים במצוות מילה: שלא להיות ערל. להיות מהול, למול. משמעות הדברים בעבודת השם היא שלא להיות תחת ממשלת הקלפיה, להוסיף בעבודתו ולעלות בקודש, והעבודה שלמעלה מטעם ודעת, עצם קיום רצון השם - ודוד היה שלם בכל שלושת הענינים האלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 44 ובהערה 58. שיחת חג הפורים תשי"ט.}}.
*'''עלי אלוקים נדריך אשלם תודות לך''' - חז"ל לומדים מכך שנאמר בלשון עתיד, שקרבן תודה אינו בטל לעתיד לבוא, והטעם לכך הוא משום שכל ענין התפילה הוא שאדם שואל צרכיו וחסרונו, ואילו לעתיד לבוא העולם יהיה על מילואו כך שענין התפילה והכפרה שבקרבנות יתייתרו, ורק הענין של תודה שמורה על התוספת והגילוי האלוקי שלמעלה מהטבע - יהיה שייך גם לעתיד לבוא{{הערה|דיבור המתחיל 'מזמור לתודה' ודיבור המתחיל 'והנה ישכיל עבדי' תשי"ז.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=68 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300049 פירוש יהל אור על הפרק]'''

{{הערות שוליים}}
{{תהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|נ"ו]]